סיקור ז'אנר||אימו

[Eleanor Rigby]

סיקור ז'אנר || אימו


מידע בסיסי
שם הז'אנר: אימו / Emo
השפעות מוזיקליות: הארדקור-פאנק ופוסט-הארדקור
מקורות תרבותיים: אמצע שנות ה-80 בוושינגטון די. סי.
כלי נגינה נפוצים: גיטרה חשמלית, גיטרה בס, תופים
פופולאריות: הפופולריות של הז'אנר התחילה בשנות ה90 המאוחרות, אבל בשנות ה2000 הוא הפך להיות מיינסטרימי.

מידע כללי
המושג אימו הגיע מהמילה אמוציונלי (Emotional) ומתבטא בכך שלעיתים קרובות, במהלך הופעה, חברי להקות האימו היו מתנהגים באופן אימוציונלי וספונטני.
היו לז'אנר תקופות פופולריות יותר ותקופות פופולריות פחות, אך הוא התחיל להיחשב מיינסטרימי מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה21. הלהקה האולי הכי מוכרת בקהילת האימו היא My Chemical Romance, או בתרגום חופשי הרומן הכימי שלי, והיא סוג של סימן הכר לאותו ז'אנר.
הרבה מאוד להקות שנחשבות כלהקות אימו לא מכירות בעובדה זו. גאי פיקוטו, חבר בלהקות Fugazi ו-Rites of Spring, נשאל איך הוא מרגיש להיות "יוצר המושג אימו" והוא ענה "אני לא מכיר בעובדה הזאת. מעולם לא הגדרתי את האימו כסגנון מוזיקה. תמיד חשבתי שזה המושג הכי דפוק שיכול להיות. אני יודע שיש את הקטע הנדוש הזה שכל להקה שמקטלגים אותה כאימו - שונאת את המושג. הם מרגישים שזה לא נכון ושגוי. אבל בכנות, חשבתי שכל הלהקות שניגנתי בהן היו להקות פאנק רוק. הסיבה שאני חושב שזה מפגר היא שכאילו מה, הלהקה Bad Brains לא היו אמוציונליים? מה, הם היו רובוטים או משהו? אני לא מוצא את ההיגיון פה."
בנוסף להיותו ז'אנר מוזיקלי, אימו הוא גם הגדרת אופנה המתבססת על הז'אנר. בשנת 2002 אופיין הסטייל כסווטשירטים עם צווארון V, חולצות מכופתרות לבנות, ג'ינסים בעלי שרוולים מקופלים, שיער שחור צבוע עם פוני ומשקפי קרן (באנגלית המשקפיים נקראות horn-rimmed glasses אך לא מצאתי תרגום בעברית. ראו תמונה).

היסטוריה
מקורם של שורשי האימו (שמעולם לא ידועים בוודאות), אשר נולדו מסצנת ההארדקור-פאנק של וושינגטון די.סי בשנות ה80, שוייכו לעיתים ללהקה Rites of Spring, בעיקר בשל המילים העצובות של השירים שלהם, שלפעמים אפילו גרמו למעריצים לבכות.
שם הז'אנר מגיע מהמילים Emosional-Hardcore, או emo-core בקיצור, אך כמו שאמרתי במידע הכללי, הרבה אנשים, כולל האיש שנחשב לאחד המייסדים העיקריים של הז'אנר, לא הסכימו עם הגדרה זו.
הגל הראשון של האימו נמשך רק לכמה שנים בודדות, ובסופו הרבה להקות הנכללות בז'אנר זה התפרקו. אבל הרעיון של הז'אנר התפרש ברחבי הארץ והוביל בסופו של דבר לגל השני.
במהלך שנות ה-90 הז'אנר התחיל להתפשט ממקום מקורו אשר היה בחוף המערבי אל עבר המערב התיכון של אמריקה. בשנים אלה המוזיקה העגומה והעצובה של האימו כבשה את ליבם של בני הנוער ברחבי העולם.
באמצע שנות ה-90 תתי-ז'אנרים רבים נולדו מתוך האימו. אחד מהם היה המושג "screamo", תת-ז'אנר אגרסיבי של אימו אשר שילב בתוכו צרחות גרוניות ולאחר כמה זמן הוגדר למונח כולל למוזיקה כבדה.
בשנות ה2000, האימו הפך מז'אנר מוזיקה לתרבות נגד מלאה. להקות כמו Fall Out Boy, My Chemical Romance, Paramore וPanic! At The Disco הפכו לאייקונים של התרבות החדשה, וסטייל האופנה החדש של ג'ינסים צמודים, אייליינר ושיער שחור.
בישראל יש כמה להקות המוגדרות אימו, אך אינן מוכרות לציבור הרחב, כגון Bonjour Machines, Bare Dreams, This Means You, Anny וI 4 N I.

אמנים בולטים
My Chemical Romance, Rites Of Spring, Jimmy Eat World, Saves The Day ו Sleeping With Sirens הן להקות מוכרות אשר מציגות את הז'אנר מעולה.

שירים מומלצים:










תמונות:

גיף מהמם של ג'רארד ופרנק, לול


כן, הסולן שלהם בן. כן, אני יודעת שיש לו קול נשי בטירוף. כן, גם אני חשבתי שהוא בת בפעם הראשונה שהקשבתי לשירים שלהם.


אני יודעת שרוב השירים שלהם לא אימו אבל כן יש להם שירים אימו ואני מתה על האיש הזה אז תקבלו תמונה מקסימה של בילי ג'ו ארמסטרונג.

חוות דעת אישית
התחלתי לשמוע את הז'אנר הזה לפני... שנתיים בערך? (אני יודעת שזה לא הרבה משהו).
אני פשוט מתה על הז'אנר, אני אוהבת את המוזיקה (במיוחד את הגיטרה החשמליתתת), את המילים (לרוב שירי האימו יש מילים עמוקות וטובות, שאשכרה השקיעו בהן מחשבה ואשכרה אומרות משהו, לא כמו מלא ז'אנרים אחרים), ואת הקהילה.
הלהקה האהובה עליי בז'אנר, והשנייה האהובה עליי בכללי, היא... תופים תופים תופים... My Chemical Romance (לא ציפיתם, נכון?) כי קודם כל, אני מתה על חברי הלהקה - ראיתי הרבה ראיונות שלהם והם פשוט אנשים טובים, שזה דבר שמאוד חשוב לי כשאני מתחילה לאהוב להקה - וכמובן שאני מתה על השירים.
אממ, אני לא מאוד טובה בדעה אישית אז חוץ מלומר שאני ממש אוהבת וממש ממליצה על הז'אנר הזה, אין לי כל כך מה לומר...


אה! אני מבינה שהרבה אנשים מתקשים לקבל את זה, אבל ילדי אימו =! מדוכאים שרוצים להתאבד!! (הסימן =! בשפת פייטון [לא יודעת אם בשפות קוד אחרות] אומר 'שונה')

[Henry Winter]

אני חייב לציין, שאולי מבחינת הסגנון לבוש שלי אני לא ממש אימו, אבל מבחינת מוזיקה, גאד, אני ככ אוהב אימו. לא יצא לי לשמוע הרבה מהז'אנר ולכן חידשת לי כמה דברים אז תודה :) גם אחת הלהקות האהובות עליי בז'אנר זו מיי כימיקל רומנס דרך אגב.
יש מצב שפספסתי אבל לא ציינת גם את  Cursive, שהם גם תחת ההגדרה של אימו, אבל גם הלהקות שציינת ממש אחלה.
הייתי שמח לראות עוד מידע בהיסטוריה של הז'אנר, כי זה קצת כללי, אבל אם לא מצאת מידע אז גם זה ממש אחלה. בנוסף, הייתי שמח לעוד תמונות וגיפים מהופעות אם במקרה יש לך. אבל שוב, גם מה שיש כרגע ממש אחלה.
נוסף ללינקייה