אדם טוב, אדם רע || דיון

אתה עשית הבדלה בין אדם שרע לו לבין ערבים. מעבר לזה שזה גזענות, אבל נשים את זה בצד, למה יש הבדל? חשבת אולי על האופציה שגם להם רע? שמכריחים אותם? אני לא הייתי רוצה להיות במקום שלהם.

א) מה הקשר גזענות דיברתי על אנשים שגודלו להיות מחבלים
ב) ברור שלהם רע אבל ככה מחנכים אותם
ג) אני ברוך ה' חונכתי להיות יהודי ועכשיו ערב פסח אז חג כשר ושמח ונתווכח אחרי החג בעז"ה

קצת מצחיק שהולכים סחור סחור בלי לגעת בשורש העניין. ומצחיק שעל פי דעות אישיות ממצאים דברים ואומרים בידענות דברים שצריכים להיות מוכרחים וברורים.

מה זה רע? מה זה טוב?
מוסר?
אוקי. אז מה זה מוסר ומי קובע אותו? זה רגש? זה שכל? זה ציווי אלוקי? זה שילוב של רגש, שכל וציווי אלוקי? שילוב של רגש ושכל? שילוב של ציווי אלוקי ושכל/ציווי אלוקי ורגש? זה אוניברסלי? זה נתון לשיפוט? זה מוכרח משמעות לחיים? יש הכרח לעמוד בו? יש לו גבולות ברורים?
משהו אחר ממוסר? מה?
לאדם יש יכולת בחירה? דטרמניזם? מטריאליזם?

תכונות. לפי מה הולכים? פילוסופיה? איזו שיטה? מי אתם שתביעו דעה של "מה נראה לי" על מציאות? לפי מה שהדת טוענת? אז מה שייך להתווכח?

התנ"ך לא נכתב 2000 שנה אחרי שהדברים קרו. אז הוא הוא נחתם ועבר קאנוניזציה של כלל 24 הספרים שנכתבו לאורך התקופה.
את מאמינה בתנ"ך אבל לוקחת את הדברים שלו בעירבון מוגבל אז את לא מאמינה בו כי הוא אומר שהוא נכתב בנבואה. והוא שווה בדיוק כמו אחד שנפל משמים!

ולכן גם להגיד ש"אני מאמינה בתורה אבל זה לא אומר שאין דברים שאני לא מסכימה איתם בה-דברים ישתנו ודברים ימשיכו להשתנות" זה סותר את התורה עצמה.
תסלחי לי, אבל אני לא יודע מי הגדיר אותך כ"דתיה" אבל המשפט שאמרת הוא משפט כפרני ואם את מאמינה בו ככה, התורה גם ודאי לא מחייבת אותך כי תמיד את יכולה להגיד "זה היה נכון לפעם"
התורה נאמרה היישר מ"פיו" של אלוקים שנתן לנו את "הוראות ההפעלה" לעולם שהוא עצמו ברא וצפה והביט אל סוף כל הדורות וידע מה יקרה בכל רגע נתון של ההיסטוריה העתידית שלו, ולא רק זה, אלא שהוא עצמו גם מכוון את מה שקורה ומחזיק את העולם כל הזמן ומקיים אותו, ומחדש בכל יום מעשה בראשית.

נכון. התורה נותנת גבולות ברורים. תוך כדי שהיא עונה על כל השאלות שכתבתי קודם, שניכר מתגובתך שאת לא יודעת אותם. סוו...



לכן הדיון הזה מצחיק אותי. הוא אמור להיות דיון אינטליגנטי שנכנס לשאלות כבדות משקל, אבל לכל אורכו הוא מתחמק ב(אי)אלגנטיות מהשאלות הקשות בעצלנות. אלה שאלות כבדות משקל שצריך לחקור אותן ולעיין בספרים הרלוונטיים. זה לא משחק אסוציאציות. בגלל שזה כ"כ מורכב, ואני עצמי עוד לא יודע בדיוק את התשובה להכל, אני לא רוצה להשתתף בדיון. רק רציתי להגיד לכם איך זה נשמע. זה נשמע מצחיק!

ד.א.
משהו מעניין, אני יהודי מאמין. ובנוסף לכמה שהאמונה מוכרחת אצלי, היהדות היא הדבר היחידי שמצאתי שמכסה את כל הדברים האלה בצורה מופלאה!
אם אתם לא מאמינים, תצטרכו לעבוד קשה כדי למצוא מהות מוכרחת ומכריחה לחיים, ובלי מהות לחיים יהיה קשה מאוד להכריח מוסר. גם אם מוסר הוא שכלי!
למה אני אומר דווקא יהדות? כי שאר הדתות לא עוברות מסך אצלי... :)

ד.א.
עוד משהו מעניין. אני לא מבקש תשובות אני רק רוצה להעלות את השאלות כדי שתבינו שאולי התשובה לא תמיד פשוטה כמו שאתם אולי חושבים:
האם צמחונות זה הכרח מוסרי? האם זה נוגד את המוסר?
האם הנאצים היו מוסריים? האם המעשים שלהם היו טובים?
האם זה אכן לא מוסרי לשעבד שחורים?
האם זה אכן לא מוסרי להיות גזעני?
האם זה אכן לא מוסרי להיות שוביניסט?
איך המוסר שלכם מסתדר עם הרג בעלי חיים לשם מאכל?
האם זה מוסרי "המתת חסד"?
האם עדיף להרוג אדם אחד כדי להציל כמה?
כמובן, כדי לענות על שאלות אלה, קודם כל תצטרכו לענות בטוב טעם על השאלות הקודמות. רק ע"י השאלות על המהות יהיה אפשר לענות על זה.
ניסיון לענות על זה בלי לענות על השאלות הקודמות, גם אם זה יהיה מתובל היטב בשכל, רגש וציטוטים, יהיה מעשה לא פחות ממטומטם, רדוד וניסיון פשוט של בריחה עצלנית מתשובה שדורשת חקירה!

העולם לא מורכב כמו שאתם אומרים, זאת אומרת, הוא מורכב אבל לא מהבחינה הזאת. "טוב" ו"רע" לא מוגדר ע"י האדם. זה קצת טיפשי אפילו!
ישנן הגדרות ברורות עם הכרחים ברורים שעל פיהם מובנים הגבולות.

אני חושב שאלה שאלות בסיסיות שכל אדם חייב לשאול את עצמו אותם ואדם שחי ו"זורם" עם החיים ואפילו מעיז להמציא דעות, בלי לשאול את השאלות האלה, זה עלול להעיד עליו על עצלנות ורדידות!

צונזר

[QUOTE=מטור,Apr 14 2022, 20:03 PM] קצת מצחיק שהולכים סחור סחור בלי לגעת בשורש העניין. ומצחיק שעל פי דעות אישיות ממצאים דברים ואומרים בידענות דברים שצריכים להיות מוכרחים וברורים.

מה זה רע? מה זה טוב?
מוסר?
אוקי. אז מה זה מוסר ומי קובע אותו? זה רגש? זה שכל? זה ציווי אלוקי? זה שילוב של רגש, שכל וציווי אלוקי? שילוב של רגש ושכל? שילוב של ציווי אלוקי ושכל/ציווי אלוקי ורגש? זה אוניברסלי? זה נתון לשיפוט? זה מוכרח משמעות לחיים? יש הכרח לעמוד בו? יש לו גבולות ברורים?
משהו אחר ממוסר? מה?
לאדם יש יכולת בחירה? דטרמניזם? מטריאליזם?

תכונות. לפי מה הולכים? פילוסופיה? איזו שיטה? מי אתם שתביעו דעה של "מה נראה לי" על מציאות? לפי מה שהדת טוענת? אז מה שייך להתווכח?

התנ"ך לא נכתב 2000 שנה אחרי שהדברים קרו. אז הוא הוא נחתם ועבר קאנוניזציה של כלל 24 הספרים שנכתבו לאורך התקופה.
את מאמינה בתנ"ך אבל לוקחת את הדברים שלו בעירבון מוגבל אז את לא מאמינה בו כי הוא אומר שהוא נכתב בנבואה. והוא שווה בדיוק כמו אחד שנפל משמים!

ולכן גם להגיד ש"אני מאמינה בתורה אבל זה לא אומר שאין דברים שאני לא מסכימה איתם בה-דברים ישתנו ודברים ימשיכו להשתנות" זה סותר את התורה עצמה.
תסלחי לי, אבל אני לא יודע מי הגדיר אותך כ"דתיה" אבל המשפט שאמרת הוא משפט כפרני ואם את מאמינה בו ככה, התורה גם ודאי לא מחייבת אותך כי תמיד את יכולה להגיד "זה היה נכון לפעם"
התורה נאמרה היישר מ"פיו" של אלוקים שנתן לנו את "הוראות ההפעלה" לעולם שהוא עצמו ברא וצפה והביט אל סוף כל הדורות וידע מה יקרה בכל רגע נתון של ההיסטוריה העתידית שלו, ולא רק זה, אלא שהוא עצמו גם מכוון את מה שקורה ומחזיק את העולם כל הזמן ומקיים אותו, ומחדש בכל יום מעשה בראשית.

נכון. התורה נותנת גבולות ברורים. תוך כדי שהיא עונה על כל השאלות שכתבתי קודם, שניכר מתגובתך שאת לא יודעת אותם. סוו...



לכן הדיון הזה מצחיק אותי. הוא אמור להיות דיון אינטליגנטי שנכנס לשאלות כבדות משקל, אבל לכל אורכו הוא מתחמק ב(אי)אלגנטיות מהשאלות הקשות בעצלנות. אלה שאלות כבדות משקל שצריך לחקור אותן ולעיין בספרים הרלוונטיים. זה לא משחק אסוציאציות. בגלל שזה כ"כ מורכב, ואני עצמי עוד לא יודע בדיוק את התשובה להכל, אני לא רוצה להשתתף בדיון. רק רציתי להגיד לכם איך זה נשמע. זה נשמע מצחיק!

ד.א.
משהו מעניין, אני יהודי מאמין. ובנוסף לכמה שהאמונה מוכרחת אצלי, היהדות היא הדבר היחידי שמצאתי שמכסה את כל הדברים האלה בצורה מופלאה!
אם אתם לא מאמינים, תצטרכו לעבוד קשה כדי למצוא מהות מוכרחת ומכריחה לחיים, ובלי מהות לחיים יהיה קשה מאוד להכריח מוסר. גם אם מוסר הוא שכלי!
למה אני אומר דווקא יהדות? כי שאר הדתות לא עוברות מסך אצלי... :)

ד.א.
עוד משהו מעניין. אני לא מבקש תשובות אני רק רוצה להעלות את השאלות כדי שתבינו שאולי התשובה לא תמיד פשוטה כמו שאתם אולי חושבים:
האם צמחונות זה הכרח מוסרי? האם זה נוגד את המוסר?
האם הנאצים היו מוסריים? האם המעשים שלהם היו טובים?
האם זה אכן לא מוסרי לשעבד שחורים?
האם זה אכן לא מוסרי להיות גזעני?
האם זה אכן לא מוסרי להיות שוביניסט?
איך המוסר שלכם מסתדר עם הרג בעלי חיים לשם מאכל?
האם זה מוסרי "המתת חסד"?
האם עדיף להרוג אדם אחד כדי להציל כמה?
כמובן, כדי לענות על שאלות אלה, קודם כל תצטרכו לענות בטוב טעם על השאלות הקודמות. רק ע"י השאלות על המהות יהיה אפשר לענות על זה.
ניסיון לענות על זה בלי לענות על השאלות הקודמות, גם אם זה יהיה מתובל היטב בשכל, רגש וציטוטים, יהיה מעשה לא פחות ממטומטם, רדוד וניסיון פשוט של בריחה עצלנית מתשובה שדורשת חקירה!

העולם לא מורכב כמו שאתם אומרים, זאת אומרת, הוא מורכב אבל לא מהבחינה הזאת. "טוב" ו"רע" לא מוגדר ע"י האדם. זה קצת טיפשי אפילו!
ישנן הגדרות ברורות עם הכרחים ברורים שעל פיהם מובנים הגבולות.

אני חושב שאלה שאלות בסיסיות שכל אדם חייב לשאול את עצמו אותם ואדם שחי ו"זורם" עם החיים ואפילו מעיז להמציא דעות, בלי לשאול את השאלות האלה, זה עלול להעיד עליו על עצלנות ורדידות!

מסכים איתך לגמרי לגבי השאלות ששאלת בסוף כול אדם שלא חיי על פי התורה אין לו זכות להרוג בעלי חיים וכן כול מה ששאלת ולגבי המתת חסד תשאל יותר פשוט אדם שמנסה להתאבד פשוט תניח לו במקום לעצור אותו והוא ילך לכלא או לשיקום וסתם תהרוס לו תחיים יותר למי שאין תורה זה מעשה מממש לא מוסרי
ולגבי מה שאמרה זהבה בודדה אם התנ"ך ניכתב בידי אדם מה גורם לך להעמין בו מה שמישהו סיפר שכך וכך היה? תודה רבה גם אני יכול ואחרי שאת כן מאמינה את אומרת לקחת בערבון מוגבל ה ההגיון??? או שזה נכון או שלא התורה היא אמת אין בה פסיק שהוא לא מדוייק
ואני מדבר על סיכוי של 1למאה אלף טרליון בערך שהתורה ניכתבה ללא נבואה אלה ע"י אדם
ומי שמאמין בסיכוי אחד מיתוך מאה אלף טרליון רק לא להאמין בתורה תסלחי לי לא צריך טיפול
(מקווה שלא פגעתי)

על פי הגישה המסורתית, התנ"ך נכתב על ידי משה רבינו, אם קראת אותו תראי שיש סיפורים בהתחלה שקדמו למשה רבינו. אז איך משה רבינו כתב אותו אם הוא לא היה חי באותה תקופה?
מעבר לזה, מי המשיך לכתוב אחריו?
אני מאמינה באלוהים, אני מאמינה שחלק ממה שכתוב בתנך הוא הגיוני ולגיטימי, אבל חשוב לזכור בשר ודם כתב את התנך. הוא לא נפל מהשמיים. וכמו שאני יכולה לטעות, כמו שאתה יכולל לטעות, גם הם יכלו לטעות ולכן אני לוקחת אותו בעירבון מוגבל.

קודם כל תודה?
אני לא חושבת שאתה או מישהו יכול להחליט בשבילי אם אני דתייה או לא, דת היא סוג של אמונה ודרך חיים. לא אתה ולא אף אחד אחר, פרט לאלוהים יכול לשפוט אותי על הדרך שבחרתי לחיות, ואם אני חושבת שלשאול שאלות ולא להסכים עם כל דבר שנכתב זה לא להיות דתייה (ואגב אני באמת מאמינה שדת משלבת גם המון מחלוקות והבסיס הכי חזק לאמונה נגרם על ידי חקר מעמיק). אתה יכול לא להסכים עם זה, אתה יכול לא להאמין בזה? אבל הצורת התבטאות המזלזלת שלך? לא במקום.
אני למדתי באולפנה, וכשהחלטתי שאני פחות מאמינה ומעדיפה לא להתפלל בבוקר ושבמקום אני אשב בצד ולא אפריע, היא אמרה לי תעשי בכאילו. אז היא, "הדתייה" עם כיסוי הראש והגרביונים, יותר דתייה ממני?
מעבר לזה, באילו עובדות השתמשתי שאינן נכונות? יותר מאשמח לשמוע וללמוד.

אתה קורא לעצמך יהודי מאמין, אבל מה עם לא תלבין את פני חבריך ברבים? מה עם ואהבת לרעיך כמוך? (ואגב אני חושבת שהערכים האלו הם הבסיס לאדם טוב, קבלה ואהבת האחר אם בכלל קיים מושג כזה)
מוזמן לשאול אותי שאלות, לפתוח דיון איתי, לדבר איתי ולהכיר אותי או את כל אחד מחברי הפורום שפה לפני שאתה אומר שאנחנו מתחמקים באי אינטליגנטיות משאלה כל שהיא.

איך משה ידע את מה שקדם לו? חחח מה זאת אומרת?הרי מה שאני אמרתי היה שהתורה הוכתבה לו ע"י אלוקים. אלוקים ודאי ידע מה היה אז!
מי כתב את מה שהיה אחרי?
אז קודם כל אם את מדברת על שאר התנ"ך, שימי לב שאני עצמי כתבתי שאת שאר התנ"ך לא משה כתב אלא רק את חמישה חומשי תורה. ומי כתב את הפסוקים האחרונים שמדברים על הזמן שאחרי שמשה נפטר? שאלה יפה. הגמרה בבבא בתרא עונה על זה ואומרת שאת הפסוקים האחרונים כתב יהושוע בן נון, תמידו וממשיך דרכו של משה.
התורה נכתבה בפועל בידי אדם אבל אדם שהוכתב ע"י אלוקים. ולמעשה על פי המסורת היהודית התורה בכלל קדמה לבריאת העולם והעולם נברא על פי התורה. אז התורה כן יכולה להיות מוגדרת כ"נפלה משמים"
אני ממש לא מצליח להבין את ההיגיון שלך. לא מנסה לפגוע, אני באמת לא מצליח להבין. מה זה "מאמינה בתורה אבל רק בחלק ולא מאמינה שהיא נכתבה בידי אלוקים"?
יש אלוקים כן או לא?
הוא ברא את העולם כן או לא?
מעמד הר סיני היה אמיתי כן או לא?
אם התשובות על כל השאלות הם "כן" אז את מאמינה בתורה, מאמינה שהיא נמסרה מפי אלוקים שברא את העולם, אז מה שייך לחלוק על פרט ממנה?
אם אחת התשובות היא "לא" או "אולי" אז את לא מאמינה בתורה. את אולי מוצאת אי אלו דברים יפים בתורה. באותה מידה את יכולה להגיד שאת מאמינה בהארי פוטר, כי מצאת שם איזשהו משפט מוסרי יפה.

"דת" זה לא אמונה. "דת" זה התשתייכות דתית. היהדות היא בעלת גבולות. צריך להאמין ב13 עיקרי אמונה כדי להחשב יהודי, ואת כפרת בכמה מהם בהודעה שלך. אז את אולי "מאמינה" (לא הבנתי בדיוק במה אבל אוקי) אבל לא "דתיה." (אא"כ זו דת אחרת שאני לא מכיר...)
האם הבסיס הכי חזק לאמונה נובע מחקירה? יכול להיות. זה נושא מאוד שנוי במחלוקת. כבר מאות שנים שהפולמוס הזה מתהווה ביהדות, האם צריך גם לחקור אמונה או שלא. והאם מותר לחקור אמונה או שלא. (אל תתחילי להתלהם עכשיו כי את לא יודעת את הצדדים שכמו שאמרתי זה ויכוח בן מאות שנים)
אני אישית חקרתי אמונה כ4 שנים.

כן. היא יותר דתיה ממך.
אני גם הייתי אומר לך לעשות את זה (אם שום דבר לא היה עוזר) לא בגלל שזה טוב לעשות כאילו (למרות שמתוך שלא לשמה בא לשמה אבל זה תלוי בסיטואציה) אלא כדי שלא תפריעי לאווירה. כששאר התלמידים/ות רואים אותך ככה לא מתפללת ומצפצפת על הדת, זה עלול לגרום נזק אדיר. הייתי אומר לך לעשות כאילו, הן בשבילך, כדי שאני אוכל להשאיר אותך במקום וגם כי אולי זה יעזור לך לחזור להתפלל, והן בשביל האחרים/ות.
והיא יותר דתיה ממך כמו שהסברתי קודם ש"דתי" זה מלשון "דת"

איפה אמרתי שהשתמשת בעובדות שאינן נכונות?
באילו עובדות בכלל השתמשת?

אני אענה על כל החלק הבא בבת אחת:
אני לא חדש באתר הזה. זה המשתמש החדש של אח שלי. אני משתמש די ותיק פה ככה שאני כן מכיר את המשתמשים.
וזאת הסיבה שאני תוקף ככה.
וההודעה שלך היא דוגמא לזה. אני הבעתי את דעתי. מותר לי להביע את דעתי. ודעתי היא שהדיון הזה מצחיק ולא לעניין, ושאת לא דתיה. הסברתי כל דבר עניינית.
אבל פה באתר מתקשים מאוד לדבר עניינית. אם מעיזים לפגוע במישהו (דהיינו להגיד דעות שהם לא דעות שפוגעות בהומופובים ו/או ביהודים מאמינים (כן. לכתוב דעות גסות ותוקפניות נגד הדת זה בסדר.)) ע"י הבעת דעה עניינית מתחיל עליהום ענקי (תאמיני לי, עברתי פה כמה פעמים תקיפות מכל משתמשי האתר בגלל דעות לגיטימיות. אתם לא ידעתם מה עבר עלי אבל אני פעם אחת נעשיתי חולה בגלל מה שכתבו עלי פה.
התקופה שהייתי פה "חינכה" אותי להיות רך רך רך ולהתנצל. הייתי מסייג כל אמירה שלי ב50 פעם "זו דעתי" וב70 פעם "מקווה שאני לא פוגע" כאשר בתמורה הייתי מקבל מבול של תגובות נזעמות וחסרות גבולות.
סוג של דמוקרטיה דיקטטורית. מי שלא דמוקרט לשיטתי צריך להרוג אותו.
ואז הבנתי שזה לא אמור להיות ככה. יש לי דעות, אני יכול להביע אותם ולא חייב לשים פס על אף אחד מכם.
בגלל שאני דתי אני חייב לסבול בשקט ורק להתגונן בלי להתקיף?
אתם יודעים בכלל מה הפירוש של "ואהבת לרעך כמוך" ו"אל תלבין פני חברך ברבים"?
אלא לא מילות קסם! לכל דבר יש גבולות וגדרים.
ומה עם "ליצנותא בעבודה זרה"?
אני לא התכוונתי לפגוע בך. כתבתי מה אני חושב בתקווה שאוביל אותך להבין את הטעות שלך. מה לעשות שמה שאני חושב זה שהאמונה שלך לא נקראת "דת"? אני גם הסברתי את עצמי עניינית!

אני מבקש סליחה אם פגעתי בך.

קודם כל, אז כן. אני מכיר את המשתמשים פה. על חלקם אני יכול להגיד "לצערי" חחח.
ואני אמרתי שאתם מתחמקים מהשאלות באי אלגנטיות, אבל גם הסברתי את עצמי. לעזאזל! כל ההודעה שלי הייתה עניינית. את שואלת באילו עובדות לא נכונות השתמשת. דהיינו "אבל מה רע במה שאמרתי. עניינית.?" וזה בדיוק מה שאני שואל. אני הסברתי את עצמי הייטב. אבל בחייאת, את לא ענית על שום דבר. רק דיברת ריגשי ודמגוגי. (אני לא אומר את זה בעצבים, תתחשבי בחוק פו )

וואו דיון מעניין!

אני חושבת שכל אדם נולד עם תכונות ועם אופי.
כידוע, יש תכונות נרכשות -ויש תכונות שאיתם נולדים
אני לא חושבת שנולדים רעים. האדם מטבעו הוא טוב.
מה שכן יכול לשנות אותנו-זו הסביבה והחינוך שאנחנו מקבלים.
כשהאדם נולד כתינוק, ובכללי ילד קטן זה הדבר הכי טהור שיש. הוא עוד לא נהרס ואין לו ממש הבנה
גם אם ילד אומר "אני שונא אותך" זה לא כמו שמבוגר אומר את זה..
למבוגר יש חשיבה והבנה גדולים יותר מאשר של ילד קטן
מה שעוד יכול לשנות אותנו זה אירועים שאנחנו חווים. אם אדם כלשהוא מתנהג אלינו בצורה שאנחנו לא אוהבים-
אנחנו מתחילים לפתח אליו רגשות שליליים. זה באמת תלוי במעשים של האדם ובמה שמלמדים אותנו.
אם נוטעים בנו שורש רע וחינוך רע- ברור שזה יושרש אצלנו.
האדם נולד טוב וטהור ובסופו של דבר גם אם אדם מתקלקל-בסוף הנשמה רוצה לחזור להיות טובה.
כי זה אנחנו,וזה מה שנולדנו להיות. לכל אחד יש סיכוי לתקן-אלה אם כן אתה כבר ממש בשפל..

טוב ורע יש בכמה אפשרויות:
מבחינה מוסרית
מבחינה פיזית/מחשבתית
בסופו של דבר, הבחינה הפיזית היא מה שקובעת, כי הסביבה קיימת בצורה הזו, לכן אם אנשים יתחילו לחשוב שרצח זה דבר רע, זה מה שיקרה, ככה הסביבה תתנהל לא משנה אם מבחינה מוסרית רצח זה דבר רע

י

מכירים את המשפט הידוע? אין ילד רע אלא ילד שרע לו. לפי דעתי אדם שמוגדר כאדם רע זה כי היו לו חיים קשים / לא קיבל חינוך כמו שצריך / התעללו בו- ידוע שילד שאבא שלו הרביץ לו בילדותו ירביץ גם לילדים שלא למרות שזה לא מחייב אז אל תתפסו אותי על זה.
אבל ישנם אנשים שפשוט המוח שלהם מסובב כמו רוצחים, שהם רוצחים בשביל הכיף, אלה לא אנשים רעים אלא פשוט אנשים לא נורמלים.
לגבי מה שאמרת על האישה שרוצחת את בעלה המתעלל- זה נורא ואיום ורוב הסיכויים שהיא עשתה את זה מפחד, אומללות ויאוש. זה נורא בשביל אישה לחיות ככה ומוזר שהיא פשוט לא התאבדה. אבל בשום אופן אי אפשר להצדיק רצח.
לגבי מה שאמרתם על להרוג כדי להציל, זוהי טעות איומה ואין שום דבר שיצדיק רצח, בנוסף אם, לדוגמא, בא אדם לקבוצה של אנשים ומבקש שימסרו לו את אחד מהם כדי להרוג אותו ואם לא ימותו כולם- אסור למסור! מוטב שכולם ימסרו נפשם ולא יגרמו רצח של יהודי( מדובר בקבוצה של יהודים)
לגבי הצימחונות- אני לא צמחונית לא הייתי ולא אהיה מהסיבה הפשוטה, אני חולה על בשר...סתם. הסיבה האמיתית כי זה לא נכון! זו לא הדרך ולחיות יש סיבה לקיומן שזה קיום אדם.
לפי דעתי זה לא דבר רע בכלל ומי שצימחוני בעיני הוא פשוט אדם רחמן, וזה טוב, אני פשוט לא חושבת שזה הדבר הנכון.
יאללה חפרתי...

אני לא מסכימה איתך. אם תצטרכי להרוג משהי אחת, במקום שקבוצה ענקית של אנשים ימותו, לא תעשי את זה?

וטפ קודם כל
כמו שאמרת, לא כל בנאדם שרע לו הוא רע. לא כל בנאדם רע הוא בנאדם שרע לו
אם מישהו מרביץ לילדים שלו זה לא מעניין מה הוא עבר בתור ילד, זה שאתה מרביץ להם זה לא בסדר. נקודה.
לא משנה מה עברת יש דברים שאין להם תרוץ!

רגע רגע רגע, ומה אם היא עשתה את זה כדי לסיים איתו, ליטרלי לסיים? אם הוא מכה ומתעלל אז יש הצדקה, מצטער.
נכון שאפשר להגיש שתפנה לעזרה ולדבר גבוה והכל, אבל כשאת בתוך מערכת יחסים כזאת את לא רואה מעבר, וכשאת מיואשת ונמאס לך ואת מורידה לו לבנה בראש, אז אני תומכת בך מאה אחוז
עכשיו בואו נדבר על זה "שמוזר שהיא לא התאבדה"- היא לא אשמה בכלום, אלא אם כן היא המכה ואז מה שנאמר למעלה תקף לצד הנפגע.
להתאבד זה לא פונקציה כדי לצאת ממערכת יחסים ואין לי מילים לתאר כמה השורה הזאת מזעזעת, זה הגיוני שמוזר לך שאישה לא התאבדה אלא רצחה את בעלה המכה??? הזיה

אני אחזור לתחילת הדיון, לדעתי יש דבר כזה אדם רע ואדם טוב, אבל מגיעים לשם, זה לא משהו שאדם נולד וגדל וכל אחד עובר שינויים. יש גם סיטואציות, אתה יכול להיות בנאדם טוב ולעשות מעשה שנחשב טוב ויום אחרי זה לצאת בנאדם רע.
היה לי דיון כזה עם אימא שלי, אתה יכול להיות בנאדם טוב, מאוד אפילו, ולהציל חיים- זה אבל אתה גם לפגוע באנשים, לא חסר אנשים שעזרו לאחדים ופגעו וניצלו אחרים.
אז אתה בנאדם שעשה מעשים טובים ורעים, אבל להגיד על בנאדם שהוא רע, זה נראה לי קשה כי מי אנחנו שנשפוט
שוב, אישה שרצחה את בעלה- עשתה מעשה רע, אבל אם הוא התעלל בה ואולי גם בילדים אז כן, היא עשתה מעשה טוב, לדעתי
ואם היא רצחה בשביל הכיף, אז היא אדם שעשה מעשה רע, מעשה מאוד מאוד רע.
אבל יש מיקרים בהם אנחנו לא יכולים לשפוט וכן יש אנשים רעים בעולם הזה ויש גם מלא אנשים טובים
ויש מלא שעושים מעשים טובים ורעים
אבל זאת שאלה קשה ומורכבת ובתור חברה אנחנו לא יכולים לשפוט עד שלא נדע את העובדות וגם אז לקחת בערבון מוגבל.

בוקר טוב

אני יודעת. סביר להניח שלא. פשוט אמרתי מה שצריך לעשות ולא מה שרוב האנשים יעשו.
בתכלס צודקת זה משהו שקשה לדמיין שעושים וכנראה גם אני לא אעשה את זה
כשאני אומרת לא אעשה את זה אני מתכוונת-אני לא אגרום לכולם למות

אני יודעת שאתם בקטע שאם מכים את האישה אי אפשר להאשים אותה אם היא רוצחת את בעלה המתעלל, ואני מסכימה אתכם 99 אחוז. שלא תבינו לא נכון, אני שונאת את כל הגברים הנצלנים והמתעללים ושמעתי לא פעם סיפורים מזעזעים כאלה, אבל, אם כל הכאב שלכם לשמוע את זה וגם שלי אבל אני מודעת לאמת ולכן אני אומרת- שום דבר לא מצדיק רצח. אנשים, זה רצח. אתם משתמשים במושג הזה בקלות ראש מידי. צריך לעשות הכל כדי שהמתעלל יעלם אבל רצח?
זה כואב לשמוע אבל סליחה, לי קשה לשמוע שאפשר פה לרצוח בכזו קלות. למרות שמבחינתי שכל הנצלנים והמתעללים ימותו...בדרך כלשהיא...

ואני חושבת שחתול רחוב צודקת, אי אפשר לשפוט אף אחד אם הוא רע או טוב. מסכימה איתך 100 אחוז.
לגבי מה שאמרתי על אישה שמוזר שהיא לא התאבדה, אם לא הבנת, התכוונתי מרוב סבל. איך אפשר לחיות אם בעל מתעלל? זה סבל נוראי. בגלל זה יש סיכוי, לא אמרתי שכולן מתאבדות חס ושלום