אזהרות לא ברורות || אוונס, קטע קצר, לפעילות

[harrypotter111]

• אזהרות לא ברורות •

מ י ק ו ם : ה ' מ כ ת ש '
ז מ ן : 8 1 מ ח ז ו ר י א ו ר

"אתה בטוח שזה המקום?"
הדוברת הייתה גאניירית גדולה, בעלת צבע עור ירקרק חיוור שבלט על רקע המדים הכהים והשיער השחור, וזיהוי-ג'י סגלגל.
"כל המסכים מאשרים את זה, ראשת-פיקוד," ענה הגאניירי שישב לימינה, והקיש על המקלדת המרחפת שמולו במימנות ניכרת לעין, כשפרצוף מבולבל על פניו. "אבל הרי זה לא יכול לה-"
"אני אחליט מה יכול או לא יכול להיות," קטעה הגאניירית החיוורת, ראשת הפיקוד, את דבריו. "אני מצפה לנחיתה במהירות, אנא הכן את כל אמצעי הבטיחות הנלווים. וקראו בבקשה לסילניה," הוסיפה, כשהיא לא מדברת למישהו מסוים. גאניירי נמוך בעל זיהוי-סי צהוב קם ממקומו וקד לה, כשהוא יוצא מהחדר בזריזות.
לאחר כמה דקות של ציפיה נכנס הגאניירי בעל הזיהוי-סי צהוב, כשאחריו פוסעת דמות גבוהה עטויה ברדס, שבין קפליו מבצבצים ידיים עדינות בעלות עור חיוור כשל ראשת הפיקוד. הגאניירי חזר למקומו בפינת החדר, כשהוא מוחה מספר טיפות זיעה ממצחו.
"סילניה, אמרתי לך כבר עשרות פעמים לא להפחיד את הזיהוי-סי. אנחנו צריכים שהם יישארו על ה'מכתש', אלא אם כן את מתכוונת לנקות שלושה מפלסים בעצמך?"
"אבל הם נבהלים כל כך בקלות," נאנקה הדמות, סילניה, והורידה את הברדס מראשה, מפיגה את המתח בחדר. "עם כמות השמועות שמפיצים עליי, מספיק שאשים ברדס ואדבר בקול נמוך והם מייבבים בפחד. זה כל כך מספק."
"אני רצינית. שלושה מפלסים, בעצמך."
"בסדר, אני אפסיק," סילניה גלגלה את עיניה, אבל ראשת הפיקוד ידעה שזה לא באמת יעזור. טוב, בינתיים רוב הזיהוי-סי כבר התרגלו ולא עזבו, אבל אם סילניה תמשיך ככה...
"ר- ראשת-פיקוד?" הגאניירי שהתעסק עם המחשבים קרא לה. "עשיתי בדיקה חוזרת, וזה אכן קודייסר, אבל יש פה אזהרה מוזרה מפני - אני מצטט - 'הטיות לא ברורות בקרום הבסיס הפנימי של הכוכב'."
ראשת הפיקוד קימטה את פניה. "תנסה לעשות הצלבות עם אזהרות קודמות בכוכב הזה ואזהרות קודמות שניתנו ממחשבי הספינה בשלוש מאות השנים האחרונות-"
צפצוף קצר קטע את דבריה.
"כבר ע- עשיתי," הסביר הגאניירי את הצפצוף בגמגום קל. "עכשיו הגיעו התוצאות." הוא לחץ על כמה כפתורים, וראשת הפיקוד תופפה ברגלה בחוסר סבלנות.
"לפי מה שכתוב פה מעולם לא היו אזהרות לגבי הכוכב הזה, והפעם היחידה שבה הספינה הזהירה לגבי משהו דומה לזה הייתה לפני מאה עשרים ותשע שנים, בכוכב-" הוא השתתק לפתע והחוויר, בזמן שעיניו, שעד לרגע זה התרוצצו על האותיות שהופיעו על המסך בזמן שהוא דיבר, קפאו במקומן.
"מה? איזה כוכב?"
"סליחה- ראשת-פיקוד, אני לא..." הוא מלמל.
"איזה כוכב?" היא דרשה לדעת.
"סלוטארן," הגאניירי פלט מהר, כאילו לא רוצה שהמילה הזאת תצא מפיו בכלל.
ראשת הפיקוד השתתקה וגבה השתוחח מעט, כאילו נשאה עול כבד על כתפיה. אף אחד לא ידע שום דבר על העבר שלה, אבל באופן מוזר כוכב המוות העלום כבר נשזר בתוכו כמה פעמים. לא יכול להיות שזה צירוף מקרים...
"אנחנו יורדים לשם," היא קטעה את הדממה שהשתררה בחדר לאחר אמירת שמו של הכוכב האסור.
"אנחנו- אנחנו מה?" סילניה מצמצה בהפתעה והחלה ללכת ברחבי החדר בעקבות ראשת הפיקוד, שנבחה הוראות במהירות.
"תארזי תיק עם כמה שפחות דברים," הורתה לה ראשת הפיקוד. "ותביאי את 'יולו רודף יום'."
סילניה, שפתחה את פיה כדי להתווכח, סגרה אותו בהפתעה לשמע הפקודה המשונה. "'יולו רודף יום'? ה... ספר?"
"אל תשאלי שאלות. תביאי את הספר, ובואי." ראשת הפיקוד היססה רגע - דבר שלא היה רגיל בשבילה - אבל הרגע עבר והיא נדה בראשה לאישור. "אני אסביר הכל ב'מבריחנית'."


נכתב לפעילות 'ונהפוכו' של קלישה

[Sam I am]

נו באמת, איפה ההאקדמיה השוודית שתתן לך פרס נובל לספרות? זה פשוט מדהים ואני ממש מרגישה שאת יוצקת את הנשמה שלך לתוך הסיפור. זה גם ממש טוב שלא הסברת לנו הכל, נשארתי עם שאלות רבות: מה זה סלוטארן? מי זו סיליניה? אני כבר מחכה להמשך!