קשה לי לראות את האור שנכבה בפניו של ילד,
אחרי שאומרים לו לא.
קשה לי להתעלם מאדם שמנגן בגיטרה במדרחוב,
כדי להרוויח כסף לאוכל,
אז אני נותנת לו.
קשה לי לא לדבר יותר מחצי דקה.
אבל אני מנסה להתגבר,
לא להיות מציקה.
קשה לי לראות חברה עצובה,
אז אני מנסה להבין לליבה.
קשה לי לקבל רק שמונים וחמש במבחן-
אז אני משתדלת שאקבל יותר,
קשה לי להתרכז במשהו אחד-
אז אני צריכה למצוא את המשהו הכי טוב,
הכי מיוחד.
קשה לי הרבה דברים,
קשה לכולנו-ככה אומרים.
אז דווקא בגלל שקשה מאד,
צריך להתגבר עוד ועוד.
לכולנו יש קשיים,
אבל כולנו גם בעולם הזה חיים.
עולם שלא הכל מושלם בו.תמיד.
עולם שבו רק הזמן יגיד.
אבל לצד הזמן יש לנו את האפשרות להתגבר,
על קושי, אחד או שניים או שלו- וזה לא יגמר.
אבל אנחנו נצליח!
גם אם העתיד לא נראה מבטיח.
כי יש לנו בחירה חופשית,
בחירה טובה, בחירה אמיתית.

אני רוצה לבקש סליחה מהאנשים שיקראו
את זה והתעצבנו על זה שאני מתלוננת על ציון 85,
אבל אני מעולם לא התפשר על הציון שלי,
אני פשוט פרפקציוניסטית, אני חייבת שהכל יהיה מושלם.
ו85 זה הציון הגרוע ביותר שקיבלתי.... SOOO אל תשפטו אותי על זה.
אז באמת סליחה אם מישהו התעצבן על זה (כמו אמון )