מציאות||נטע

כשדמות מתה,
בספר שאני קוראת,
אוכל תמיד לתלוש את הדף,
וכאילו כלום לא קרא באמת.
אבל כשמשהו קורה,
מלחמה או פיגוע,
מול חלל שנפער,
מי ישאר רגוע.
והכאב אמיתי, וכולם מרגישים,
אי אפשר באמת להשוות לספרים.
כי מה זה בכלל נייר ודיו,
מול חייל שלעולם לא חשוב לביתו.




................
יצא חביב קלות, ובאיחור.
והיי, לא לקרוע ספרים באמת. תיזהרו ממני.
ת"בים?

וואו, ממש חזק. אהבתי את ההשוואה בין דמויות בספרים למציאות.
כמה דברים שבעיני ישפרו:
1.

בשני אלו, עדיף בעיני להחליף את הנקודה שבסוף המשפט בפסיק, כי הנקודה קוטעת את המשפט באמצע.
2.

קצת הפריע לי שאין חרוז במשפט הזה, אחרי שלאורך כל השיר שמרת ממש טוב על החריזה והקצב של השיר.

זהו, חוץ מזה ממש אהבתי. מקווה שלא פגעתי!! אשמח ממש לקרוא עוד קטעים שלך, את כותבת מהמם:)

תודה אוונס!
לגבי ההערה הראשונה, באמת התלבטתי. אז תיקנתי עכשיו.
והשנייה, וואו. באמת לא הצלחתי למצוא חרוז. יש לך רעיון? זה הכי קרוב שמצאתי.

וואו. זה פשוט מדהים
ממש אהבתי את הרעיון, שאת כאילו מתעלמת מהדמות אבל במציאות זה יותר פוגע והכול.
אני מסכימה עם אוונס לגבי החרוז, אבל לדעתי זה עדין מאוד יפה ככה