הוד שביסוד || אוונס, קטע קצר

יצא לי קטע קצת קיטשי ואופטימי. מופתעת מעצמי (לטובה!) שסיימתי אותו.
אשמח לת"ב:)
#סיפורוןהעומר2ב

--
"לכאן אתה לוקח אותי בדייט שלנו?" היא שאלה בקנטור. הם הלכו בין אביזרי בנייה שונים, מוקפים באבק ולכלוך שמאפיין התחלה של כל דבר שבתהליכי בנייה. עוד לא היה גג ואפילו הקירות היו רק סימונים גסים בברזל או בטון או חומר אחר שהיא לא מכירה כלל וכלל.
"חשבתי שאמרת שאת רוצה משהו שונה," הוא גיחך, וקמטי החיוך הופיעו סביב עיניו.
"טוב, זה בהחלט... עונה על ההגדרה."
הם הגיעו לקצה השני של... מה שזה לא יהיה, והוא סימן לעבר שמיכה פרושה על הרצפה, כשעליה מונח סיר שחור סגור במכסה, כיכר לחם חום, קערת סלט וכל הדברים שדרושים בשביל פיקניק.
"כל כך בנאלי," היא צחקה כשהתיישבו משני צידי האוכל.
"יש גבול למקוריות שלי," אמר בהרמת גבה, והרים בתנועה דרמתית את מכסה הסיר. "הגברת מעוניינת בפסטה במקרה?"
"רוטב שמנת פטריות?" היא שאלה.
"בוודאי."
הוא הניח אוכל בצלחתה בנדיבות, גורם לה להזדעק מהנסיונות שלו להפוך אותה לשמנה, מה שהוביל לפרץ צחוק מצד שניהם.
"האוכל מעולה," היא חייכה אליו, בעודה מנגבת עם הלחם את שאריות הרוטב על צלחתה. הפסטה נגמרה כל כך מהר שהיה אפשר לחשוב שהיא מעולם לא הייתה שם.
"אמא שלי לימדה אותי," הודה. "היא סבורה שכל גבר צריך לדעת לבשל כדי לשבור את הסטיגמה של נשים במטבח."
"עם בשלנים כמוך הסטיגמה תישבר מהר מאוד."
"אמא שלי תשמח לשמוע."
"גם כל הנשים שסבלו משהייה ממושכת במטבח ישמחו."
שתיקה השתררה בשעה שהם הסתכלו על השמיים הנצבעים בכתום אט-אט.
"למה באמת הבאת אותי לפה?" היא שאלה פתאום.
"את אומרת לי שאת לא מבינה את הסיבה בגללה הגענו לדייט ביסודות של הבית העדיין-לא-בנוי הזה?" הוא צחק.
"עד כמה שזה נשמע מוזר..." היא חייכה.
"האמת שאני בורח למקום הזה כמעט מאז שאני זוכר את עצמי. הבית הזה עדיין-לא-בנוי כבר הרבה מאוד זמן. אני לא יודע מתי או מי התחליו לבנות אותו."
"זה לא מסוכן?" היא שאלה.
"לא, אחרת היו הורסים אותו כבר," הרגיע אותה.
"למה לא הורסים אותו באמת?"
"הבנתי שיש בעיה עם השטח הזה, לא ברור של מי הוא, אז בינתיים הבנייה הוקפאה." הוא משך בכתפיו, "לא ממש אכפת כל עוד הוא ממשיך להיות כאן."
"ולמה אתה אוהב להיות כאן?"
שתיקה השתררה. היא הביטה בו בסקרנות, והוא חייך לעברה והסיט את מבטו לשמיים הצבועים בצבעי-שקיעה יפהפיים בעודו מנסח את דבריו.
"אני אוהב התחלות. עד כמה שזה נשמע מוזר, אני חושב שבהתחלה יש איזה קסם שאין בהמשך. יש איזה יופי שונה בבסיס של הדברים. לפני כל הסיבוכים, יש משהו נקי בפתיחה," הוא חייך לעברה. "הבית הזה תמיד הזכיר לי התחלה. כמו קסם שעצר את העולם באיזור הזה, בעוד שאר המקומות ממשיכים ללכת."
היא הנהנה בתנועה איטית והסתכלה על השמים המחשיכים באיטיות, נותנת לדבריו להדהד בתוכה.
"אני יודע שזה נשמע קיטשי, מאוד קיטשי אפילו - אבל אני באמת מאמין בזה."
"אני מבינה מה אתה אומר," היא הסתכלה סביבה, רואה עדיין את האבק והלכלוך ומוטות הברזל, אך גם רואה את הכמו הילה שעטפה את ההתחלה הזו.
"אפילו נתתי לזה שם," הוא גיחך.
"מה?"
"יש למקום הזה מין הוד."
היא צחקה והנהנה. "ההוד שביסוד."
היום ארבעים ימים לעומר

ואו ואו ואו
נכנסתי לפה כי ראיתי קטע שלך וחשבתי שכנראה הוא יהיה מדהים.
אני חושבת שהדמויות מדהימות וכתובות נהדר. התפאורה והרקע עוצמתיים וקטע עם הספירות מקורי ויחודיי ממש.
אהבתי מאוד מאוד, שוב, כתמיד, את כותבת מהמם.



............
השיר בחתימה שלך מדהים, היה בי צורך לציין את זה.

וואו
וואו
תנו לי לעכל את זה
זה ללא ספק אחד הקטעים הטובים שלך (אמהל'ה אני אומרת את זה יותר מידי)
קטע מקסים עם דמויות אמינות כל כך שממש ראיתי את זה מול עיניי.
תמשיכי לכתוב!

תודה רבהה!! אני בטוחה שאני לא צריכה להסביר עד כמה זה משמח לקבל תגובות כאלו.
שמחה לשמוע שהדמויות טובות, בחיים לא כתבתי על דייט אז קצת פחדתי שזה יצא מוזר...
ולגבי זה-

אני יודעתת אני ממש אוהבת את השיר הזה!!! בעז"ה כשיהיו לי חרמשים לשנות כינוי אני אשנה כנראה לlost boy (בתקווה שהשם של זה לא תפוס כבר).
בקיצור תודה

ואוו בחיים לא הייתי מנחש שאפעם לא כתבת על דייט, דווקא מתאים לסגנון כתיבה נראה לי
אניוואי הקטע ממש חמוד ואהבתי שהדייט הוא לא הקטע אלא רק רקע, ככה הרגיש לי ><
אהמ כן יש לי הערות?

אני נראה לי זה אמור להיות שבור.
אהמ זה כן יותר הפריע לי אישית אבל אחרי זה

מרגיש לי שלא נכון שיש שתיקה נעימה אחרי זה כי המשפט הזה ככ טעון ונכון שזה קצת כואב, אולי שתיקה השתררה בשעה שהם הסתכלו על השמיים הנצבעים בכתום אט-אט.?
אבל שוב, זה רק אני ><
והתחלות! אני ככ הייתי בטוח שהוא יגי דלה שזה היסודות של הבית שלהם 🥺 אבל גם סתם דייט זה חמוד

וואו תודה רבה!!
תיקנתי את ה"סבור" (זה אמור להיות "סגור"><)
ולגבי השתיקה - גם שיניתי. תודה רבה על התיקונים.

ואוו ממש מגניב, יש לך אחלה כתיבה!
אהבתי איך שהוא לוקח אותה ללא דוקא מקום רומנטי