ציור עם כותרת משעממת || חנה

מה אני עושה במקום ללמוד באנגלית...
https://i.imagesup.co/images2/9fd69bfc45ea8...d01a4f5f40b.jpg

ואו
מטורף
וזהו.
בקטע טוב!

מסכימה לחלוטין עם עמליה
מצמרר
למה זה מזכיר לי את המהפכה הצרפתית?

ואוו, קריפי רצח.
בקטע מצויין.
אני מתה על דברים קרייפים וזה פשוט אחד הטוביםםםם

אני בחיים לא אבין אומנות מודרנית.
א-בל, זו אומנות מודרנית ולא סתם קשקוש המתיפייף כשהוא מציג לראווה את היותו "מודרני" וכך סותם פיות של אנשים חכמים שרק רוצים להגיד לו שהוא פשוט קשקוש מכוער!

מדהים!
צבעים מהממים! אווירה...אווירתית!
אשמח להסבר על הציור.
(אם את רוצה אני יכול להעלות ציור+סיפור שלי שיביע את דעתי על אומנות מודרנית... :)

עוד משהו שאני חייב לומר על הציור הזה, וזה בכללי הצדעה שלי לציורים מודנים יפים -זה ציור נורא אמיץ!
אני בחיים לא רואה את עצמי מצייר כזה דבר ואז פשוט מורח אותו באדום!!!

מהמם!
חייבת לומר שראיתי שוב לפני כולם 😂
באיזה צבעים זה צוייר?

מעניין אותי אם אני אדע-
זה נראה כמו אקריליק.
בעצם לא בטוח...
צדקתי?

אוקי, דבר ראשון תודה לכולכם על התגובות המחמיאות והנחמדות :) אתם ממש כמו מים קרים לנפש עייפה, אחרי שחצי מהאחים שלי אמרו לי שבטעות נמרח לי צבע אדום ><

ריקטו- אז כמה דברים. דבר ראשון, הייתי חושבת שדווקא אתה תאהב אמנות מודרנית. לפי דעתי יש בזה יותר עומק (זאת אומרת לרוב.. יש גם ציורים שזו פשוט מריחת צבע שאני לא מבינה את פשרה, אבל לדוגמא ציור כמו שלי) . לדעתי זה כמו יצירה ספרותית שהיא עמוקה ויש בה המון רבדים והיא נראית גם קצת מוזרה, יש בזה יותר עומק מאשר יצירה ספרותית שאתה מבין את הכוונה על הקריאה הראשונה, לא?

תודה רבה!!! האמת שזה יצא קצת יותר אפל בתמונה מאשר במציאות ><
אמממ וואי האמת שאין הסבר
זה פשוט התחיל בתור ציור "לפי הספר" כמו שאומרים. ציירתי את הפנים, את העיניים והאף והפה והכול, אבל אז הרגשתי שחסר לי משהו, אז השתחררתי ונתתי לעצמי לעשות משהו "מופרע". אז אני לא ממש חשבתי מה אני עושה, אבל אחרי כמה דקות הוא היה נראה ככה ><
אני חושבת שלהסביר יצירה אמנותית זה כמו שיעורי ספרותית. מנתחים קטעים ספרותיים כל כך לעומק, בזמן שהכותב אפילו לא התכוון למילה וחצי מזה כשהוא כתב את הקטע

ברור! אני אשמח

תודה רבה!!!
אם מותר לי להעיד על עצמי משהו, אז עד גיל 15 לא ציירתי. בכלל. הייתי בטוחה שאני גרועה בזה. אני חושבת שמתי שהתחלתי לצייר (גיל 15 אגב, ממש מאוחר) היה ברגע שהפסקתי לפחד לצייר.
בכללי, אני חושבת שיותר משאני כשרונית אני אמיצה. (ואו , עצוב איך שהיה קשה לי לכתוב את זה עכשיו. למה אנחנו לא מסוגלים לכתוב על עצמינו דברים טובים בלי להרגיש לא טוב עם זה?)
לצבוע נעליים נגיד זה לא כישרון, פשוט צריך אומץ.

ואכן, אלו צבעי אקרילי.

שוב תודה לכולם על התגובות. 3>

נכון. ואני אוהב ציורים מודרנים מסויימים.
אני לא אוהב את המקום שאיליהם האומנות המודרנית התדרדרה.

בעיקרון נכון. מסבירים דברים שהכותב אפילו לא התכוון אליהם (לא תמיד, אבל פסדר) וזה מה שיפה.
לכותה הייתה כוונה כללית. המילים לקחו אותו למקומות שהוא עצמו אפילו לא שיער. וזה מה שכל כך יפה! לשפה יש חיים משלה! אני רואה את זה בחוש בדברים שאני כותב ופתאום רואה עומקים שלא התכוונתי אליהם...
וכך גם בציור עם משמעות.

איך אמרו חכמי המוסר? "אוי לו לאדם שלא יודע את חסרונותיו. אוי לו ואובוי לו לאדם שלא יודע את מעלותיו.


זה היה נראה לי אקריליק, אבל העין הייתה נראית לי משהו אחר, וגם השפתיים. (אפרופו העיין, טוב שמרחת אותה באדום. יש בה כמה טעויות... :) אבל ככה זה נפלא!

אוקי, אני אעלה בל"נ את הציור לכאן ואת הסיפור לסוש"י ואשים בכל אחד קישור לשני... :)