סיפורו של ציור (מודרני)|| ריקטו

סיפור לא כל כך טוב. בכלל לא מושקע. סימני פיסוק פחות ממינימאליים.
אני לא מבקש ת"בים כי הם יהיו אינסופיים. הסיפור נכתב במהירות רבה ומתוך לחץ להגיע לפואנטה.
הבאתי את זה פה בגלל הודעה שלי בגאו"ץ שהבטחתי שאני אכתוב את זה פה.
מקווה שהמסר יובן ויועבר:

הנה הציור עליו מדובר כאן:
https://hportal.co.il/index.php?act=ST&f=29&t=167692

המכירה הפומבית לציור "איזון" נפתחה בתוך סבב המכירות הפומביות לציורים מודרנים.
בחזית האולם ניצב הציור:
קנבס גדול ולבן 50 ס"מ על 50 ס"מ. שבתחתיתו, בגודל 10 ס"מ על 10 ס"מ הציור-ריבוע אפור, קו לבן מתחת לאמצעו מתקדם לרוחבו של הציור ונגמר מעט לפני סופו, כשמעליו קו כחול החורג ממנו בתנועות גליות. הקו הכחול נגמר יחד עם הלבן וקורס לפתע בקו אנכי שחור שתחתיתו אדומה, ואז מתיישר, קצת אחרי תחתית הריבוע האפור -לקו אדום מאוזן, שמזנק לפתע ומקיף את הציור כולו, כולל את תחתית הבקע האדום.
בסוף העליון של האפור חוצה קו אדום וחד את הציור לרוחבו והאדום המקיף הכל -מקיף מעט מעליו.
ציור מוזר ללא ספק.
מנחה המכירה הפומבית אחז במקרופון ופתח את המכירה בהסבר מאיר עיניים על האמן הצעיר שזהו ציור הביכורים שלו, ועל פרשנות הציור:
"האפור של הרקע מסמל נייטרליות. לא בהיר, לא כהה ולא גווני. הכל אפשרי שיתרחש במכלול האפוריות. הקו הלבן מסמל את החיים והכחול את היצורים החיים, הנעים על קו החיים מעלה ומטה, מי לכאן ומי לכאן. הקו האנכי השחור מסמל את המוות, והבור האדום את הגיהינם. הקו האדום בחלק העליון מסמל את קו ההפרדה בין הידוע לנו -החלק התחתון והאפור, לשאינו ידוע לנו -החלק העליון, שחוסר הצבעים בו מורה על כך שאיננו יודעים עליו כלום. אפילו על הנייטרליות של מרחב ההתרחשויות בו. והקו האדום המקיף הכל מודיע שקיום כל הפרטים המופיעים בציור -יוצר את עולמנו.
הציור תופס חלק קטן מהקנבס כדי לסמל שזה מעט הידוע לנו מתוך הנסתר."
המצלמות הבזיקו שוב ושוב ופרצופים עשירים הנהנו בהסכמה.
המנחה המשיך: "כאן מגיעה הפרשנות הפילוסופית, הציור מציג אזור המתאר את חוסר הידע האנושי, והחלק הזה נכלל בתוך הציור ששטחו הקטן מתאר את הידע האנושי שכן קיים. ועל כן החלק שבציור מתאר את הידוע שאינו ידוע והחיצוני את הידע שכלל לא קיים לנו השגה אודותיו. הצהרה אפיסטמולוגית שמבדילה בין הדברים שאנו יודעים על כך שאנו לא יודעים שקורים ושיכולים להתפס בשכלנו, לבין דברים שאנו אפילו לא ידעים ידיעה זו אודותם... וכאן נכנסת שאלה פילוסופית, אם אנו לא יודעים על כך שאנו לא יודעים על הדברים כיצד ניתן להנציח בציור את כך שאנו לא יודעים..."
הציור זכה לזויות צילום רבות מהרגיל, עקב כך שהוא היה לפלא ע"כ שנכנס למכירה הפומבית האקסקלוסיבית בעוד הוא ציור ביכורים מוזר ביותר בסגנון שלא נראה כמוהו...
הסיבה לכניסתו למכירה נעוצה הייתה בבקשתו של טומי ברנס המליונר מאת הצייר הצעיר לרכוש את הציור ותגובתו של האחרון כי ימכרהו רק במכירה הפומבית הספיציפית הזו. לחציו של טומי הניבו תוצאות מהירות.
המספרים החלו להזרק לחלל האוויר טיפין טיפין בסכומים מזעריים של מאות דולרים בודדים.
עם כל הכבוד לכושר דיבורו ושכנועו של המנחה הכבוד והמכובד, אף אחד מחובבי האומנות המנוסים והעשירים לא יזרוק ממונו על הציור המוזר שהאומנותיות כמעט וחפה ממנו.
לאחר פחות מדקה, כשהמכירה עמדה להחתם בסכום חסר חשיבות של כמה מאות דולרים, קם מהקהל טומי המליונר וזרק הצעה שהיממה את כולם.
"מליון דולר!"

***

"אדון טומי, למה קנית את הציור בסכום כל כך יקר כאשר לא היה לך מתחרה אף לסכום קטן בהרבה?"
טומי חייך לעבר המראיין וענה בנחת: "אני מעריך אומנות. קניתי את הציור בערך המינימלי שלו בעיני. יהיה זה ביזיון לקנותו בפחות!"

***

הסיקור התקשורתי של המקרה המוזר העלה את ערכו של הציור ולפתע הוא נעשה מבוקש.
לא ארכו הימים וכעבור פחות משבוע מכר טומי את הציור לידידו בשלושה מליון דולרים.
עכשיו הציור הפך למפורסם של ממש ותוך מספר ימים קנהו מוזיאון מוכר בחמישה מליון דולרים. סכום גדול בהחלט כאשר מדובר על ציור ביכורים של אמן צעיר וחדש בתחום והציור עצמו בסגנון משונה...
האמן הצעיר נעשה מושא לשיחה בקרב חובבי אומנות וחובבי סנציות עד כי אורגן לו ריאיון בשידור חי באחד מערוצי התקשורת.
"אמור נא לי," פתח המראיין לאחר מילות הנימוסין המתבקשות. "מה תרצה לומר לצופים על הציור שלך שזכה לסיקור כה נרחב?"
בתגובה פרץ האמן בצחוק סוער בשידור חי
"מה שיש לי להגיד הוא שכולכם בדיחה אחת גדולה!"
***
כשלושה חודשים קודם לכן:
שיחת הרעים התנהלה כדת, על כוס קפה מהביל ועוגה משובחת בסלון וילתו של טומי העשיר.
"אז מה ג'ון? למה ביקשת להפגש איתי?" שאל טומי את ידידו משכבר הימים.
"יש לי רעיון גדול! אחוזי רווח גבוהים ואפס אחוזי הפסד. כמובן כל עוד השותפים סומכים זה על זה..."

***

ובחזרה לריאיון התקשורתי:
"למה אתה מתכוון?"
ג'ון, האמן, מחה את דמעות הצחוק מעיניו. "הציור לא היה נמכר ביותר מכמה מאות דולרים בודדים, אם לא שהיו קונים אותו בסכום גדול במכירה פומבית, כמו שבסוף קרה. נכון?"
"נכון."
"אז הנה לך סוד: הוא לא נמכר במכירה הפומבית! הקונה הוא חבר שלי והכל סוכם מראש. הכסף חזר אליו מיד לאחר שהועבר אלי!"
"רגע, מה?..."
"חכה! זה עוד לא הכל! גם הקונה השני היה חבר בקנוניה! ובחמשת המליונים של המוזיאון, התחלקנו שלושת השותפים!"
"אתה רוצה להגיד לי שהכל היה תרגיל עוקץ אחד גדול?"
"לא מדוייק. זו הייתה מחאה על האומנות המודרנית. ובינינו- אם עצם זה שהציור נמכר ביוקר, הפך אותו לרווחי, אז הוא רווחי!...
וזו בעצם כל המחאה,שלכל קשקוש נותנים פירוש וחשיבות. ולקשקוש הזה יש פירוש. אז מה ההבדל בינו לבין כל אומנות מודרנית אחרת?"
האמן עצר להפסקת צחוק קצרה ומיד המשיך:
"ובטרם אלך, עוד דבר אחד קטן, לציור אכן יש משמעות:
הציור תופס חלק קטן מהקנבס כדי לבטא שזה מעט מתוך מה שיש לי להגיד בעניין, האפור מסמל נייטרליות כדי לומר שהכל יכול לקרות שם. הקו הלבן מסמל את השפיות והכחול את התקדמות האומנות על קו השפיות לאורך ההיסטוריה. הטמטום עולה ויורד אבל נשאר בגדר הרציונל. עדיין קרוב לקו השפיות. הנפילה הפתאומית והשחורה מסמלת את האומנות המודרנית. שלפתע עוברת את כל קוי ההיגיון. סוף הקו הנופל, תחתית הנפילה, -אדום. הקו המאוזן שבתחתיתו, עצירת הנפילה, -אדום. וכן הקו העליון שמסמל את הקו האדום שמעיר את האנושות ומבדיל בין האיזור האפור שבו הכל יכול לקרות והקורה בו מתואר בציור לבין החלק הלבן שבו הכל רק שפוי -אדום. והקו האדום שמקיף את הציור מלמד שכל האדום שבציור מדבר עליו עצמו.
הציור הוא תחתית השפל של הטמטום, אך הוא גם מה שעוצר אותו -ומסמן לעולם "סטופ!""

________

ההשראה לסיפור הזה היא מסיפור אמיתי שמוזיאון נתן לאמן 80 אלף דולר בתמורה לציור. ובסיום הדד-ליין הוא הגיש להם קנבס ריק ואמר "זה ציור שמבטא "לקחת את הכסף ולברוח""
וכמדומני שהקנווס הזה מוצג במוזיאון כאומנות מודרנית!!!
הציור שפה הוא קשקוש שעשיתי, ואחר כך המצאתי לו את המשמעות של האומנות, ואחר כך המצאתי לו את המשמעות "הפילוסופית"... :)

וואו. ממש אהבתי. תאמת לא ציפיתי לזה שהם יהיו חלק מהקנוניה. ממש ממש יפה, מצחיק, ועם מסר חשוב לכולנו
'המלך הוא עירום'!

תודה רבה. שמח לשמוע!
אני עצמי אפילו לא מצליח לקרוא את מה שכתבתי פה!!!
:)

קשה לקרוא דברים שכתבת😅😋
פשוט אל תנסה🤗
זה מבאס
אתה כזה "אבל למה עשיתי ככה ולא ככה??"

לא חחח לא קשור.
את הקטע הזה ספיציפית קשה לקרוא כי הוא רק תיאורים לא קריאים של הציור ושל משמעותו. בלי כמעט שום אתנחתא...
וכי הוא כתוב מזעזע!

צונזר

מה? איך?!

תתחדשי על הסמל"ש. על הפנים!

צונזר

"לעומת זאת" ... "גם שלי" ?!
אחח. אוקסימורון!



שלי חמוד ומעצבן. אני מבקש!

חח גדול
ממד לא ציפיתי שככה יהיה הסוף
אבל אם הייתי במקומו לא הייתי מכריזה על זה בפניי כולם

אני חושש שאת לא ממש הבנת את הקונספט של "מחאה"...















תודה רבה!

צונזר

עכשיו הוא כבר נהיה "מאמי"?
חמוד זה כבר יותר מידי!

צונזר

אני לא עד כדי כך תמים.
פליז דונט! אני לא מאמי של אף אחד.