צבים כל הדרך למטה | סיקור ספר

צבים כל הדרך למטה


שם הספר: צבים כל הדרך למטה | Turtles All The Way Down
שם הסופר: ג'ון גרין | John Green
שנת הוצאה במקור: 2017
שנת הוצאה בארץ: 2018
שפת מקור: אנגלית
שם המתרגמת: ניצן לפידות
ז'אנר: נוער

תקציר מגב הספר
לאייזה בת השש-עשרה לא היתה שום כוונה לנסות לפענח את תעלומת המיליארדר הנמלט ראסל פיקט, אבל פרס של מאה אלף דולר נמצא על הכף והחברה הכי טובה שלה, דייזי, להוטה לחקור את המקרה. בניסיון להתמודד עם מערבולת המחשבות והחרדות שהולכת ומציפה אותה, אייזה מחליטה להיענות להפצרותיה של דייזי, ויחד הן יוצאות למסע בלשות שכולל שיט בסירת קנו, התגנבות לאחוזת פיקט, אשפוז בבית חולים וביקור הרה גורל בתערוכת אמנות.

תקציר שלי
אייזה שומעת על "תעלומת המיליארדר הנמלט" - היעלמותו של ראסל פיקט, מיליארדר מפוקפק שהוא במקרה גם אביו של חבר הילדות שלה שהיא לא פגשה שנים - דייוויס. בהתחלה היא לא מקדישה יותר מדי תשומת לב לזה, אבל החברה הכי טובה שלה, דייזי, משכנעת אותה לחקור את המקרה, כי היא מעוניינת בפרס של מאה אלף דולר, שמובטח למי שימסור מידע שיעזור למציאתו של פיקט.
כשהן מתחילות את החקירה באיזור האחוזה שבה דייוויס גר, הן נתפסות ונתקלות בו במקרה. הפגישה מובילה לחידוש הקשר בין אייזה לדייוויס, ובמהרה גם להתאהבות שלהם.
כל זה קורה בזמן שאייזה מתמודדת עם בעיות נפשיות (חרדות ואוסידי), שמקשות עליה גם בקשר עם דייוויס ועם החברים שלה (ובפרט עם דייזי), וגם בכל דבר שהיא עושה בערך.

דעה אישית
אוקיי. וואו. הספר הזה הוא אחד האהוב עליי (אם לא ה-אהוב עליי) כבר.. שלוש שנים? (אלוהים ישמור איזה בן אדם לא אחראי נתן לי לקרוא את הדבר הזה בגיל 10. אבל זה לא רלוונטי). קראתי אותו לפני כמה ימים בערך בפעם הארבעים כנראה (ולא אני לא מגזים). קראתי את הספר הזה ככ הרבה פעמים שיש חלקים ממנו שאני יודע כמעט בעל פה. ועדיין לא נמאס לי ואני יכול לקרוא אותו גם שוב עכשיו.
אני ככ אוהבת את הספר הזה. כל דבר בו. הדמויות מדהימות. הכל מרגיש ככ אמיתי. אף פעם לא קראתי ספר שמתאר חרדה בצורה ככ מציאותית. היו המון חלקים שממש הזדהיתי איתם. הדמות של אייזה, ובעצם כל הדמויות, כתובות בצורה מדהימה. לקרוא את הספר מרגיש ממש כמו להיות בתוך הראש שלה (ואני יודע שזה אמור להיות ככה בכל ספר שכתוב מנקודת מבט של מישהו אבל פה אפשר ממש להרגיש את זה בדרך אחרת שאני באמת לא יודע להסביר).
אוקיי ועוד דמות שאני רוצה לדבר עליה כי הוא דמות משנית יחסית אז לא היה לו באמת מקום בשום מקום אחר בסיקור. נואה. נואה הוא האח הקטן של דייוויס, והוא לוקח הכי קשה את ההיעלמות של אבא שלהם. היה לי ככ קשה ועצוב לקרוא עליו. היה חלק שדייוויס אמר שנואה מסתבך בצורה כל כך מטופשת (הילד הביא מריחואנה לבית ספר והוא בן 13 מה בכלל), שנראה שהוא בטוח שאם הוא יעשה מספיק בלגנים לאבא שלהם לא תהיה ברירה והוא יהיה חייב לחזור. גם ככה לקרוא את זה היה לי ממש עצוב, ולקרוא את זה כשאת יודעת שאבא שלהם כבר מת בשלב הזה כנראה? בקריאות החוזרות זה היה עצוב מדי אוף. וכל הזמן הזה כל פעם שאייזה בבית שלהם הוא פשוט באותו מצב סטטי על הספה משחק והוא עושה כאילו הוא בסדר והוא לא :< ודייוויס אמר שהוא בא אליו למיטה בוכה בלילה :< אני רוצה לחבק אותו :<
החברות בין דייזי לאייזה מהממת גם. הן פחות או יותר הפכים ובכל זאת הן מסתדרות בצורה מדהימה. העובדה שהן חברות מילדות ומכירות בערך כל דבר קטן אחת בשניה, ושאייזה ממש אמרה לה "מערבולת מחשבות" וזה כנראה היה יכול להישמע ממש מעורפל לכל אחד אחר, אבל דייזי ידעה בדיוק מה היא עוברת ומה היא צריכה לעשות כדי לעזור לה. זה היה מושלם.
ועכשיו! דיוויס ואייזה.
קודם כל הטרופ של חברי ילדות שמתאהבים זה מושלם לדעתי ואחד הטובים. במיוחד איך שעשו את זה פה. אני אוהבת שהחלק הרומנטי לא תפס את כל העלילה של הספר והפך לדבר היחיד המשמעותי בה, כמו שקורה בהרבה יותר מדי ספרים לדעתי. דייוויס אחת הדמויות האהובות עליי וזה, אבל היתה לו משמעות מעבר ללאב אינטרסט והיתה להם משמעות ביחד מעבר לזוג רנדומלי ולספר היתה משמעות מעבר לרומנטיקה וככה זה הכי טוב.
אז לסיכום. זה ספר מושלם. העלילה, הדמויות, הכתיבה, בערך כל דבר שקיים שם - מושלם. תקראו את זה ותודו לי אחר כך בבקשה.

ציטוטים
יש לי הרבה יותר ציטוטים אהובים מהספר ממה שיש פה. אבל הייתי צריךה לוותר על הרבה בכאב רב

(היי תראו זו הכותרת האישית שלי)

אנחנו יכולים לדבר על כמה רילייטבל הדבר הזה?

אותי זה הצחיק אוקיי

דייזי מדהימה תאהבו אותה

פאנארט
כן. פאנארט ביחיד. כי מצאתי רק אחד שאני אוהב.

ואוו נעמי סיקור מהמם! כל הכבוד
אני אישית אפעם לא הבנתי את התקציר של הספר אז הסיקור הזה בחלט 'פקח את עיניי' למרות שכן הייתי שמח אם בתקציר האישי היית מרחיבה עוד קצת על העלילה אבל נתון לשיקול דעתך.
והדעה האישית שלך כוללת הרבה מידע על הספר שזה מעולה וסימון ספויילרים! שזה חשוב רצח
אין לי הרבה מה להגיד לול זה מסוג הספרים שאני אפעם לא אקרא כי אני שונא את החברי ילדות שמתאהבים למרות שפה ראיתי שאמרת שזה לא תופס חלק גדול, אבל עדיין /:
והציטוטים 3> ואוו כל אחד יותר יפה מהשני נשבעת הייתי קוראת זה רק בשביל הציטוטים
אז ריספקט זה באמת סיקור מקסים וח"ח ויתווסף ללינקייה!

הסיקור מהמם, והתקציר שלך טוב בהרבה משל הספר.
אני אישית פחות אוהבת את הזאנרים מהסוג הזה, אבל גרמת לי לרצות לקרוא אותו😅