הגילוי|| יעל שרה, לפעילות. אין לי שם טוב יותר. יצא נוראי.

[יעל שרה]

בהצלחה עם לקרוא את זה..

"אתה לא רציני!" הוא צנח על הספה
"ככה אתה מכיר אותי?" ענה לו בגיחוך
"אוף, אתה יכול שניה לא לצחוק?"
"אני? חס וחלילה! ממתי אני צוחק?" הגיב בחיוך
"אנחנו מדברים כאן על נושא רציני! זה פשוט לא הגיוני מה שקרה הרגע."
"מה קרה?"
"מה זאת אומרת מה קרה? היית כאן!"
"יש בזה משהו"
"אתה יכול אולי להגיב נורמלי? אתה מבין מה הרגע גילינו?"
"בטח שאני מבין! גילינו שאמא שלך לא אוהבת שמפזרים פירורים בכל הבית!"
"אי אפשר איתך!"
"אי אפשר בלעדי"
"אתה לא מחובר למציאות"
"ברור שאני מחובר"
"אז למה אתה מגיב כאילו אין לא?"
"אני? מה פתאום! איך אתה רוצה שאני אגיב?"
"כמו מישהו שגילה הרגע משהו עצוב"
"ואיך מישהו כזה מגיב?"
"לא משנה... מה אני אמור לעשות עכשיו?"
"אממ אני יודע! תכין לי פסטה! אני ממש רעב!"
"מה?"
"אז אתה לא רוצה להכין? טוב, יש לכם משהו אחר לאכול?"
"אתה לא אוכל עכשיו!!! יש לנו דברים יותר חשובים!"
"אבל למה?" הוא כבר היה בדרך למקרר
"כי יש לנו דברים יותר חשובים!"
"ומה אתה צריך ממני?"
"שתעזור לי!"
"אז תשאל את מני, מה אתה צריך אותי"
"עוד פעם אחת אני משתגע"
"טוב טוב, מה אתה רוצה?"
"יש לך רעיון מה לעשות?"
"בטח!"
"מה?" שאל בחשש
"נחקה את המנהל! זה תמיד עוזר לי!"


זה לא ממש הסוף... אולי אני אערוך בהמשך
ויצא גרוע, אין באמת עלילה, אני לא משהו בלכתוב הומור (וגם אין לי הרבה מצב רוח). אתם יכולים לתבב אם בא לכם.

[Everything Im not]

חחח זה דווקא סבבה.
אולי כדאי לך להוסיף מה הדבר העצוב.

[normal girl]

חחחח
מה אתה רוצה ממני??
אהבתי