מריונטה ללא חוטים|וריאן, pg13

[Felis Fuscus]

אזהרת תוכן: אלכוהול, סמים וזנות. זה כאילו רק מוזכר באיזה משפט או שניים אין פירוט בכלל.

בכל מקרה הרבה זמן לא כתבתי משהו לסס"ש אז קחו תהנו ותדעו שזה אחד הילדים האהובים עליי.

---

מריונטה ללא חוטים היא לא מריונטה. מריונטה ללא חוטים לא נשלטת על ידי אף אחד אחר, היא חופשית לעשות מה שתרצה. מריונטה ללא חוטים חופשית לבחור את חייה בעצמה.
רוב האנשים חושבים שהם היו רוצים להיות המריונטות בעלות המזל, אלו שהחוטים שלהן נחתכו, אלו שיכולות להחליט על עצמן. חלק מהאנשים היו רוצים להיות אפילו האדם שמפעיל את כל הבובות בהצגה, שולט על כולן בעצמו.
אבל נואה תמיד הרגיש מצוקה ברגע שחוטי המריונטה שלו נחתכו, והוא נשאר לבד.
הפעם הראשונה שזה קרה הוא היה רק בן ארבע. אחיו התאום נרצח מול עיניו, והאנשים שלהם קרא הורים השאירו אותו לבדו לדאוג לאחותו הקטנה. בהתחלה הם עוד עזרו, בגלל שהשניים היו בקושי ילדים, אבל מהר מאוד הם השאירו את כל משקל האחריות על נואה.
והוא החליט שהוא יהיה האח הגדול הכי טוב בעולם בשביל רוז.
הוא לימד את עצמו לבשל, לטגן ולאפות, ואז אלתר מאכלים שונים מהמצרכים שהאנשים שהולידו אותו הביאו לבית שהם אפילו לא גרו בו. הוא אפילו ניסה להכין עוגה חדשה לכבוד כל יום הולדת שרוז חגגה. לא נראה שהיא שמה לב שהוא לא הכין עוגה לימי ההולדת של עצמו.
הוא היה נשאר ער לילות שלמים במטרה להבין את כל החומר שהוא למד בבית הספר, בגלל שהוא היה צריך לדעת מה הוא עושה כדי לעזור לרוז בשיעורי הבית, אפילו שהייתה רק שכבה אחת מתחתיו. הוא לא שם לב, עד שהיה מאוחר מדי, שהוא רק עשה לה נזק, אחרי שרוז צעקה עליו כי המורים שלה תמיד השוו בניהם.
הוא שיחק איתה כשהיא הייתה בודדה, ועזר לה להתכונן בכל פעם שהלכה לפגוש חברים. הוא אף פעם לא הלך לפגוש חברים. הוא היה צריך לחכות לה, כדי שלא תהיה לבד כשתחזור.
אבל אז האנשים הזרים ששילמו על הבית, על האוכל ועל הבגדים מתו, ולנואה ורוז נשאר רק הרחוב לקרוא לו בית. הוא לא היה יכול להתמודד עם זה יותר. הוא לא היה יכול לפרנס את עצמו, בטח שלא גם את אחותו הקטנה.
ולכן הוא חתך את חוטי המריונטה שלה, ונתן לה הזדמנות לחיות את חייה בעצמה.
ועכשיו הוא היה צריך למצוא דרך לתקן את חוטי המריונטה שלו. כנראה זאת הייתה הסיבה שהוא נהיה מעורב בעולם האפל.
האלכוהול טשטש את הפחד שלו. הסמים תיקנו לאט לאט את החוטים הקרועים. הוא מכר את עצמו לאנשים כדי שישלטו בגופו בשבילו, ויעשו בו מעשים מגונים. הוא אפילו פגש מישהי שיכלה לקשור את החוטים חזרה על רגליו וזרועותיו, ולהציל אותו מחוסר האונים והמצוקה שהרגיש במשך שנים.
ואז הוא נהיה אבא, ופעם נוספת היה צריך לטפל בילדים. אבל זה היה בסדר, כי חוטי המריונטה לא נקרעו. הוא לא היה אחראי למעשים שלו. הוא לא היה חופשי.
לא הייתה לו עבודה יותר, והוא היה יכול להישאר בבית. הוא הכין אוכל, ניקה את המקום, ושיחק עם הילדים כדי שלא ירגישו בודדים. והפעם, הכל היה מושלם.
עד שחוטי המריונטה שלו נקרעו פעם נוספת, כשהאישה שתיקנה אותם מתה והשאירה אותו לבד.
פעם נוספת הוא נכנס למצוקה. הוא לא היה יכול לדאוג לשלושה ילדים. הוא פשוט לא היה יכול. או זה לפחות מה שהוא אמר לעצמו בכל יום בשמונה השנים הבאות, כשהתחיל להרגיש אשם על כך שנטש אותם, השאיר אותם בידי מישהו אחר שיטפל בהם.
הוא כבר לא הכין אוכל וכבר לא שיחק עם אף אחד. לא היה אף אחד שעזר לו בבדידות ובמצוקה שחש כשהיה חופשי מכבליו.
למה שאנשים ירצו להיות חופשיים? למה שאנשים ירצו לבחור בשביל עצמם?
הפעם לא היו לו האלכוהול או הסמים שיוכלו לשמור עליו שלא יתפרק. לא היה לו איך להשיג אותם. אפילו לצאת מהבית הוא בקושי היה מסוגל, מפחד שהאנשים שמהם הוא ברח ימצאו אותו.
הוא פירק את חייו במו ידיו, לבנה אחר לבנה, עד שלא נשאר כלום.
אבל זה לא היה נכון, והוא הבין את זה רק מאוחר מדי. רק אחרי שהוא קיבל את החדשות הנוראיות על כך שהבן שהוא נטש שמונה שנים לפני כן נפטר ממחלה.
אין לו זכות להיות עצוב. הוא נטש את הילדים שלו, ועכשיו אחד מהם נעלם לנצח. אין לו זכות להיות עצוב. הוא ידע את זה, אבל זה לא עצר את הרגשות שלו.
לא הייתה לו ברירה אחרת. הוא לא יכול להחליט על החיים של עצמו, בטח ובטח שלא על חיים של שלושה ילדים. הוא לא מסוגל לפעול בלי שמישהו יגיד לו מה לעשות. יבחר בשבילו. ישחק בו כמו מריונטה על חוט.
הוא היה אח גרוע.
הוא היה אבא גרוע.
הוא היה בן אדם גרוע.
הוא ידע שאין לו זכות לחזור לכל החיים שהרס. הוא ידע את זה, אבל עדיין החליט שהוא עומד לתקן את כל חוטי המריונטה שהוא קרע, בשביל שאף אחד לא יצטרך לסבול כמוהו מחוסר האונים שהרגיש.

[Everything Im not]

זה מהמם!!
זה לא נראה כאילו אתה רק כותב על הבן אדם, אלה אתה חי אותו. וזה פשוט מהדברים שכול נגיעה תהרוס אותם..
וזה כ"כ עצובב