משפחת האלפים- אשכול שלישי!

זה תלוי תרגום

אני ישאיר אותם ציפורים עד שגוגל נריה יסביר

חחח בדיוק הלך✨

העלפים- ציפורים ימתינו בסבלנותת

מתוך נומנור:
עֵלֶף: על תרגום זה נשפכו אלקטרונים ופוטונים רבים, ולא ארחיב את הדיון כאן יתר על המידה. עמנואל לוטם דן בו בהרחבה באחרית-הדבר (עמ' 413-414). אציין רק זאת: בנספח לעצומה נכתב כי "טולקין דורש ב'מדריך' מציאת שם עתיק ומבשר רעות, שאינו קשור למובן המודרני המונמך". האם למילה "עלף" יש "מובן מונמך"? אמנם בתרגום הישן של "הדבורה זיוית" משמשת המילה עֵלֶף, או בן-עלף, כתרגום ל-Elf במובן פֵיַת-פרחים, אך מגוחך לטעון שמשום כך יש למילה זו הקשר של פיות: כמעט ולא קיימים קוראים עבריים המכירים את התרגום המדובר, או מקשרים את המילה הזו איתו. מעבר לזה, מחברי הנספח לא דייקו: טולקין אינו "דורש מציאת שם עתיק ומבשר-רעות". הוא מבקש להימנע מתרגום עם ההקשר של פיות קטנות מכונפות. בין השאר הוא אומר שהמילה הגרמנית Alp מתאימה, ושיש לה מובן של שדונים שובבים וזדוניים, או אנשים רפי-שכל שהתייחסו אליהם כאל "סטיות" של בני-אדם. אך טולקין מוסיף ואומר גם זאת: הייתי מעדיף שייעשה שימוש בצורתו העתיקה ביותר של השם [כלומר, המקבילה ל-elf האנגלי], ושצורה זו תרכוש לה אסוסיאציות משלה עבור קוראי עלילתי. לגבי ההעדפה הראשונה, אין מקבילה עברית ל-elf האנגלי כפי שראה אותו טולקין, רוצה לאמר, ה-elf האירופאי העתיק. לגבי השנייה, מצד אחד המילה "עֵלֶף" מזכירה את elf האנגלי (ולדעתי עדיפה על "אֶלְף", הן משום שיש לה צליל עברי ולא לועזי, הן משום הבלבול האפשרי עם "אֶלֶף") – ומאידך בהחלט ייחודית ליצירתו של טולקין, מרגע ש"החייה" אותה עמנואל לוטם, ולפיכך זוכה להקשרים משלה ללא "הנחות מוקדמות" מוטעות, מהן רצה טולקין להימנע. אני, למשל, הייתי מופתע כשגיליתי לראשונה ש"בני-לילית" הוא, במקור, Elves. לפתע גיליתי כי עלי "למזג" את כל מה שאני יודע על אותם "בני-לילית" עם כל האסוסיאציות שהיכרתי ל-Elf (לא מסיפורים עבריים, כמובן). כשקוראים "עֵלֶף" נקל לנחש מהו המקור האנגלי, ובכך להתקרב מעט יותר לתחושת הקורא האנגלי. נוסף על כך, "בני-לילית" אינו ביטוי נוח להטייה, ליידוע, או ליצירת צורת סמיכות: אין תרגום נוח למושגים כמו Elvish (עלפית), Silvan Elves (עלפי-היערות), Light-Elves (עלפי האור) או Elven (עלפי). צורת היידוע גם היא בעייתית: לרוב אין מוסיפים ה' הידיעה ל"בני-מישהו", כמו בני-ישראל, בני-ציון, בני-חיפה וכו'. אך "בני-האור" היא צורה תקינה, וכך גם "בני-האדם" – משום ש"אדם" בביטוי זה כבר אינו אדם הראשון, אלא שם עצם כללי. מה, אם כן, על "בני-הלילית"? אם "לילית" הוא שם פרטי, צורה זו אינה תקנית. מאידך, אם "לילית" הוא שם-עצם, מתחזקת מאד הזיקה לשֵׁדוֹת מן המיתולוגיה היהודית (ולא רק לאשתו הראשונה של אדם). עמנואל לוטם סלד מאד מזיקה זו, כפי שהסביר. אמנם יש גם נימוקים בעד "בני-לילית" כתרגום ל-Elves, ואני, בניגוד ללוטם, מסכים עם חלקם – אך עדיין, גם בעיני, זהו תרגום הרבה פחות מוצלח מ"עלפים".

אולי תקצר לנו את זה?

הבנת את זה שלא קראתי הכל?

יש כמה תרגומים לeleves:
מתרגמי טולקין לעברית בחרו 5 גרסאות שונות:
משה הנעמי (ההוביט)- שדונים
הטייסים (ההוביט) - האלף
יעל אכמון (כנ"ל) - אלפים
רות לבנית (שרה"ט) - בני לילית
עמנואל לוטם (כנ"ל) - עלפים

ובקיצור?

ואנחנו בעד עמנואלושששששש

לסיכום הם ציפורים

נריהבהב יש להם אוזניים כמו לאלפים?
כאילו
אם הם אותו גזע אז כן..

נריה?

עלפים ואלפים זה אותו דבר
אבל לפרט על אלפים בשרהט?
קדימה:
הם האצילים ביותר מהגזעים התבוניים שבארץ התיכונה. הם גבוהים, חזקים ומסוגלים ליצור יצירות מדהימות.
העלפים הם גבוהים ורזים, ולתנועותיהם ומראם החיצוני חן רב יותר מאשר לבני האדם. למרות שהם חינניים הם גם חזקים מאד ובעלי סיבולת וכוח רבים. הם ממעטים בשינה וככל הנראה ישנים בעיניים פקוחות. ייתכן שאוזניהם מחודדות קמעה בקצותיהן. העלפים הם מרחיקי ראות ומיטיבי שמע, יותר מבני האדם. צבע שיערם משתנה, והוא זהה לזה של בני האדם, יש מביניהם בלונדינים, אדומי שער ושחורי שיער. העלפים לא שונים באופן מהותי מבני האדם, אך ממבט ראשון ניתן להבחין שהם אינם אנושיים.

הם מומחים בשיר ומזמור וחיברו את השירים היפים ביותר. משורריהם הם מוכשרים ביותר ומסוגלים ליצור יצירות מדהימות ביופיין. העלפים, מומחים בחרשות מתכת, בצורפות ובטכנולוגיות שונות. למרות שלא השתוו מעולם לגמדים, העלפים יצרו כמה מהדברים היפים ביותר בארץ התיכונה.

בני אדם ועלפים יכולים להתרבות ואכן קרו מקרים שבהם נולדו ילדים לזיווג כזה. במקרה שנולד ילד שהוא עלף למחצה, הוא מקבל את האפשרות, בהתבגרותו, לבחור לאיזה עם להשתייך: לעם העלפים או לעם בני האדם.

הדבר החשוב ביותר בעלפים, ואחד ממושאי הקנאה של בני האדם בהם, הוא האלמוות של העלפים. בני הלילית קשורים לארדה והם אינם מתים מזקנה או ממחלה כל עוד העולם קיים, אלא רק מפציעה פיסית ולעיתים מיגון וצער. אם בן לילית מת מסיבה זו או אחרת, נשמתו מגיעה להיכלי מאנדוס שבואלינור, שם הוא שוהה פרק זמן שמשתנה בהתאם למעשיו בחייו הקודמים. ככל שמעשיו גרועים יותר, כך הוא יבלה יותר זמן בהיכלי מאנדוס העצובים, ושם נשמתו מיטהרת ומזדככת. לאחר שהוחלט שבן לילית בשל לצאת לחיים חדשים, הוא מתגלגל לגוף של בן לילית שנולד זה עתה. ניסיונו ונשמתו מתגלים לבן הלילית הצעיר רק בהתבגרותו. בכל מקרה מדובר בחוויה כואבת מאד וקשה מאד עבור בן הלילית. ושונה מהאלמוות כפי שהוא נתפס על ידינו. אך העובדה היא שבני האדם ראו את בני הלילית נותרים צעירים ובלתי משתנים בעוד הם מתים. קנאה זו של בני האדם באלמוות גרמה לבעיות רבות בעידנים השונים ובמיוחד בנפילת נומנור.

אני די בטוחה שזה לא קיצור