סיקור ספר||האזרח י.

סיקור ספר
האזרח י.

תעודת זהות
תמונה:

שם הספר: האזרח י.
שם הסופר: עפר קניספל
שנת הוצאה: 2001
גוף הוצאה: עם עובד
ארץ ושפת מקור: ישראל, עברית
ז'אנר: הומור

תקציר העלילה
תקציר מגב הספר:
הניג’ס בראי ההיסטוריה

כשמנסים לעמוד על שרשי התופעה ששמה האזרח י’ אין צורך להרחיק נדוד למחוזות רחוקים.
כבר במקורותינו מופיע מדי פעם אזרח ניג’ס ומטריד ללא הרף את הרשויות הבחירות.
אברהם אבינו, למשל, לבד מהיותו האב הפיסי של כל מדינת ישראל, הוא בעיקר אביו הרוחני של האזרח י’. חילופי הדברים והמסרים שהוא מעביר לאלוהים בעניין מספר הצדיקים בסדום, כשזה האחרון מודיע לו על החלטתו להשמיד את עיר החטאים, מעידים שהאזרח א. אבינו היה איכפתניק, חסר מעצורים ובלתי נלאה: ”חמישים צדיקים? אין! אולי ארבעים? לא! אולי שלושים...? עשרים? עשרה?” די! פלא שאלוהים התעצבן עד שלא השאיר זכר לסדום?
אחרי הכול, עם כל המודעות לשירות הלקוח, כמה אפשר להסביר ולנסות לשכנע נודניק?
זכה איפה האזרח א’ אבינו ויש לו יורש.
ולמר י’ קרני אנו אומרים: תחזקנה בידיך והמשך במפעלך!

נ.ב.
אישית, למרות שאני מכיר שנים ארוכות את מר עפר קניספל, מעולם לא נתפתתי להאמין שהוא באמת קיים.

אפרים סידון.

תקציר שנכתב ע"י המשתמש: הסופר, עפר קניספל, החליט להמציא דמות חדשה: יואל קרני- האזרח י.
בשם זה, שלח הסופר מכתבי תלונות, בקשות, שאלות, או כל דבר אחר- שכל מטרתן היא לשגע את החברות המסכנות, שמחויבות לענות לו בשל שירות הלקוחות שלהן.
בקיצור, הוא היה נודניק.
וכך, אסף עפר קניספל את כל מכתביו של יואל קרני, ושם אותם בספר אחד, מצחיק במיוחד.
בעמוד הימני- הוא שם את המכתב ששלח בשמו של יואל קרני.
בעמוד השמאלי- הוא שם את מכתב התשובה מהחברה.
למי שזה לא ברור, הוא באמת שלח את המכתבים, וכל התשובות היו התשובות האמיתיות שהחזירו לו החברות.

חוות הדעת אישית
וואו, אחד הספרים האהובים עלי.
התחלתי לקרוא את הספר, ולא הפסקתי לצחוק! החברות המבולבלות, לא הבינו מה היואל קרני הזה רוצה מהן.
אמי המליצה לי על הספר, וסיפרה לי את הרעיון שבו. סוקרנתי וקראתי.
היה משעשע לראות איך חלק מהחברות מגיבות במכתב מנוסח היטב, עם משפטים כגון ”אנו מקווים שתמשיך ליהנות ממוצרינו,” ועוד.
כמובן שמר קרני התחבב עלי מיד.
הוא דמות משעשעת בגיל העמידה, שתחביבה העיקרי הוא לעצבן את הרשויות הבחירות.
מה שעוד אהבתי בספר, זה שלעפר קניספל אף פעם לא נגמרו הרעיונות! הוא כל פעם מפתיע עם משהו חדש! פעם אחת הוא מבקש שיקבלו את אישתו המכוערת להיות דוגמנית, ופעם אחרת הוא שואל למה הדלק של חברת פז מכיל את מרכיב הדאיט ספרייט... בקיצור, הוא לא מפסיק להפתיע.
אני לא אוכל לומר איזה ממכתביו הכי אהבתי, כי אהבתי את כולם באותה המידה, והם הצחיקו אותי באותה המידה.

אחר
על יואל קרני: יליד חו”ל.
בן רחל ויצחק (ראש ענף באיגוד החייטים והתופרים הבלתי מאוגדים) מהעיירה מזריץ’ שבפולין.
גדל בחיפה שם למד לאהוב את המדינה ללא תנאים.
שרת בפלמ”ח ועד היום לא מסכים עם החלטת הזקן לפרקו.
במשך 40 שנה עבד כמהנדס מזון במפעל ”זה טעים” ואף הוצג לשתי מועמדויות לפרס העובד המצטיין במחלקתו.
במהלך חייו זכה ללחוץ את ידיהם של נשיאי המדינה יצחק בן צבי, זלמן שז”ר ויצחק נבון, במסגרת היום הפתוח שנערך במשכן הנשיא כל שנה בחג הסוכות. (את ידו של אפרים קציר לא זכה ללחוץ בשל הצטננות, ומתוך פחד שמא ידביק את הנשיא).
מאמין שאם ירבה להטריד את השלטונות והפקידות, יוותר בידיהם זמן מועט להרוס את מדינתנו האהובה.
אב לשמעון ואביבית, סבא לעידו ולאלון.
נשוי בפעם השניה למרים, מבוגרת קורס הקצינות הראשון בצה”ל ואוהב כל רגע.
המוטו בחייו: ”הכול אפשר להשיג בארץ”.
(הועתק מפנים כריכת הספר).
על הסופר: יליד יפו (1961).
התחנך(?) וגדל בגבעתיים.
למד בשני גנים, בבית ספר עממי אחד ובשני תיכונים. בעל תעודת בגרות דיי מלאה.
שרת בנח”ל לשביעות רצון רצון מפקדיו והתקבל לחברות בקיבוץ מורן בגליל.
לאחר שחרורו מהקיבוץ עבד מספר שנים בתפקיד בטחוני זוטר בחברת תעופה ישראלית מובילה, ונסע פעמים רבות לחו”ל על חשבונה.
כתב לתכניות הטלוויזיה:
”החרצופים”, ”זהו זה”, ”סנדרסון”, ”צפיר הנפש”, ”יצפאן” ו”קבלת שבת”.
כתב לתיאטרון את המחזות:
”עצמאות”, ”משחק ילדים”, ”אימפוטנציה”, ”אבא עושה בושות” (עפ”י מאיר שלו), ”לוסטיג” (פרס ראשון במחזאות מקור מטעם צוותא 1996).
בתחום הבידור הקל:
”פסטיגל 97”, ”הסיגר מת מצחוק- טוביה צפיר”. ערך את המופע ”מתה לחיות 2” של נולי עומר.
אוהב מאוד את ילדיו.
(גם כן הועתק מפנים כריכת הספר)
ציטוטים: ”בכל מקרה, אילו היה לי חשבון בנק, אין ספק שהיה זה בבנק לאומי, משום שכל אדם שלאומיותו חשובה לו, אינו יכול להישאר אדיש אל מול שם זה המעורר כבוד.”
לכבוד בנק לאומי הרצליה, עמ’ 48.
”נ.ב.
למרים צליעה קלה וכמעט בלתי מורגשת ברגל שמאל.”
לכבוד גוטקס יצרני בגדי ים, עמ’ 8.
”אנשי תלמה יקרים,
צר לי על נימת מכתבי הלוחמנית אולם עם כל ההערכה למוצריכם, קצתי בשקיות של החטיף ’פרפר נחמד’ אשר נוצרו עם מנגנון פתיחה לקוי.”
לכבוד תלמה יצרני ’פרפר נחמד’ עמ’ 24.
למי שזה לא ברור- עפר קניספל הוא אדם אמיתי, ויואל קרני הוא דמות בדיונית, וכל המכתבים שנשלחו נשלחו רק בשם עט זה.
אז זהו, זה היה הסיקור.
מקווה ששכנעתי אתכם לקרוא את הספר, ושהסיקור לא היה יותר מדי מתיש...

וואו
קודם כל כבוד על הסיקור! הוא מושקע ומעוצב נוח לקריאה, ריספקט.
אין לי הרבה מה להגיד על הספר כי וואלה זה לא נשמע כמו ספר שאני אקרא בקרוב >< אבל הסיקור בהחלט עשה את העבודה שלו ונתן לנו רקע על הספר, שזה מעולה.
גם התקציר האישי שלך עושה עבודה נפלאה כי התקציר של הספר בהחלט לא הכי מובן והתקציר שלך נותן פתח ותקציר מובן מושך לספר, שאפו.
וקבל ח"ח על ה'אחר' שהוספת, הוא מעשיר את הסיקור וזה כיף לקרוא את זה :)
ברמה האישית פחות התחברתי לקטע של להציק לחברות סתם לכיף, אבל בהחלט נשמע כמו ספר משעשע.
רק שים לב שפה

כתבת שלך במקום שלח.
אבל סיקור מעולה! בין המעניינים שקראתי
יתווסף ללינקיה :)