סיקור ספר||האדם הפוזיטרוני

[Rocket Man]

האדם הפוזיטרוני

תעודת זהות
כריכה באנגלית:


כריכה בעברית:


שם הספר: האדם הפוזיטרוני (באנגלית: The Positronic Man)
שמות הסופרים: אייזק אסימוב, רוברט סילברברג (באנגלית: Isaac Asimov, Robert Silverberg)
שנת הוצאה: 1992 (תורגם לעברית ב- 1998)
גוף הוצאה:הוצאת כתר (ישראל) ,Gollancz (UK), Doubleday (US)
ארץ ושפת מקור: אנגלית, אמריקה.
שם המתרגמ\ת:גידי נבו
ז’אנר: מדע בדיוני
סדרת ספרים:סדרת הרובוטים:
1.מערות הפלדה
2.השמש העירומה
3.רובוטים של שחר
4.רובוטים ואימפריה
ספרים אחרים שקשורים לסדרה:
1.אנכי הרובוט
2.בארץ הרובוטים
3.האדם הפוזיטרוני

תקציר העלילה
תקציר מגב הספר (לקוח מהאתר ”סימניה”):פיתוחו של המוח הפוזיטרוני במאה ה - 21, אפשר את ייצורם של רובוטים - פועלים - מכונות מתוחכמות ומשוכללות, אך בסופו של דבר לא יותר ממכונות. אך 113 - NDR ("אנדרו") , הרובוט של משפחת מרטין, מתגלה כהרבה יותר מסתם משרת מכני. בשל איזו סטייה בתהליך הייצור הוא בורך במפתיע ביכולת לאהוב, במודעות עצמית ובדחף להתפתחות אישית כמעט אנושיים. אנדרו מסוגל ליצור, ללמוד, להסתגל ואפילו להרגיש. כאשר מגלים אנשי "החברה האמריקנית לרובוטים ולאנשים מכניים בע"מ" את כישוריו יוצאי הדופן, הם מזדרזים לחסל את קו הייצור מתוך חרדה להשלכות. אנדרו נותר יחיד במינו, רובוט כמעט אנושי. אך ב"כמעט" אין די. אנדרו שואף להפוך לבן אנוש שלם והוא פותח במאבק להשגת הדבר האחד שבאמת חשוב לו... אנושיותו. שאיפתו מעמתת אותו עם דעות קדומות, עם קנאות עיוורת, עם חוקי הרובוטיקה ועם מגבלותיו המכניות. ואז נאלץ אנדרו להתייצב לפני ברירה נוראה: כדי להגשים את שאיפתו הוא חייב לשלם את המחיר הגבוה מכול. האדם הפוזיטרוני הוא רומן מדע בדיוני מבריק, ומשל למצבו של האדם. הרומן מבוסס על סיפורו הקלאסי של אסימוב שבו הביא לעולם את שלושת חוקי הרובוטיקה המפורסמים שלו. הספר כתוב בעוצמה בלתי מצויה, בחכמה וביופי.
תקציר שנכתב ע"י המשתמש: משפחת מרטין היא משפחה עשירה ועמידה, שיכולה להרשות לעצמה כמעט כל דבר. על כן, אין זה מפתיע כלל שהם היו בין המשפחות הראשונות שקנו את את הרובוט המשוכלל מגרסת NDR.
NDR-113 הגיע אל המשפחה, והתקבל בשמחה רבה כל כך, שהבת הצעירה במשפחה נתנה לו את השם אנדרו- שילוב של האותיות NDR.
אנדרו משרת את משפחת מרטין ביעילות ובנאמנות. אלא שאז קורה תפנית מפתיעה- ביום הולדתה של הבת הבכורה, היא מקבלת תליון יפהפה מגולף מעץ, עם דוגמה מדויקת ומפורטת מעשה ידי אמן.
הבת הצעירה שמקנאה באחותה, מבקשת מאנדרו שיכין לה תליון משלה. אנדרו, שהוא אך ורק רובוט לא יצירתי וללא רגשות, שתוכנת לשרת בלבד, מכין לה את התליון עם דוגמה יפהפייה, שאיש לא היה מעלה על דעתו שרובוט הכין אותה ולא אדם אומן.
לאט לאט, מגלה אנדרו יותר ויותר חוש לאומנות. אחרי כן, הוא אף מתחיל להרגיש רגשות אמיתיים- אהבה, כעס שנאה... אנדרו מתחיל להרגיש יותר ויותר אנושי.
בינתיים, חברת הייצור של אנדרו מפחדת ממה שיצרה, ומחסלת את פס הייצור של רובוטי NDR. אנשים מתחילים לחשוש מאנדרו.
אבל אנדרו ממשיך בשלו ואף חושף את משאלתו העמוקה ביותר- להפוך לאדם, בשר ודם.
אנדרו מתחיל לעבוד, לעשות ניתוחים וליזום.
האם הוא יצליח להגשים את משאלתו ולהפוך לאדם?
האם האנושות תגיב לזה טוב?

על הספר
האדם הפוזיטרוני הוא ספר שנכתב על ידי שני הסופרים המפורסמים, אייזק אסימוב ורוברט סילברברג.
הוא נכתב כגרסה מאורכת ומפורטת לסיפור קצר בשם ”איש יובל המאתיים” (באנגלית: The Bicentennial Man) שנכתב על ידי אסימוב.
העלילה מתרחשת בתוך העולם של סדרת הרובוטים של אסימוב, אך ללא קשר ישיר לעלילת הסדרה.
הסיפור של אנדרו גם מוזכר בקצרה בספר ”רובוטים של שחר”.
בשנת 1999 יצא סרט המבוסס על הספר, תחת השם ”איש המאתיים”. הסרט בוים על ידי כריס קולומבוס, ורובין ויליאמס גילם בו את אנדרו.

על הסופרים
אייזק אסימוב

אייזק אסימוב היה סופר יהודי-אמריקאי, יליד ברית המועצות. הוא עסק בביוכימיה וכתיבה, וכתב בחייו מעל 500 ספרים. הוא התפרסם במיוחד בזכות ספרי המד”ב המצליחים שלו.
רוברט סילברברג

רוברט הוא סופר מדע מדע בדיוני ופנטזיה אמריקאי-יהודי. הוא כתב וערך ספרים רבים, וסיפורים קצרים.

חוות דעת אישית
האדם הפוזיטרוני זה אחד הספרים שהכי השפיעו עלי והכי עניינו אותי.
עצם הרעיון שמכונה תאהב הוא כל כך מעניין שלא הצלחתי להוריד את הספר מהידיים שלי, כדי לדעת איך העלילה תמשיך ומה יקרה.
הספר עורר בי אינסוף שאלות- האם אפשר לייצר מכונה שמסוגלת לאהוב? האם מכונה שמסוגלת לאהוב אוהבת באותה דרך כמו בן אדם?
לפני שקראתי את הספר לא הייתי מאמין שאפשר לייצר מכונה כזאת, אבל ברגע שהספר הציג את זה מהזווית הזו, חשבתי על קצת, והגעתי למסקנה שאומנם המסקנה המידית היא שזה לא אפשרי- אבל מצד שני, פעם אנשים חשבו שלדבר עם מישהו שנמצא בצד השני של העולם זה לא אפשרי, והיום זה מרגיש לנו מובן מאליו שאפשר...
ואם יצליחו לייצר מכונה שמסוגלת לאהוב, איך האנושות תקבל את זה? לדעתי זה יכול להיות דיי מפחיד. חפץ שמסוגל להרגיש? זה רעיון שכמעט לא יעלה על הדעת. חפצים ומכונות הם דברים כל כך טכניים- עצם המחשבה שחפץ יחוש רגשות היא דיי... מזעזעת.
בנוסף, אנדרו מתואר כרובוט שמסוגל ללמוד. כיום יש בינה מלאכותית שמסוגלת ללמוד, ואני חייב לומר שלדעתי גם זה דיי מפחיד: בניגוד לבן אדם, לרובוט אין הגבלה של מחשבה, ושל חוסר ידע. רובוט שמסוגל ללמוד יכול ללמוד פחות או יותר כל דבר- כלומר יכול ללמוד לפרוץ לכל המחשבים בעולם בו זמנית, יכול ללמוד להשתלט על מערכות אבטחה- כי הרובוט מלמד את עצמו, ואין לו הגבלת זמן, או זיכרון... דיי מפחיד.
אבל רובוט שמסוגל לחוש רגשות וללמוד- זה כבר ממש מפחיד. וזה גם מעורר את השאלה- האם רובוט שמסוגל ללמוד ולחוש רגשות, לא ינסה לפרוץ למחשבים ולהרוס דברים בגלל שהוא יחוש חמלה?
זו שאלה קשה שקשה לענות עליה.
ובנוסף- רובוט שיכול להרגיש רגשות, חווה רגשות שליליים ורגשות חיוביים כאחד- האם בגלל זה ייתכן שיהיו רובוטים שיחושו יותר רגשות שליליים מאשר רגשות חיוביים- וכך בעצם יהיו המקביל הרובוטי לבני אדם רעים?
זה נשמע הגיוני. אבל רובוטים מישהו צריך לתכנת- האם הוא יתכנת אותם עם מידה שווה של רגשות שליליים וחיוביים? אבל אם כן, אלה לא יהיו בדיוק רגשות, הלא כן? כי אם אדם אחר קובע מה הוא ירגיש, אלה לא בדיוק יהיו רגשות, כי הוא לא יקבע אותם.
יש הרבה שאלות קשות סביב השאלה של הספר הזה.
דרך אגב, אני רואה לנכון לציין שאסימוב נתן את שלושת החוקים המפורסמים שלו לרובוטים כדי שהם לא יפגעו באנושות:
1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע.
2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.
החוקים האלה הם החוקים שהותקנו על כל הרובוטים בעולם של אסימוב, במטרה להגן על האנושות מפני הרובוטים. לאורך הסדרה נוספו כמה תיקונים לחוקים ואף חוק נוסף. אני חושב שמשמעות החוקים מאוד מעניינת, וחשבתי עליה רבות. האמת שלא מצאתי אף פגם בחוקים, והחוק שנוסף במהלך הסדרה (חוק 0) אפילו שיפר אותם. אבל הרעיון של שלושת החוקים אכן עניין אותי, ותמיד סוקרנתי האם הם באמת היו עובדים, או שהרובוטים היו מוצאים דרך לעקוף אותם. סביר להניח שהאפשרות השנייה היא הנכונה.
ועכשיו, בנושא שונה לגמרי, לגבי טריגרים והגבלות גיל הייתי ממליץ לא לקרוא את הספר לפני גיל 12-11. הספר דיי כבד, ומעלה שאלות עמוקות. מבחינת מ*ן הוא מכיל רק רמיזה אחת במקום אחד, ואפילו זה לא נורא, אז מהבחינה הזו הוא דיי בסדר.
אז זהו, נראה לי שסיימתי עם חוות הדעת הארוכה הזו.

תמונות- אנדרו מרטין לפי הסרט

[Merson]

סיקור הספר כתוב יפה ומפורט. לא רק קראת את הספר ברפרוף אלא, לפי מה שכתבת, הצלחת להתעמק בסיקור גם מעבר למילים עצמם ולנתח את הרבדים העמוקים יותר והשאלות הפילוסופיות והאתיות שמעלים אסימוב וסילברברג. התהליך שאנדרו עובר לאורך השנים והבנתו של אנדרו מה ההקרבה שעליו לעשות כדי להיות אדם.

קראתי את הספר לפני שנים. לא הייתי רוצה לכתוב על סופו, כמובן אבל סוף הספר מרגש.

[לעולם לא אחזור]

וואו, הסיקור ממש מפורט ומראה על התענינות, תקציר נהדר ודעה אישית ממש מרשימה, תודבה גם על התמונות

[lili8974]

תודה על ההמלצה ועל הכירות הספר
זה פחות הסגנון שלי, אבל עדיין היה מעניין להכיר עוד ספר

[יהבווקנין]

יפה! גרמת לי להתעניין בספר

[ברונו טוגנים]

מהמם

[עוד נשוב לשם]

סיקור ממש יפה ומושקע!

[יהבווקנין]

מחר אני משאילה אותו מהספרייה