הרפורמה המשפטית || דיון

כמובן שקל לקחת כמה תפוחים רקובים ולהאשים את כל המערכת. האם יש לך נתונים בפועל על שחיתות המערכת ככלל?
ואם כבר בשחיתות וחוסר מוסר עסקינן-זה כנאה מתבקש להזכיר את כל שפע כתבי האישום ומנויי המקורבים (לדוגמה, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את יוסי שלי למנכ"ל משרד רה"מ ואת יוסי פוקס למזכיר הממשלה, מירי רגב מינתה את משה בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה, ישראל כץ החליט למנות את מקורבו קובי בליטשטיין כמנכ"ל משרד האנרגיה, ועוד, שבלחיצת כפתור באינטרנט ניתן למצוא מידע על כל המינויים השערורייתיים שלהם), שרווחת במשרדי הממשלה, שלה את רוצה לתת כוח אבסולוטי בבחירת השופטים. שליטת הממשלה בבחירת השופטים ובקידומם תהפוך את השופטים לתלויים בחסדיה של הממשלה, ותפגע אנושות בעיקרון העצמאות השיפוטית. ההצעה לתת לממשלה רוב בוועדה לבחירת שופטים, ובכך להעניק לה שליטה מלאה על השופטים שייבחרו בכל בתי המשפט בישראל ובשופטים שיקודמו, נועדה להשפיע על פסיקת השופטים כך שתהיה "נוחה" יותר לשלטון ולכן מדובר בפגיעה ישירה באי-תלותם של השופטים.
כעת, הוועדה לבחירת שופטים מורכבת כך שאין לאף צד רוב אוטומטי בבחירת שופט. אך הרפורמה מציעה לתת את כל הכוח לקואליציה. גם אם באמת דרוש שינוי בוועדה לבחירת שופטים-זו הדרך?

אז טענתך היא בעצם שאנחנו אמורים 'לסמוך' על הפוליטיקאים ושרי הממשלה הגזענים, ההומופובים והמושחתים שלנו, בטענה שאם הם כבר ניסו לחוקק חוקים שמפרים זכויות אדםן, למה שלא ניתן להם לעשות את זה שוב...?
לא עובד ככה. צריך איזשהו מנגנון בחוק, גורם סמכות שיגן על הזכויות שלנו, כך שיהיה הרבה יותר קשה לפגוע בהן. את יכולה להרגיש בטוחה במאה אחוזים עם העובדה שלא יהיה שום דבר, שום גורם שיבטיח את הזכויות שלך? שתצטרכי להסתמך רק על הממשלה שכבר ניסתה לחוקק חוקים כאלו בעבר?

מאוד לא מדויק. למעשה, פוטין הפך את רוסיה לדיקטטורה בכך שניכס לעצמו את מערכת המשפט ונתן לעצמו, המחוקק, עוד ועוד כוח, בין היתר סמכות מלאה על מינוי שופטים (מזכיר לכם מישהו?), וניצל את החוקה הגמישה שנתנה לו יותר מדי כוח על מערכת המשפט.אז לא, זה ממש לא "הפרדת רשויות שאפשר רק לחלום עליה".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436409
הייתי משווה את המצב כיום יותר לפולין או הונגריה, שם הרשות המחוקקת ניכסה לעצמה כוח רב. כך, לדוגמה, ב־2010 שינתה ממשלת אורבן הטרייה את האופן שבו נבחרים שופטי העליון, והפכה אותו לתהליך שנשלט בידי הממשלה. בפולין הממשלה שינתה ב־2015 את הרוב שנדרש בבית המשפט העליון כדי להכריז על חוק כלא חוקתי - מרוב רגיל לרוב של שני שלישים מהשופטים. מזכיר לך משהו?

הטענה הזו, לדעתי, היא לא יותר ממגוחכת. השיטה הדמוקרטית מבוססת על איזונים ובלמים, כך שלאף רשות לא תהיה יותר מדי כוח. את יכולה לטעון שלבג"ץ יש כרגע יותר מדי כוח, אבל זה לא מצדיק הענקת כוח אבסולוטי לממשל. חוששני שאי אפשר להסתמך על הטענה ש"העם היהודי בשורשיות שלו צמא לחופש", ממש לא. אני לא הייתי מסכים שטיעון כזה יהיה בסיס לשלילת בג"ץ. להזכירך, גם בפולין היו מחאות נגד השלטון בזמנו. אז היית יכולה כמובן לטעון ש-"העם הפולני צמא לחופש". אבל ברגע שאת נותנת כוח אבסולוטי לממשלה, כל הכוונות הטובות בעולם שיהיו לך לא יוכלו למנוע את העתיד לבוא.

מעניין, כי לא ראיתי אף מדינה, למרות מה שאוהבים להגיד תומכי הרפורמה, ששלוש הרשויות שלה בנויות כמו ברפורמה.

מסכים. עילת הסבירות צריכה להיו תחומה ומוגדרת. אך הרפורמה מציעה לבטל אותה לגמרי. את בעצמך הודית הרגע בערכה של עילת הסבירות. זה בסדר גמור לתחום את מרחב ההשפעה של עילת הסבירות, אך לדעתי, מה שלא סביר זה לבטל אותה לגמרי.

לדעתי, הטענה הזו לוקה בחסר גדול מאוד ובחוסר הבנה לגבי תפקידו הבסיסי של היועץ המשפטי לממשלה.
תפקידו של היועץ המשפטי אמור להיות רחוק כל כך מיועץ בלבד. היועץ המשפטי הוא המנהל של הלשכה המשפטית של המשרד, שעשויה לִמְנות עשרות עובדים. בתוקף תפקידו, יועץ משפטי מעורב בחקיקה, ייעוץ, הליכים אזרחיים של המשרד, חוזים של המשרד, ואף ייצוג בהליכים פליליים. חלק מהותי מתפקידו של היועץ המשפטי במשרד ממשלתי הוא לשמש כזרועו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה, ולהתריע בפניו על בעיות או החלטות מתוכננות המחייבות את התערבותו. הרשות השופטת נחשפת רק להפרות חוק שפוגעות באזרחים העותרים לסעד. זהו קצה הקרחון המשאיר את רוב פעילות הממשלה מתחת לפני המים, בלא שיש אפשרות מעשית לקיים בעניינה ביקורת שיפוטית אפקטיבית. בלי הבלם הפנימי של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, הפרה של סדרי מנהל תקינים הפוגעים בחוק ובאינטרס הציבורי עלולה להימשך בלא ששום גורם בקרה יהיה ער להם. כפי שקבע בית המשפט העליון מספר פעמים: "היועץ המשפטי לממשלה, כמו גם נציגיו במשרדי הממשלה השונים, הם שומרי הסף של שלטון תפקיד מערך הייעוץ המשפטי לממשלה בישראל חיוני על רקע מבנה המשטר בישראל, ובפרט על החוק ופעילותם ככזו חיונית בכל רשות מרשויות המדינה". אם תשני את תפקידו כך שיהיה מייעץ בלבד, לדעתו לא תהיה ערך, והשר יוכל לעשות בפועל מה שירצה.
תפקיד מערך הייעוץ המשפטי לממשלה בישראל חיוני על רקע מבנה המשטר בישראל, ובפרט אם תוספי על כך את המחסור בחוקה.
כבר הוקמה ועדה שדנה בנושא, ועדת אברמוביץ' שהגישה את מסקנותיה בשנת 2008. לפי מסקנות דו"ח הוועדה, תפקיד מרכזי בעבודת היועץ הוא שמירה כי פעילות המשרד תיעשה במסגרת החוק וכללי המנהל התקין. כלומר, היועמש אמור להיות עצמאי לחלוטין, ובלתי תלוי בדרג הפוליטי. לא כך רוצה הממשלה לעשות, כשהיא אף מציעה במסגרת הרפורמה כי משרת היועץ המשפטי תהפוך למשרת אמון-כלומר, ממונים על ידי השר או השרה. הם יהפכו לעושי דברם של השרים בלבד, ולא משרתי הציבור, כפי שנדרש מהם. בנוסף, יש חשש שיתמנו לתפקיד מי שכישורם העיקרי הוא נאמנות לשר, ונכונות לספק לו פרשנות וייעוץ משפטי מוטי נאמנות. הפיכת היועץ המשפטי למשרת אמון ושלילת סמוכיות תפגע בכל-כך הרבה היבטים, והיא הצעה גרועה לחלוטין.

אך הממשלה מציעה לשלול את סמכותו ועצמאותו השיפוטית!

השוואה מוטעית מיסודה שהופרכה כבר כמה וכמה פעמים. אותם שרים במדינה בה יש חוקה כתובה נוקשה, שני בתי קונגרס, זכות וטו נשיאותית וחלוקת סמכויות בין המדינות ובין הממשל המרכזי. כתוצאה מכך, בעוד מערכת המשפט האמריקאית מאופיינת בביזור סמכויות בין הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת של הממשלה, בישראל ראש הממשלה שולט בקואליציה, והקואליציה שולטת בכנסת. וכעת יתווסף אפילו עוד יותר כוח לקואליציה.
להלן השוואה בין בחירות השופטים ברחבי העולם. תמצאי שלאף מדינה דמוקרטית אין את המנגנון שמציע לווין.
https://www.idi.org.il/articles/48482

ממליץ לך לבדוק עוד בנושא, יש עוד מספיק גורמי מקצוע שמתנגדים לרפורמה. רבים מהם אף בוועדת חוקה של הכנסת.
https://www.hashomrim.org/hebrew/knesset-law-committee
דווקא היה כינוס של כ120 פרופסורים שתומכים ברפורמה, אך כמעט כולם אינם פרופסורים בתחומים הרלוונטים לנושאי הרפורמה. אז איזה צד באמת לוקה בחסר פה?
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/s1vggi1yh
מבין המתנגדים לרפורמה תוכלי למצוא, בנוסף למה שכתבתי, ראשי מל"ל לשעבר, שופטי בית המשפט העליון בדימוס וכמעט כל היועצים המשפטיים לממשלה, ועוד גורמים עליהם מיד אכתוב.
https://www.kan.org.il/item/?itemid=145275

בטוחה לגבי זה? 17 משרדי עורכי הדין מהגדולים בישראל יצאו ביחד נגד הרפורמה, זה כ3500 עורכי דין, ואולו מתווספים רבבות של מתנגדים.
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bjyxatlos
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hytnfpjas
https://13tv.co.il/item/news/domestic/crime...arh5-903391134/
185 מרצים למשפטים, חברי סגל בכיר במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ
https://news.walla.co.il/item/3553619
ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד....

ומי יזם את ההתנתקות?
ומה הקשר לעכשיו?
למה שלא תיכנס לעומקה של הרפורמה במקום להעביר נושא?

השופטים כן יכולים להחליט.
אם רוב השופטים קובע, אז הם כן יכולים להחליט.
נגד הממשלה,

נכון, היפותטית אם השופטים שהם מקורבים של אנשים בממשלה ושהממשלה תמנה בשביל שיהיה לה רוב בבגץ יחליטו יום בהיר אחד שהם פתאום עוברים צד או משהו הם אכן יכולים לפסול חוקים של הממשלה. אתה רוצה לדבר היפוטתית מה יכול לקרות? כי אנחנו יכולים לעבור לדיון על מה יקרה אם כל האנושות פתאום תשתמש רק במילה "דשא" ותוותר על כל המילים האחרות, בכיף.

לא.
הם יכולים לפסול עם רוב קולות.
לא קשור למקורבות.
הפואנטה של הרפורמה זה שלכנסת יהיה קצת יותר כוח מלבגץ.

נו בדיוק. לא יהיה רוב קולות כי השופטים יהיו משוחדים/מקורבים לממשלה, ובכל מקרה יהיה לממשלה כוח להתעלם מהם לגמרי. תענה לי - מה ימנע מהממשלה שלנו לחוקק חוקים מפלים (אם נתעלם מהעובדה שהם כבר עושים את זה עכשיו) אם הרפורמה תעבור?

בגץ!
אם רוב בגץ אומר משהו, זה אומר שזה יקרה!
הרפורמה בסך הכל מורידה קצת מהכוח של בגץ.

אבל הם יכולים להתגבר עליו באמצעות פסקת ההתגברות!!

אממ.
בגץ מתגבר על הממשלה באמצעות פסקת ההתגברות!!!
לא ההפך.

זה פשוט... לא נכון. זאת ההגדרה של פסקת ההתגברות בוויקיפדיה:

זה אומר שיהיה רוב לממשלה בוועדה לבחירת שופטים=הממשלה תבחר את השופטים וגם אם בגץ פסל חוק מסוים הממשלה תוכל להתגבר על הפסילה ובמילים אחרות לעשות וואטבר דה הל שבא לה.

במידה ובגץ יפסול פה אחד חוק שהכנסת לא תוכל להתגבר עליו (ברוב מוחלט של 15 שופטים, שממונים על ידי הקואליציה אז זה לא אפשרי), הקואליציה תוכל לעגן את החוק כחוק יסוד (ברוב מינימלי של 61 חכים), מה שימנע מבגץ לגעת בו בכלל. (היות ובמסגרת הרפורמה בג"ץ לא יוכל להתערב בחוקי יסוד).
מסקנה; הממשלה תוכל לחוקק מה שבא לה, נקודה.
ולא יהיה שום גורם שיוכל לעצור אותה מלעשות זאת.

אני רוצה להגיד משהו לגבי ההפגנות.
אין לי שום בעיה שאנשים מפגינים. זה טוב.
אבל אני לא אוהב שחוסמים כבישים. האזרחים המסכנים נאלצים לחכות בכביש הרבה זמן בגלל ההפגנה.
ויש לי מחשבה - הרפורמה עוד לא נכנסה לחלוטין לחוק. למה בגץ לא פוסלים אותה?

אני כמעט בטוחה שבגץ יכול לפסול חוק רק אחרי שהוא מחוקק (תקנו אותי אם אני טועה), אז אם הוא יפסול את החוק שיכולים להתגבר על הפסילה שלו זה יהיה... מעניין.
מה שיקרה אם בגץ יפסול את חוקי ההפיכה זה שיהיה משבר חוקתי (לא פוליטי) - המשטרה וכוחות הביטחון לא ידעו למי להקשיב, לבגץ או לממשלה (צופים שהם יקשיבו לבגץ).
בנוגע למה שאמרת על ההפגנות - בואו רגע נשים דברים בפרופורציות. חוקים מפלים ⚖ להיות בפקקים. אישית אני חושבת שזה אנוכי כל כך להעדיף שיחוקקו חוקים מפלים ויקחו לאוכלוסיות מוחלשות את הזכויות מאשר שאנשים יעמדו בפקקים.

עם כל הכבוד, אפשר להפגין גם לא באפשרות שכרוכה בזה שאנשים ייסבלו
אין לי שום בעיה עם ההפגנות, כמון שהבהרתי.
אפשר להפגין בכל מקום. למה חייב בכביש?
ולגבי חוקים מפלים-
נכון, סביר שהם יוחקקו, אבל כל עוד זה לא קרה- זה קצת מעצבן אותי שאנשים מדברים כאילו זה קרה (אבל נניח לתחושותיי שלי)
ותודה על מה שאמרת לי על בג"ץ.

אם ההפגנות לא יפגעו באף אחד אז אף אחד לא יקשיב להפגנות. זה די ברור. למה נראה לך יש לפעמים שביתות של מורים? כי בלי להםסיק לעבוד ולפגוע באנשים אז לא יקשיבו להם ולא יעלו להם את השכר. לא ככה החיים עובדים, ואם צריך להשבית כבישים ואת המשק בשביל שהממשלה תתחיל להקשיב לנו, זה מה שצריך לעשות.
והם ניסו לחוקק חוקים מפלים כבר. מן הסתם מדברים כאילו זה קרה, כי זה קרה.

אוקיי, חייב להבהיר פה כמה נקודות:
דבר ראשון, חסימת כבישים זו דרך למשוך תשומת לב. מדבריך אני מבין שאתה נתקעת/מישהו שאתה מכיר נתקע בגלל ההפגנה. כלומר שהיא משכה תשומת לב. המפגינים (ואני ביניהם) רוצים למשוך כמה שיותר תשומת לב, ובצדק- אנחנו רוצים לשמור על מדינה יהודית דמוקרטית: כי הרי, ממשלה שיכולה להעביר איזה חוק שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה- זו לא ממשלה דמוקרטית.
לגבי ה”מחשבה” שלך- זו לא מחשבה שעברה רק בראש שלך- זו בדיוק המחשבה שמטרידה עכשיו את המדינה. אם בג”ץ יחליטו לפסול את החוק, מה שיקרה זה משבר חוקתי: מצב שאף אחד לא רוצה להגיע אליו, בו הממשלה מתעלמת מבית המשפט, הצבא מתערב בפוליטיקה ועוד בעיות רבות אחרות. לכן האפשרויות שעומדות בפני בית המשפט הן או משבר חוקתי, או סוף לדמוקרטיה.

בדיעבד לא ראיתי את התגובה של אן, אז הסברתי את זה שוב בטעות. לא נורא.

אני רוצה לוודא שכולם מבינים עד הסוף מהי הרפורמה: עד היום, אם הממשלה רצתה לשנות חוק יסוד/לבטל אותו, היא הייתה צריכה רוב של 61 חברי כנסת, אבל אם בג”ץ חשבו שהשינוי עלול לפגוע באזרחים ובמדינה, הם יכלו להחליט שהוא יזיק למדינה ולפסול אותו. הרפורמה אומרת שאם בית המשפט פוסל את השינוי, אפשר לעשות הצבעה חוזרת בכנסת, ואם עדיין יש רוב של 61 חברי כנסת השינוי עדיין יעבור. זה אמנם היה מאוד בקצרה, אבל אפילו כך- האם זה נשמע לכם הגיוני?
בנוסף, אני רוצה להתייחס לאמירה החוזרת של נתניהו- שבית המשפט הוא כמו מועדון ”חבר מביא חבר”. נתניהו מתייחס לבית המשפט כמקום מושחת לגמרי, שכל השופטים בו הם חברים טובים של פוליטיקאים ושופטים אחרים. ואני אומר- זה לא נכון. גם אם יש שחיטות פה ושם, וגם אם היו שופטים שלא קיבלו תפקיד שופט בדרך נקייה לגמרי- רוב בית המשפט אינו מושחת. רוב השופטים קיבלו תפקיד שופט בזכות הידע שלהם, ובדיוק מהסיבה הזו צריך רוב של שופטים כדי לפסול חוק, ולא מספיק חלק קטן מהם. ואני רוצה לשאול: האם בכנסת הכול נקי לגמרי וחסר שחיטות? יתרה מכך, האם הכנסת היא יותר נקייה מבית המשפט? אני לא בטוח בכך.

אז אני מאמין שהרפורמה היא טעות- למעשה אני מאמין שהיא לא רק טעות, אלא שהיא נעשתה על מנת לצבור כוח. כי איזו עוד סיבה יש לנתניהו לנסות להעביר חוק שמחליש את המוסד היחיד שיכול לעצור אותו מלהשיג יותר מדיי כוח?