אגדה לבנה//ריין

אני?? לא אוהב???

---

"למה אתה כל כך נחוש להרוג את עצמך, אה, כתמתם?"
דור תמיד משתדל לשמור כמה שיותר מרחק מאיריה. העור החיוור והחיוך התמידי גורמים לו להרגיש חוסר נוחות כל פעם שהוא בסביבה. הוא שמע עליו הרבה לפני שהתאים פרצוף לשמועות. אבל הצבעוני שנראה רק בלילה, האגדה הלבנה, שטיפס תוך שנתיים לתפקיד בכיר בביטחון הפנים, לא היה מה שהוא ציפה שהוא יהיה.
דור שם לב לאיך איריה מתייחס אל אנשים אחרים במשמר כאילו הם הבובות הפרטיות שלו- גורם להם לעשות בדיוק את מה שהוא רוצה. הוא רואה איך הוא מכשף את כולם בדיבורים מתוקים עד שהם עונים לו כפי שרצה. דור לא עומד ליפול לזה.
"אני לא."
הוא מתרחק ממנו, קופץ מהחומה הנמוכה ללא צבע ונשען על האבנים. איריה לא הולך אחריו, אבל הוא כן מתקדם לקצה של החומה ומביט מלמעלה על דור.
"אז תסביר לי, מה קרה שאתה נמצא פה עכשיו?"
אז זה למה איריה הצטוות איתו הלילה? כדי להסביר לו למה ההחלטה שעשה הייתה שגויה? "מספיק אנשים הרצו לי כבר." דור עונה ברוגז. השיחות הלא נעימות מהממונים עליו, ואפילו מחיילים אחרים, לא הפסיקו לקרות מאז שהשתחרר מהמרפאה.
"אני לא כאן בשביל להרצות, ילדון, אני כאן כדי להבין." החיוך העקום שלו חוזר אל פניו. דור מקווה שהוא יוכל להבין את פרצופו בשביל שהוא יוכל להבין מה הוא חושב. הוא צוחק עליו? מתנשא? נוזף?
"זה בסדר, כבר הבנתי."
"תסביר לי."
דור מאגרף את ידיו ומרגיש את הצבע עולה בו. הוא נושם עמוק ומנסה להרגע. הוא לא רוצה לאבד שליטה מול איריה. הוא לא רוצה להראות חלש. "לא הייתי צריך להכנס למחתרת של המהפכה לבד. זה היה חסר אחריות ואיבדתי לנו יתרון יקר." הוא מדקלם את מה שנאמר לו פעמים רבות.
הוא מרגיש את עיניו של איריה עליו, למרות שהוא לא יכול לדעת בוודאות אם זה נכון. עיניו האדומות מוסתרות מאחורי משקפי שמש גדולות באופן תמידי.
"אבל האם פחדת?"
לוקח לדור כמה רגעים בשביל להבין שאיריה לא צוחק עליו עם השאלה הזו. "לא. ברור שלא." אסור לחיילים, ולצבעוניים בפרט, לפחד. פחד מונע מהם לשמור ולהלחם.
"אתה לא משקר." יש הפתעה בקול של איריה, שדור לא מצליח להבין.
הוא מהנהן.
"אתה יודע," איריה ממשיך, וקופץ גם הוא מהחומה. הוא נעמד מול דור כך שהוא לא יוכל להתרחק. "כל החיילים שמתחתיי חווים פחד,"
זה כי הם לא קיבלו אותו חינוך שאנחנו קיבלנו, דור רוצה להגיד, אבל כשהוא פותח את פיו איריה כבר חוזר לדבר.
"כל צבעוני שעבדתי איתו אי פעם חווה פחד. *אני* חווה פחד."
למה שהוא ישקר לו? מה יצא לו מזה? למרות שהוא מעולם לא היה טוב בזה, דור מתפתה להצבע ולבדוק את התחושות שעולות מהשני. הוא לא מבין למה שהוא יגיד לו את זה.
"פחד זה חלק ממה שהופך אותנו לאנושיים, כתמתם. זה הקול בראש שרוצה להגן עלייך, לשמור עלייך בחיים." איריה נשען לפנים, כמו לוחש סוד. "לכן אני חושב שאתה רוצה למות."
"אני לא רוצה למות, דביל."
איריה צוחק, ודור דוחף את דרכו ממנו. הוא מחליט שהוא עומד לעשות את הסיור הלילה לבדו. בעודו מתרחק, הוא שומע את קולו של הצבעוני עם העור הלבן.
"אף אחד לא היה נכנס למקום מלא באויבים אם לא הייתה לו משאלת מוות כמוסה. אתה צריך למצוא שוב סיבה לחיות, ילדון."
דור מקלל בשקט, ומשום מה חושב על דילן.

זה פשוט ככ יפה???
באמת. זה מקסים.
אני לא יודע מה לומר.
התחלתי אני לכתוב משהו וכאילו העירו לי שאני צריך להכנס יותר לדמות, לאיך שאני רוצה שהיא תהיה.
להגיב איך שהייתי רוצה שהדמות תגיב.
ואתה פשוט עשית את זה בצורה ככ ככ טובה הלפ
אני עכשיו מבין מה זה אומר להכנס לדמות
באמת וואו
אהבתי מאוד.

(רק מזכיר שלא כתבתי ת"ב כבר שנים, אז אני נורא מצטער אם איכשהו פגעתי בך, ואם כן תגיד לי! וסליחה מראש)
יחסית לקטע נפרד מסיפור בהמשכים, הוא די ברור ומהנה ואני אוהב את העולם שבנית (ואפילו לא קראתי את הסיפור בהמשכים!! [אני אשמח לקרוא אם תרצה]). סגנון הכתיבה שלך מקסים בעיני, ואני באמת אגיד לך בכל הכנות שזה די מרשים בעיני שהקטע כזה ברור בהתחשב בזה שהוא לקוח מעולם שלם שבנית ודמויות. באמת סקרן לדעת מה הרקע של זה.

האם התיאור הזה נובע מתוך זה שלבן מכיל את כל הצבעים או שהתבלבלתי?

אני טיפה מבולבל. מאיפה הוא מסיק את המסקנה הזו שזו המטרה של איריה?

לא הבנתי, ישקר לגבי מה? מי זה השני? להצבע זה אומר לשקר או שזה דבר שקורה כשהם כועסים / חווים אינטנסיביות רגשית?

איך הוא יודע שהוא לא משקר? זה כזה כוח על של צבעונים? זה משהו שבא עם הדרגה שלהם? כאילו שככל שאתה עולה במעמד הצבע שלך משתנה?

יש להם מערכת יחסים של חייל-מפקד, נכון? באופן כללי, מערכת יחסים צבאית, נכון? אם כן, האווירה של הדיאלוג ביניהם צריכה להיות אחידה במהות שלה לאורך הסיפור - משמע שאם לדור אין רצון לדבר איתו, לא מחבב אותו, או משהו אחר; התגובה המצופה ממנו בהתחשב במערכת היחסים המשוערת ביניהם צריכה להתאים את עצמה לסוג השפה שהם משתמשים בה בטקסט: מקצועית, מרוחקת, קרה. לכן אני חושב שאולי תנסה למצוא חלופה למילה "דביל", היא פשוט קצת שוברת את האשליה שנוצרת שדור הוא חייל תחתיו, חלופה שתתאים גם לתגובה בהמשך, שזה הצחוק של איריה - למשל אגרסיביות או תוקפנות מופרזת משום-מקום (ואז יש לצחוק שלו טון קצת מתנשא/מזלזל/קר), או אפאתיות קיצונית (ככה שהשיחה קופאת קצת במקום וזה מוזר ולכן הוא צוחק, מבלבול מסוים) וכו'.

אלו היו סתם דברים ספציפיים, אבל אני אגיד לך באופן כללי שהיה מאוד נחמד לקרוא את זה - פה ושם טיפה נאבדתי והתבלבלתי, אבל זה הגיוני, במיוחד כשזה קטע שהוא תלוש מעולם אחר שלך שאין לי ידע או הבנה בו. ומוזמן לענות לי בינשוף או איך שבא לך על השאלה הזו, כי אני סקרן לדעת: איך אתה מרגיש לגבי הקטע? מה אתה לא אוהב בו? תפרט לי אם בא לך, זה פשוט מעניין אותי לדעת מה אתה חושב על מה שיצרת.

שוב אגיד, שזה קטע מקסים שהיה לי כיף לקרוא, אני אוהב את סגנון הכתיבה שלך, הוא מעניין מאוד ^^ מוזמן לשלוח לי ינשוף לגבי דברים כאלה כמה שבא לך!! ומאוד מעניין אותי לדעת לגבי הסיפור בהמשכים הזה...