בא לי ח(נ)ו("ד)פש

כן אלוהים היו לי ככ הרבה רגעי קין איתה

והנה הצטרפתי עכשיו

אל תדאג, נלך לגיהינום ביחד. אני אלווה אותך, נעשה שלום לשטן ביחד ונשחק באולינג. אני בטוח שהשטן יקרע אותנו.

הונסטלי אחת הבעיות הקשות שיש לי עם רוב הדתות המאורגנות שיש זה מוטיב הפחד.
אחד הדברים שדת משרישה, מאוד מאוד חזק, בכל המאמינים שלה - זה פחד.
פחד משבירה של הדברים שהדת מכריחה אותך לעשות, ככה שאתה נכנס לזה מאוד מאוד חזק ובגלל שאתה מאמין שאסור לך אף פעם לפספס - "או שתלך לגיהינום" או משהו נורא שכזה - אתה ממשיך לעשות את זה ובאיזשהו שלב זה הופך לשגרת החיים שלך, ואתה לא מבין עד כמה זה פוגע בשגרה האמיתית של החיים שהיו יכולים להיות לך בלי זה.

תענה לי על זה: אם אלוהים כל-יכול, כל יודע, ואוהב את כולם, למה שיהיה לו אכפת אם בני אדם שמים על עצמם פיסת בד ("טלית") בזמנים מסויימים, או מה הם עושים איתה? למה שיהיה לו אכפת אם אתה קורא ספר, או תפילה כלשהי כל כמה זמן?

אתה גונב לי את התגובות אתה

וואו
איזה אבסורד,
אותו מקרר וגישה כל כך שונה, וואו

איזה אבסורד, איזה אבסורד

לביבה תיזהר הוא מנסה להמיר את דתך

את לא מבינה.

אתם יודעים שגיהינום זאת רק עוד תחנה בדרך לגן עדן? העולם הזה לא כסלנג הוא סוג של גיהינום

קיום הוא סבל

עבדות היא חירות

אזהרה! החיים גורמים למוות בטרם עת

אז תסביר

קסם הוא כוח

שדה הקרב לי מקדש.

מלחמה היא שלום. חירות היא עבדות. בערות היא כוח.

זה נכון.


פלג.
די כבר לנסות להפוך אותי לחילוני.
ואני לא יודע למה יהיה לו אכפת. אבל אכפת לו.