עצוב לי||שרה

אוקי.. אז הקטע הזה זה ממש לא הסגנון שלי אני מעדיפה לכתוב דברים שמחים אבל הייתי חייבת
קריאה מהנה!

---

בודדה בחרם קטן, ילדה אני עומדת כאן, מחכה לרגע שאחזור לחוף השמחה. אבל אין צלילים, אין צחוק, כל כך רחוק, אך אני עם תקווה, שזה יעבור מהר.

בימים קשים אני מוצאת כוח לחלום, מתפעלת בדמיון ואני עומדת זקוקה. לאור הזיקית, אני מציירת מסעות ברחמים, מחכה לזמן שאולי יגיע לי גם זכות.

מרימה את הראש, אני נושמת בפיצוץ, כי אני ילדה בחרם ואף אחד לא שם לב. אבל אני ילדה חזקה, עם הרבה רצון, אגביר את הקול ואשיר בצליל האוזן.

תפסיקו רגע להביט במסך הזכוכית, תראו אותי ותשאלו, איך אני באמת מרגישה? אני מחכה לחיבוק, לבית מלא באהבה, ויום שאוכל לחזור, יהיה יום שמחה.

אז תחייכו לי, תשתוקקו אלי, ביחד נחלוק רגעים של השתקפות שמחה. כי אף חרם לא יעצור אותי לנצח, אני ילדה חזקה, ואני יודעת לחלום.

וואו
זה משלב עצב עם תקווה שהיא יכולה לחלום ולצמוח
ממש יפה

כמיטב המסורת, נפתח עם הערות טכניות מרגיזות:

חרם קטן? לא שיש כאן בעיה תחבירית של ממש, אבל אני לא לגמרי מבינה את הבחירה בשם התואר הזה.

ילדה אני, עומדת כאן.

הייתי שמה כאן נקודה במקום פסיק. יותר חלק.

מפעילה את הדמיון? מונעת על ידי הדימיון? חיה בדמיון? מתרשמת מהדמיון?

מתרשמת מהדמיון, וזקוקה לעזרה? חיה בדמיון, ועומדת בנזקקות? אין משמעות ל"ואני עומדת זקוקה" בהקשר הזה.

היא מפחלצת זיקיות והופכת אותן למנורות?

מציירת מסעות ברחמים? היא מרחמת על המסעות שלה? היא מרחמת על עצמה בזמן שהיא מציירת אותם? אפשר בכלל לצייר מסעות? זה דימוי?
נסי "מציירת מסעות באומללות", זה נראה לי היה הכיוון שלך.

מחכה לזמנים שבהם גם לי יהיו זכויות? אני חושבת? אני הייתי מחליפה את זה לכל הפחות ב"מחכה לרגע שבו למילותי תהיה משמעות".

נושמת בפיצוץ? היא נמצאת בשריפה? היא פצצה? מה?

צליל האוזן? כל צליל, את מתכוונת?

וביום שבו אוכל לחזור, אהיה שמחה? זו הכוונה?

תחייכו/חייכו אלי, תחייכו/חייכו עבורי.

השתקפות שמחה? שמחה מזויפת, יעני? או שהכוונה היא שמחה זוהרת, כמו השתקפות במראה?


עם הרוח של ההערות הטכניות, אני חייבת לציין שהכתיבה בקטע הזה היתה בעייתית מאוד. לא היה הקשר סמנטיקני או היגיון פשוט בהרבה חלקים ונעצרתי שוב ושוב במהלך קריאת הקטע. בנוסף, את מחליפה באקראיות סדר של מילים ("ביחד נחלוק רגעים של", "ילדה אני"). אני מתארת לעצמי שזה נועד להעלות את המשלב הלשוני של הקטע? אל תתביישי ברמה של הקטעים שלך. זה קטע שפונה לכל סוג של קורא, זה קטע נוח. אין סיבה לאנוס את הקטע שלך לכל מיני דימויים מוזרים או בחירות סמנטיקניות מעוררות מחלוקת. הוא יכול היה להיות בסדר גמור אם הוא היה עובר ביטוא, אפילו די טוב, והייתי מגיבה לו בחמימות. זה לא המצב. לא הצלחתי לקרוא אותו. עריכה. אחריה ניתן לשפוט את הקטע במבט מפוכח.

יפה!