בצל המלחמה|| שרה

ובצל המלחמה,
שכולם עסוקים נורא בשנאה,
הוא התקרב אליה ולחש מילות אהבה.
והיא מחייכת-
כמעט צוחקת-
אבל אז עוזבת.
כי רומיאו לא יוכל להיות עם יוליה
כי זה לא מחזה
כי זה העולם האמיתי
כי אנחנו חיים בעולם מלא שנאה
וכאב.
בעולם שבו הם לא יוכלו להיות ביחד.

תבים?

אז ככה:
ממש אהבתי את המסר של השיר והקטע שלו בכללי זה ממש יפה
קצת הפריע לי שבהתחלה יש חרוזים ואז לא כי המוח שלי כבר התרגל לקרוא בחרוזים ואז סוף השיר היה בלי חרוזים מה שהיה לי קצת מוזר

אולי עדיף "כי אנחנו חיים בעולם מלא שנאה וכאב
בעולם שבו הם לא יוכלו להיות יחד"

אבל אה זה סתם הערות את לא צריכה להקששיב/להסכים איתי. והשיר ממש יפה אהבתי3>

יעל - אני חושבת שזה שהיא הפסיקה את החרוזים זה חלק מהמעבר החד מזה שהיא מספרת לנו משהו חיובי, שמח לזריקת התעוררות למציאות

אוף למה הם לא יכולים?
וואו.
זה עצוב ברמות והשארת הרבה מקום לתחושות של הקורא, זה ממש יפה.

קצת מפריע לי פה המקף, הוא נראה מיותר, אולי כדאי לשים במקומו פסיק או לא לשים שם בכלל סימן פיסוק.
חוץ מזה אין לי הערות:)