אתה והגיטרה | תהילה, שיר

אתה זוכר
איך שהוצאת את הגיטרה מהנרתיק
ישבנו על ספסל, אחר הצהרים רגיל
התחלת לנגן, לפרוט לי בנחת
שירי תקווה
שירי אהבה
אני צחקתי
אתה חייכת
מולנו ים כחול
ואני התפללתי שהזמן לא יעבור

עכשיו אני מודה לאלוקים
שהתפילה שלי לא נענתה
כי סביבנו
יש ילדים
יש בית וגינה
אתה מנגן והם שרים
כל הילדים
אני מחייכת
עוצמת עיניים
ושוב מקווה שרק ימשיך בינתיים

עכשיו אנחנו
כבר לא צעירים
עם חיוכים מקומטים
אבל כל עוד
אני איתך
עם הגיטרה ואיתך
בוא ננגן
עד שנזדקן

וכשנשב
בגן העדן
שוב על ספסל מול הגלים
אתה תנגן לי
אני אשיר
תעלה השמש
יעלה יום בהיר

...

יצא קצת מוזר
ת"ב?

ממש חמוד!
אהבתי את החרוזים את המבנה ובכללי הכל!

יפה
שלו מאוד

מהמם.
קצת מוזר לי שחלק מחורז וחלק לא, זה הופך את זה ללא אחיד. גם השורות לא אחידות במיוחד,

השורה הזאת קצת לא מובנת וגם הזכרת כבר שהילדים שרים.. וגם זאת שורה שפתאום ארוכה, (באמצע שורות של שתי מילים) אני ממליצה לך למחוק את השורה למטה ולפצל אותה.

יש פה חזרתיות.

חוץ מזה, זה ממש יפה. הכנסת חיים שלמים בתוך שיר אחד, רגעי אושר ויופי. נהנתי מאוד לקרוא את השיר, יש בו תחושה חזקה של רוגע ממש גרמת לי לחייך.
תמשיכי לכתוב!

יפה

תודה :)
יעל שרה אני אעבור על זה
הייתה טעות בכתיבה שהיה כתוב כמו הילדים במקום כל

וואי תהילה זה פשוט מהמםם
רעיון חמוד וביצוע מדהיםם

וואוווו זה מדהיםםםם תהילללל רעיון אדירררר

וואו נועה מגיבה לי?? ריגשתת
תודה רבה לשתיכן!