אנחנו"ד ננצח בעז"ה

לא יקרה

לפי מה שאני רואה נריה לא הראשי מהם

זה נכון

תהילה - אמרתי את זה לשילה
הוא טען שאת מאוהבת בו מדי כדי לסרב

אממ טוב משעמם לי

כל הכבוד

נכון
אשרי

תגידי לתהילה שלא יפה לסנן

אם היא מסננת כנראה יש סיבה🙄🤷‍♀️😂

אותו אדם חלוש שביקש עזרה, אחז באחיה, והלה התבונן בו והכירו. "אחי!רעי! ידידי!" קרא הנביא. האיש הביט בו. " מלחמה בעבר הירדן." אמר בקול צלול, ויפול ויאסף אל עמיו. "האח! אבוי!" קרא אחיה. "גורל מר נפל על 12 השבטים מפאת פירודינו! אני הוא שנכשלתי! שווא נתנו בי משה ויהושע את מבטחם." וייבך.

את/ה, 7 דקות
"הלחמו בעוז, ואם ניפול בקרב- יהיה לשם שמיים!"

את/ה, 7 דקות
"אחיה השילוני! הודעה לך מעבר הירדן!" מישהו על חמור צעק.
אחיה מחה את דמעותיו. "ומה כתיב ביה?" ויען השליח: "הצל נפל עבר הירדן."
"עורי, שרה בת אלישע!כי נדום אויבך, ובעזרת ה' לא יקום עוד!"
"רבנו משה ידע ללחום, והלא הרג את עוג מלך הבשן והשפיל אותו אפיים ארצה. ראיתי את זה. זה היה מפחיד."
"אינני יודע." אמרתי. "יום אחד, מלך פלישתים ביקש ממני לבוא לחצר הפנימית. שם הוא אמר, 'הוציאוהו כל איש מעליי' ואז ציווה לי להביא את שרה בת אלישע אשת בית לחם."
"אינני יודע." אמרתי. "יום אחד, מלך פלישתים ביקש ממני לבוא לחצר הפנימית. שם הוא אמר, 'הוציאוהו כל איש מעליי' ואז ציווה לי להביא את שרה בת אלישע אשת בית לחם."
"מלך פלשתים לא יעזוב אותך במנוחה לרגע, אם ידע שאתה לא מתכוון לעשות מצוותו." אחיה הירהר.
ההשראה נחתה עלי כענן. "יש לי רעיון! אברח איתה למצודת אבן העזר! ככה לא אכנע למלך פלישתים, וגם לא נהפוך לנוודים!"
הפלשתי חייך בערמומיות. "הנערה היפה הזו שהחץ פגע בה. וכמובן, אל תטעה, לא אני דרקתי לה את החץ הלזה. חברי החלוד מוח הזה עשה הזאת."
(יש למשפט האלה וייבים של תעתועים)
"ואתה אל תתגרה בי, ערל טמא שפתיים! כן, אני בן בנו של יעקב אבינו! מה תעשה?"
הפלישתי חייך. "בסדר." הוא קירב חרב לצוואר השבויים. "לא!" קרא קול מאחוריי. היה זה אחיה השילוני. "כל מה שתגרום לאנשים האלה, אגרום לך בעוצמות כפולות!" צעק בחימה
"חהחהחה" צחק הפלשתי. "ומה אתה חושב שתעשה לי, זקן?"
"אתה רוצה לנסות אותי?" שאל אחיה. הוא ירה חץ סמוך לפרסת סוסו, והסוס התמוטט, מת.
"הרגת את סוסי!" צרח הפלשתי, עזב את השבויים והתקרב אל אחיה באיום.
אחיה תפס אותו בבגדיו. "אתה צעיר מדי להילחם." הנביא זרק אותו על הרצפה, וקול פיצפוץ העיד כי נשברה אחת עצמותיו.
אגרוף הוטח בדלת, והיא רעדה. לחבטה השלישית נכנעה הדלת והתרסקה. "פלישתים." אמרתי. "אל פחד!" אמר אחיה השילוני.
משפט מדהים
"כמה פעמים עוד נפגוש בהם, ארורים שכמותם." מלמלתי
אחיה חייך. "עוד יש בכוחי להניף חרב." אמר ושלף את חרבו מנדנה.
"שרה," אחיה פנה אלי. "לכי אל ביתו של מתתיה השימעוני עד יעבור זעם. רוצי!"
בזמן ששרה רצה, אני ואחיה נצמדנו זה אל זה, כתף אל כתף. זה היה מיירא מאוד, לעמוד לצד הנביא הגדול בימינו.
"ידעתי זאת. אך שמעתי, שמועה גונבה לאוןזניי, לפני שלוש עשורים, על מרפא בשם אליסף שלמד מאחיה השילוני שלמד מרבנו משה את חכמת הרפואה. התוכל לרפאו?"
הוא גהר עליו, פיו על פיו, כפיו על כפיו, עיניו על עיניו, וייחם בשר עלי
לבסוף אמר,"מרפא זה נבצר ממני. הרופא המרפא החי היחיד היום, שיודע לטפל בזאת, הוא אחיה השילוני."

את/ה, 7 דקות

זה הועתק מהצאט פשוט

חחחח כן הב נתי
מהמם!! והחלוד מוח בכלל!!

ונריה שעה מאוחרת בשבילך מה זה מה אתה עושה ער??

אני אוהב את הקטע שאחיה מפיל את הפלישתי

אני אוהבת את ההערות ביניים✌️ חחחח סתם
אבל לא ענית על שאלתי

הקטע הראשון ממש טוב גם
זה כזה שאול מקטע בשרהט
ואני מזכיר לך לקרוא

אני כאן כי זמינים כאן