קאלאדין||סיקור דמות

שם: קאלאדין/kaladin

הספר ממנו לקוחה הדמות: גנזך אורות הסער\stormlight archive

גיל: לאורך רוב הסדרה 20

משפחה: לירין אב הסינה אם ראדון אח

תקציר מגב הספר(הראשון):

מקור: רושאר הוא עולם של אבן וסופות. סערות אימים שוטפות את פניו ומכתיבות את תנאי המחיה של בני האדם והעולם. צמחים מסתתרים בתוך קונכיות, עצים מושכים פנימה את ענפיהם והדשא נסוג אל האבן.

מאות שנים חלפו מאז נפילתם של עשרת המסדרים המקודשים של אבירי האור, אבל חרבות ושריונות הרסיס שלהם עדיין קיימים: חרבות רבות עוצמה וחליפות שריון אימתניות שהופכות אנשים לכמעט בלתי מנוצחים בקרב. אנשים מוכרים ממלכות עבור חרבות רסיס. מלכים יוצאים למלחמות רק כדי לזכות בהן.

מלחמה אחת כזאת משתוללת במישורים המנופצים. קאלאדין, שהפך משוליית מנתח ללוחם חניתות כדי להגן על אחיו הקטן, נמכר לעבדות. במלחמה חסרת היגיון שבמהלכה נלחמים עשרה צבאות בנפרד נגד אויב יחיד, הוא נאבק להציל את אנשיו ולהבין מדוע המנהיגים מאמינים שניתן לוותר על חייהם.

הלורד הבהיר דאלינאר קולין מפקד על אחד מהצבאות הללו. כמו אחיו, המלך המנוח, הוא מוקסם מספר עתיק ששמו דרך המלכים. חזיונות מסתוריים טורדים את שלוותו, ומראים לו את ימי קדם ואת אבירי האור, עד שהוא מתחיל לפקפק בשפיותו.

בצדו האחר של האוקיינוס מבקשת אישה צעירה בשם שאלאן להתמחות בחסותה של מלומדת מוכשרת וכופרת ידועה לשמצה, אחייניתו של דאלינאר, ג'סנה. אף-על-פי שהיא אוהבת ללמוד, מניעיה של שאלאן אינם טהורים. היא מתכננת גנבה מתוחכמת ונועזת, והמחקר שהיא עורכת עבור ג'סנה מרמז על סודות מעברם של אבירי האור ועל הסיבה האמיתית למלחמה.

אישי: רושאר הוא עולם של סלעים וסופות, סערות ענקיות נמצאות בו, וצמחים מסתתרים בתוך סלעים בשביל להתגונן מהסופות.
מאות שנים עברו מאז נפילתם של אבירי האור אבל החרבות והשריונות עדיין נמצאות בעולם ואנשים נלחמים עליהן.
יש מלחמה גדולה כזאת במישורים המנופצים שבא בני אדם נלחמים ביצורים הנקראים פרשנדים, קאלאדין שגדל בכפר עדן האח והתחיל כמנתח נמקר לעבדות שם הוא מנשה להבין למה האצילים מוכנים למקור את חייהם של מאות עבדים בשביל המלחמה.
האציל דאלינאר חובה חזיונות בזמן סערות האימים שבהם הוא רואה אבירי אור נלחמים ומנסה להבין מה הוא רואה.
במקום אחר שאלאן דבאר מתחילה להתמחות אצל ג'סנה קולין אבל היא לא עושה את זה בשביל ללמוד היא רוצה לגנוב מג'סנה חפץ יקר ארך בשביל לשמור אל שם משפחתה.

מידע על הדמות:

מראה חיצוני: קאלאדין מתואר כגבר שרירי במקצת, עם שער שחור מבולגן ועיינים חומות כהות. בהמשך הסדרה העיינים שלו הופכות לכחולות כמו הים בגלל אמירת האדיאל השלישי.

אישיות: קאלאדין מאוד דיכאוני. בתחילת הסידרה כשהו נמכר לעבדות הוא כמעט מתאבד. אחרי זה בעזרתה של סיל הספרנית שלו הוא משתכם אבל תמיד נשאר דיכאוני במקצת בגלל שהוא חושש לאבד את חבריו. בספר הרביעי כולם באורית'רו (הטירה שבה הוא גר) מתאלפים ופרשנדים פולשים לטירה זה החלק שבו הוא הכי דיכאוני. אבל בסוף הספר הוא מבין שהוא לא יכול להציל את כולם. בנוסף הוא היה מאוהב בשאלאן לזמן מה.

רקע: קאלאדין נולד בעדן האח להורים לירין והסינה, שם הוא התמחה אצל אביו כשוליית מנתח. כשהגיע קאלאדין לגיל 14 הגיע הלורד אמראם לביקור בעדן האח, שם הוא רצה לגייס חילים צעירים למלחמה. קאלאדין נענה לבקשה והתגייס, בצבא הוא היה חייל למופת ועלה בדרגות. יום אחד כשקאלאדין והמחלקה שלו יצאו לקרב בה נושה רסיס מהאויב והתחיל לתבוח את מחלקתו של קאלאדין קאלאדין נלחם בנושה רסיס וניצח. אמראם הציע לקאלאדין לקחת את הרסיסים (החרב והשריון רסיס של הלוחם) אבל קאלאדין סירב. בגלל הסירוב אמראם לקח את הרסיסים לעצמו ובשביל שקאלאדין לא יתחרט אמראם מחר אותו לעבדות.

דעה אישית

קאלאדין! קאלאדין! אין כמו קאלאדין, בספר הראשון לא כל כך אהבתי את קאלאדין אבל אחרי שהוא הפך למנהיג עזר לעבדים האחרים הוא הפך לדמות שאי אפשר לא לאהוב.
בספר השני הוא גילה רוח מנהיגות והפך למפקד טוב שדואג לחייליו לפני שהוא דואג לעצמו והוא באמת אדם מרשים.
איך שהוא עמד לפני הצוק רצה פשוט למות אבל החליט שיש אנשים שזקוקים לו באמת הפיך בי השראה.
לאורך הספר השני שהוא מבתר על אהבתו לשאלאן בשביל חברו אדולין. אבל מה שכן בספר הרביעי קאלאדין דיכאוני נורא שזה קצת מקשה להזדהות עם הדמות אבל בסוף הוא קם מהשברים וחוזר להיות עצמו.
אני תמיד אזכור את קאלאדין כאחת הדמויות שהכי אהבתי בספרים.

אשמח לתגובות בונות כי אבדתי על זה הרבה זמן

היי, סיקור נחמד מאוד:) לא קראתי את הספר, אבל קאלאדין נשמע כמו דמות מעניינת.
הייתי מוסיף בולד (B, הדגשה) לכותרות אבל זה נראה בסדר גם ככה.
כל הכבוד על הסיקור!

אז אני מאוד מסכים עם אמיר, אני אתחיל בזה שהסיקור יפה מאוד, אני אחלק את התגובה לשני חלקים נטו בשביל תגובה בונה

מבחינת הכתיבה והמידע-
חמוד ממש, מושקע ומפורט, גם אני לא קראתי את הספר אבל נשמעת דמות ממש טובה אהבתי את המידע והפירוט צל"ש

מבחינת הניסוח הצבעים וזה-
עדיף להדגיש את הכותרות ואת המילים כמו רקע וכזה כי זה נראה הרבה יותר יפה ומסודר (יש בסרגל אופציות הכי למעלה מצד שמאל B) והייתי שמח אם היית ממרכז את דעתך על הדמות, יפה גם שצבעת את הספוילרים, בקשר לצבעים זה לא משהו שמפריע לי באשכול זה סתם משהו שיגרום לכל מה שתפרסם להיראות יותר טובב, אי אפשר להשתמש רק בצבעים מסרגל הצבעים ובגלל זה הכינו את האשכול הזה https://hportal.co.il/index.php?showtopic=167395 שבין היתר יש בו גם את כל רשימת הצבעים בפורטל (כ142 צבעים) זה יראה הרבה יותר טוב בעין
בשורה התחתונה מבחינת הניסוח, יפה מאוד, רק להדגיש

סך הכל אשכול וסיקור ממש טובים, כמובן שלא התכוונתי לפגוע ואם עשיתי זאת סלח לי אשמח לראות עוד סיקורים ואולי גם פעילויות שלך :)
כל הכבוד על הסיקור!

אסתטיקה:
הייתי ממליצה לעבור על האשכול הזה וקצת לעצב אותו אסתטית. קודם כל, להדגיש את כל החלקים שמסומנים בכחול (לעשות בולד, כמו לדוגמא:

), להוסיף נקודות בסופי משפט היכן שהן חסרות (בתעודת הזהות בעיקר) ולהקפיד יותר על ירידות שורה. לפעמים יש לך יותר מדי, לפעמים חסרת לך (כמו למשך בהתייחסות למשפחה של קאלאדין. אתה יכול, לחלופין, להשתמש בפסיקים).

לסיקור עצמו:
אחלה סיקור. רואים שהעברת על זה זמן. החלק של ההיסטוריה והפירוט הטכני על הדמות היה יחסית מפורט, שזה יפה כי לא כולם מקפידים על זה. גם בחלק של הדעה האישית פירטת והסברת מה הדעה שלך לגבי הדמות לאורך ההתפתחות והשינוי שלה (איך כותבים character arc בעברית? קשת דמות?) - שזה ממה יפה. חוץ מהאסתטיקה זה סיקור מעולה. אני שמחה לראות שלאנשים אכפת מספיק מגנזך כדי לכתוב עליה סיקורים. אולי אני אכתוב סיקור על שאלאן בהזדמנות. או על ונלי.

כל הכבוד על הסיקור היה כדאי לך להוסיף עוד תמונות