סיפור על אהבה וכלבים//ריין

[the faceless old woman]

דור לא אוהב להיות בספריה. השהייה בין המדפים הגבוהים תמיד גורמת לו להרגיש לא בנוח. השתיקה, שתמיד הרגישה לא טבעית, מתעצמת מהזכרונות שצצים לפעמים, על ילדים שצוחקים מאחורי גבו. הוא לא אוהב להיות שם, אבל הוא מוכן אם זה אומר להיות ליד דילן.
"אתה מאמין שהדברים האלה קיימים?" הוא שואל, ומושיט לדור את הספר. בעמוד הפתוח מצויר יצור פרוותי גדול. "הייתי רוצה לראות אחד כזה. הוא נראה נעים."
דור מנסה לקרוא את השם של החיה, אנל האותיות מתערבלות למשהו לא ברור והוא מוותר. "אין מצב שזה אמיתי," הוא אומר לבסוף. "אם כל הדברים האלה היו אמיתיים, למה אנחנו לא רואים אותם?"
"אולי הם פשוט לא נמצאים באיזור של הפנימייה." דילן מושך בכתפיו. "אולי במעגלים האחרים יש מלא…" הוא מציץ בספר. "כלביים."
איזה שם מגוחך.
כאילו קורא את מחשבותיו, דילן מבליח אליו חיוך לפני שהוא סוגר את הספר ומניח אותו בערימה שמולו. האור מלטף את פניו, ועינייו החומות גורמות לדור להרגיש חמימות שחָסְרה לו.
הוא נשען לאחור על הכיסא הנוח של הספרייה, רואה את דילן בשולי עיניו עושה את אותו הדבר. הוא מנסה לא להסתכל עליו ישירות, דבר שנהיה קשה יותר ויותר לאחרונה, ונהנה מהשתיקה.
צבעיי השקיעה מתחילים לשטוף את החדר, וזה נהיה קשה לו להתעלם מהעובדה שהשניים לבד. הוא זז בכיסאו ומחפש אחר חום ידו של השני, אבל לפני שהוא מצליח, דילן פוצה את פיו.
"דיאליה ביקשה ממני לעשות את זה איתה."
דור מרגיש כאילו דילן הכה אותו. הוא מזדקף מהר ולא מוכן לפגוש את מבטו של האחר. "אה."
כמובן שהיא ביקשה ממנו. דילן אכן יפה, הוא לא הכחיש את זה. וחכם, ומצחיק. אין פלא שהוא כבר עשה את זה עם מישהי. הוא היה אידיוט על זה שחשב אחרת.
"כמובן שאמרתי לה לא." דילן ממשיך, ושריריו של דור מתרפים באחת. "היא יפה והכול, אבל אני לא מוכן לזה, אתה יודע? להיות כזה קרוב אל מישהו, לעשות איתו דברים כאלה…" הוא נרעד. "אני פשוט לא מבין למה כולם רוצים לעשות את זה פתאום."
הוא מסתכל על דור, כמחפש אישור. דור בתגובה מהנהן, לא יודע איך להגיב חוץ מזה.
"אם היו שואלים אותך, מה היית אומר?"
הוא מרגיש את עצמו מתחמם, ועונה במבוכה, "זה תלוי עם מי. לא עם כל אחד. אולי אם מישהו שהייתי מרגיש קרוב יותר מאשר מאחרים."
דילן מהנהן טיפה, ואז צוחק במבוכה. "בוא נפסיק לדבר על זה." הוא אומר. דור ממלמל הסכמה.
כשהם יוצאים מהספרייה החושך כבר עוטף את המסדרונות. אין בהם איש, ודור רוצה משום מה להחזיק את ידו על דילן.
הוא עושה את זה.

[רותם אור יער טוליפ]

ואוו, ממש אהבתי (;

[Hyunlix]

ממש אהבתי
מחכה להמשך:)