השיקוי והפיות|נטע, סיפור לא בהמשכים אלא בפרק אחד

פרק ראשון ואחרון(כי זה סיפור של פרק אחד)

343 מילים

פעם, בכפר קטן השוכן בין הגבעות הירוקות המתגלגלות, גרה ילדה צעירה בשם לילי. היא נודעה בכל הכפר בלבה האדיב ורוחה

ההרפתקנית. לילי בילתה את ימיה בחקר היערות והאחו הסמוכים, תמיד מלווה בחברה הנאמן, זאב לבן בשם לונה. יום אחד,

בעודה שוטטת ביער, לילי נתקלה בקרחת יער נסתרת. במרכז הקרחת ניצב עץ מפואר, ענפיו מגיעים לשמיים. כשלילי התקרבה

לעץ, היא הבחינה בדלת קטנה בבסיס הגזע שלו. ללא היסוס היא פתחה את הדלת ונכנסה פנימה. לתדהמתה, היא מצאה את

עצמה בעולם קסום מלא ביצורים צבעוניים וצמחים קסומים. העץ היה ביתה של קבוצת פיות שקיבלה את לילי בזרועות פתוחות. הם

הסבירו שהעץ הוא שער לעולמם, ורק בעלי לב טהור יכולים להיכנס. לילי שמחה מאוד שמצאה מקום נפלא שכזה, והיא התיידדה

במהירות עם הפיות. הם לימדו אותה את דרכיהם והראו לה איך להשתמש בקסם. ימיה של לילי היו עתה מלאים בהתרגשות

ותהייה כשהיא חקרה את העולם הקסום עם לונה לצידה. ככל שחלף הזמן, הפיות שיתפו את לילי שעולמן בסכנה. המכשפה

המרושעת, מורגנה, הטילה קללה על העץ, וגרמה לו לקמול ולמות. אם העץ ימות, השער ייסגר, וילכוד את הפיות ואת לילי בעולם

הקסום לנצח. נחושים לעזור לחבריה החדשים, לילי ולונה יוצאים למסע כדי למצוא את המרכיבים לשיקוי שיכול לשבור את הקללה.

הם נסעו דרך יערות בוגדניים, חצו נהרות גועשים ועוד. הם הגיעו למקום אפלולי והם ראו את כל מה שהם צריכים לשיקוי אבל ראו

מישהי מרחוק והבינו שזאת המכשפה שהטילה את הקללה והבינו שלא יהיה כל כך קל להשיג את מרכיבים אלו. המכשפה שאלה:"

לא הבנתי, באתם לכאן בטעות או בשביל למות?"

לילי, שהייתה אמיצה ענתה בביטחון:" אף אחד מהם גבירתי, באנו לקחת את המרכיבים לשיקוי להצלת העץ."

והמכשפה ענתה לה:" ולמה נראה לך שתקבלי אותם?"

והילדה ענתה:" כי את לא תמנעי ממני."

והמכשפה חשבה מה לעשות ואז הגנה בלחש מגן על המרכיבים שכך שלילי ולונה לא יוכלו לקחת אותם. המכשפה אמרה:" נראה

אותך עכשיו לוקחת אותם."

ואז,לונה נשך אותה נשיכה חזקה ופתאום המגן נעלם ולילי ניצלה את ההזדמנות ולקחה את המרכיבים ורצה משם עם לונה. היא

הגיעה לפיות והביאה להם את המצרכים והפיות הכינו את השיקוי והודו ללילי וללונה על העזרה. הפיות הכינו את השיקוי והעץ ניצל.

טוב! אני אהבתי.

יפה!!!.

תודה רבה,אשמח להערות לשיפור אם יש

הסיפור הזה ממש נחמד! מי לא היה רוצה זאב בשם לונה?
כמה הערות:
1. כתבת בצורה מאוד טכנית, ''ואז הי הלכה'' ''ואז הם אמרו לה''
2. מכשפה בשם מורגנה? הושפעת מארץ האגדות?
3. בסוף ציטוט יורדים שורה

אבל היי, אני חושבת שזה סיפור ממש נחמד שמראה על פוטנציאל!

1.לא הבנתי כאילו,מה לשנות?
2.כן
3.סבבה ארד

*התחלתי את התב הזו לפני ששיניתן את לשון הפנייה שלכן. עברתי עליה כמה שיכולתי, אני מקווה שלא יהיו בה טעויות. אם כן, אני מתנצל מראש.

אה ואני מקווה שאין טעויות כתיב
וכלום כאן לא נאמר כדי לפגוע, להוציא עצבים או משהו כדומה. אני באמת ובתמים רק רוצה שתשתפרו.
Alright
Because I know Englishhhhhhh
טוב
אז
קודם כל, אני חושב שזה סיפור ממש טוב, ושכשתשתפרו אתן תוכלו לכתוב אותו אפילו יותר טוב. אה שרדר נזכרתי עכשיו במאסטר אוהד >< טוב לא משנה
וזה לא נקמה על התב שלכן
טוב אולי קצת
סתםסתם זה לא
ההתחלה נתנה לי רושם של סיפור ילדים קטן ונחמד ונורא ציפיתי להמשך הקריאה. נהניתי ממנו ממש עד שהן נכנסו לעץ. יש לי כמה הערות:
1) איך לילי ידעה שהן בעולם חדש?
2) נניח שהיא הבינה כי היא ראתה משהו, הרגישה משהו, אבל לא תיארתן לנו כלום ושום דבר ממה שיש שם, רק שיש שם פיות, ואם לומר את האמת, זה די הרס לי את כל המשך הסיפור.
3) שוב, הייתי שמח לעוד תיאור, אבל הפעם על הפיות. או הדמויות. אני מבין שהסיפור קצר, אבל בתור הגיבורה הראשית, אני רוצה לפחות לדעת מה צבע השיער שלה, מה היא לובשת באותו יום, איך הפנים שלה נראות... אתן מבינות? אתן בעיקרון פשוט נתתן לנו לדמיין אותה בעצמנו, וחלק מעדיפים את זה, אבל אני מעדיף שלא.
4) הרגיש לי שפשוט העברתן את הזמן בעולם כאילו, טוב, הוא לא זמן. אילו סוגים של קסמים היא למדה? היו לה קשיים? היכן היא גרה? היא גרה היכנשהו?
יש לי עוד שאלות אבל אין לי כוח כי בדיוק חזרתי מסבתא שלי ושלשום בערב הלכתי לישון בשתים עשרה וחצי אחרי תחרות מתישה
''אם אין כוח
בואו נוותר...''
איי איי איי איה כורם איזו זמרת
טוב
נחזור

אממ כקורא אני לא מבין מה הבעיה בשביל הפיות. זה הרי העולם שלהן, לא? הייתי שמח אם הייתן מסבירות קצת על הסיבות.

*נחושים לעזור לחברותיהם החדשות
*נחושה לעזור לחברותיה החדשות

אחרי כל כך הרבה זמן שלונה בילה שם, הפיות אמורות להתחבר אליו גם, לא? כלומר, תיארתן אותן כנורא חברותיות... או שלונה קצת מתבודד. יש מצב. אבל שימו לב גם לשגיאות הדקדוקיות. בהתחלה תיארתן את הפיות כנקבות - אל תחרגו מזה.

אולי זה רק אני, אבל העוד הזה ממש לא מספק אותי. נתתן רק שני מקומות שהם היו צריכים לעבור, וזה הרגיש כאילו הם צלחו אותם בקלות. שוב, כמו קודם, הייתי שמח לעוד מקומות ולעוד פירוט על המקומות. מה היו המכשולים הגדולים ביותר? מפלצת הלבה, שהעמידה את אומץ ליבה של לילי במבחן? או שמא דווקא המים הגועשים, שכמעט גרמו ללונה לטבוע כשהוא ניסה להציל את לילי, שהייתה תקועה על ענף מתפרק מעל הנהר השוצף והקוצף. או אולי היה זה הפרי של המכשף הצעיר, שהעמיד את החברות של השניים במבחן...
אתן מבינות? דברים כאלה.

כמה דברים:
1) סימני פיסוק הם לא רק בשביך נשימה, הם גם בשביל שנוכל להבין מה קורה בסיפור. אם אתן כותבות משפט ארוך מאוד בלי סימני פיסוק, זה יקשה עליי מאוד להבין אותו. תנסו רגע לקרוא את המשפט כמו שאתן כתבתן, ואז כמו שאני שכתבתי:

הם הגיעו למקום אפלולי והם ראו את כל מה שהם צריכים לשיקוי אבל ראו
מישהי מרחוק והבינו שזאת המכשפה שהטילה את הקללה והבינו שלא יהיה כל כך קל להשיג את מרכיבים אלו.

הם הגיעו למקום אפלולי, והם ראו את כל מה שהם צריכים לשיקוי! אבל ראו
מישהי מרחוק, והבינו שזאת המכשפה שהטילה את הקללה. והבינו שלא יהיה כל כך קל להשיג את מרכיבים אלו.

אולי הסימנים לא כל כך עוזרים עכשיו, כי הניסוח של המשפט לא כל כך טוב, אבל אם הוא היה יותר טוב - זה היה עוזר הרבה יותר. גם עכשיו אני מבין שהם הגיעו למקום עם ראייה לא כל כך טובה בו (אבל גם כאן הייתי שמח לעוד פירוט) וראו את כל המצרכים הדרושים. (מה הם? על מה הם נחו?) אבל פתאום המכשפה הגיעה, ולילי ולונה הבינו שמצפה להם קרב ארוך וקשה.

האמת אין לי כלום לומר על הדיאלוג. הוא היה ממש חמוד וקולע לסיפור ולאופי של לילי.

*היא אמרה.
מאזכרים
חברים הפכפכים
אני שונא אותם כי אתה אף פעם לא יודע אם אתה צריך להשתמש בהם עכשיו או שלא.

לונהההההה
אין אני מת עליו הוא כזה אמיץ
אבל הרגיש לי קצת מוזר שזה הסתיים בנשיכה ובריחה. כאילו, זה הכול? ואם המכשפה הטילה לחש מגן על המצרכים למה לא על עצמה?

אמממ זהו!
אה אבל רגע יש לי עוד כמה דברים:
1) נטע התכוונה לא לרדת כל שורה שני רווחים. לא שיש בעיה, אבל נראה לי שהיא התכוונה ככה:

תמיד שמחתי להיות בחדר הזה. זה היה המקום השקט שלי. אני זוכר ש -
''רון.''
''מה?'' עניתי.
''תורך לנקות,'' ענה גיל.
''אוקיי,'' אמרתי ויצאתי מהחדר.

2) אני אומר לכן בפרצוף: אתן צריכות בטא. אני אשמח להיות הבטא שלכן בחינם עד שתשפרו בכתיבה בעצמכן

אממ נראלי שזהו
אסטה לה ויסטה בייבי
''.Radio is not dead, but he is ending this brodcast''
ביייייייי

תודה רבה על התב,נשמח לביטוא שלך כשנרצה לכתוב סיפור

ואוו ממש אהבתי את הסיפור והמילים
רק בסוף זה נגמר מהר מדי. כאילו רק הנשיכה של לונה וזהו?
זה היה קל מידי.
ולונה זה שם של בת והזאב הוא בן.
אבל חוץ מזה הכל ממש טוב וקולע