שרשור הגבירה באפור למנהלי רייבנקלווווווו, עם נתנאללללל

[Hermione Potter~]

"ליסה!" קראה שלי.
"אני חייבת להגיע אל לאון..." אמרתי חלושות.
"את חייבת להשאר כאן, את חלשה מידי!" היא התנגדה.
"אני לא חייבת שום דבר, אני רוצה לראות את לאון!" התפרצתי עליה.

[The equal opportunity kr]

המשכתי להתקדם, אבל לא מצאתי שום דבר שיכול לעזור לנו. העצים נראו כל כך מוכרים, כאילו אני בקצה היער, אבל לא ראיתי שום סימן של מדשאות או טירה.

[Hermione Potter~]

"את לא יוצאת מפה!" שאגה שלי, גוהרת מעלי.
זחלתי בבהלה אחורה, אישוני מתרחבים.
"הכל בסדר?" שאלתי אותה בחשש.
"את לא תחזרי ליותר לטירה או למשפחה שלך, לעולם!" קולה של שלי התחיל להתעוות.
"שלי!" צרחתי, מביטה במחזה המחריד שהתרחש מול עיני.
גופה של שלי גדל, נצבע בלבן והתרחב. שערה נשאב אל תוך גולגולתה, ועיניה גדלו והפכו לצהובות. גופה התקמר, פרווה צמחה על גופה ושיניה התחדדו.
"הצילו!!!!!!" קראתי בחרדה והתחלתי לרוץ, אך נתקלתי במחסום שקוף ונפלתי על הקרקע.

[The equal opportunity kr]

שמעתי שאגה עמומה במרחק, אבל הנחתי שהיא יצאה מפי דוב או משהו אחר שגר ביער.
המשכתי ללכת.

[Hermione Potter~]

"עזבי אותי! די!!!" קראתי ביאוש, מנפנפת ברגלי בעוד שלי מרימה אותי על כתפה ומובילה אותי אל עץ עבה.
"מה את עושה?????" צעקתי בחרדה כשהיא הוציאה סכין וחבל מכיס הגלימה שלה.
"דואגת שתישארי כאן!" היא אמרה וחתכה את החבל.
"תפסיקי! מה יש לך?" החרדה בקולי גברה מרגע לרגע.
שלי התחילה לכרוך מסביבי את החבל, קושרת אותי אל העץ.

[The equal opportunity kr]

החלטתי לחזור כי לא מצאתי שום יציאה וכבר חיפשתי במשך חצי שעה, אז התחלתי לרוץ לכיוון שבאתי ממנו, מייבש את הנעליים שלי בכל צעד שני כדי שלא יחליקו על הטל של העלים שנשרו.

[Hermione Potter~]

לאחר כמה רגעים סיימה שלי לקשור אותי, מושכת את החבל בחזקה ומותירה אחריה פצעים מדממים במקום שבו החבל נגע בי.
לפתע נשמע רעש של זרד מתפצח מימיני.
"לאון!!! זה אתה??? הצילו!!!!" קראתי.

[The equal opportunity kr]

"ליה?" שאלתי, ולפני שהספקתי להביט מעבר לעץ אגרוף בגודל של מחבת מכוסה פרווה הכה בי בפנים.

---

אחרי שהתעוררתי ראיתי את שלי רוכנת מעליי.

[Hermione Potter~]

ליסהההההה******
=============
"לאון!!!" קראתי ברגע שראיתי אותו, אך יצור פרוותי ענק גהר מעלינו והכה בנו.

----

"לאון!!" קראתי שוב, אך הפעם הוא היה קשור לצידי והיצור הפרוותי נעלם. "תתעורר!" אמרתי לו, מנסה לנער אותו בעזרת כתפי.
שלי עמדה מולנו, מביטה בנו בעיניים חודרות.

[The equal opportunity kr]

דייייייייי
למה אני מתבלבללללל

-------

"מה... מה זה?" מלמלתי. המפלצת שאגה ולא ראיתי זה שופ זכר לשלי שהייתה לפני שנייה. "שלי?"

[Hermione Potter~]

"התעוררת!" קראתי בהקלה, מביטה בלאון בחיוך.
כשהסטתי את מבטי והתרכזתי, שוב עמדה המפלצת הענקית מולנו.
"מה לעזאזל קורה פה?" שאלתי בבלבול, סורקת את היצור שניצב לפנינו.
גובהה של המפלצת היה בערך 3 מטרים, ופרוותה הייתה בצבע אדום דהוי. עיניה היו חומות בהירות, והזכירו לי ממש את...
"שלי! זו את?" שאלתי בהפתעה.
"זאת לא היא! זו מוטציה כשלהי, בדיוק כמו שחשבתי!" קרא לאון שהביט בה גם כן.

[The equal opportunity kr]

המפלצת שאגה עלינו שוב, ואז הסתובבה והחלה לרוץ בין העצים עד שלא יכולתי לראות אותה יותר. "אז אנחנו כן בסימולציה או משהו כזה?" לחשתי לליסה

[Hermione Potter~]

"כנראה..." אמרתי.
"איך נשתחרר?" שאל לאון והביט בחבל בריכוז.
"זה בכלל לא מה שאני מנסה לחשוב עליו" עניתי בציניות וסרקתי גם אני את החבל.

[The equal opportunity kr]

התעלמתי ממנה. "אנחנו צריכים למצוא משהו על הרצפה - רגע. אני לא זוכר אם השרביט בכיס שלי, ואין לי גישה לכיס שלי. אץ יכולה למתוח את היד ואז תהיה לך גישה. הוא שם או ששלי לקחה אותו?"

[Hermione Potter~]

מתחתי את ידי וגיששתי בכיס המכנס של לאון. "או!" קראתי כשמצאתי את השרביט ושלפתי אותו בקושי רב.
"אוקיי. מה עכשיו?" שאלתי.
ידי היו קשורות מתחת לחבל כך שלא יכלתי להעביר את השרביט אל ידו של לאון, וגם זה לא היה עוזר כל כך. מצד שני, יהיה לי מאוד קשה להטיל עכשיו לחש על החבל, במיוחד בזווית שבה היד שלי נמצאת...