יה(נו")דות זה טוב

באיזשהו מקום את צודקת. מצד שני, תחשבי על זה שממש לפני שנתיים התחלתי לעבוד עליו ואני משקיעה בו מלא ואני אוהבת את הפורום המהמם שלי. אני ממש יכולה לומר שהוא שלי, ועברתי איתו את כל מה שהוא עבר והוא חלק ממש משמעותי מחיי בפורטל (החלק המשמעותי ביותר, ממש מרכזם), בשבילי הוא יותר מעוד פורום נחמד.
נכון שזה יתן לי זמן לנהל את סס"ש שאני ממש אוהבת, אבל זה כל כך שונה.
אני אוהבת כל כך את הפורום הזה.
חוץ מזה, עוד שניה אנחנו חוגגים שנתיים ואני מכינה לכם משהו ממש שווה ואני משקיעה בו מאוד. אם הוא לא יצא לפועל אני מאוד מאוד התאכזב.
אז יש סיכוי אתם מוצאים, בשבילי, עוד שני חדשים?
אחרי היומולדת אני כבר אהיה מוכנה לכך.

ואם וכאשר הוא באמת חס ושלום יסגר (ולא יפתח שוב בהרשמה מחודשת) יש שתי אפשרויות:
הראשונה- אני אתחיל להשקיע את כולי בסס"ש.
השנייה- אני אפרוש מהפורטל באופן סופי.

אני נשארת...
אגב מישהו יודע מה עם יצחק?

הוא פרש מהקבוצה של הדוסים בצט במייל

ואוו נשמע שהוא עסוק

כנראה
נראלי את ג'יני
אין לי מושג

תודה לונה.
הוא כבר התבגר והחליט לעזוב אותנו, הגיוני.

כע
אבל למה הוא פירסם את המספר טלפון שלו

למי שרוצה לדבר איתו אחד על אחד.

כן
אבל..
לא יודעת

אני מבינה למה את מתכוונת, לפחות אני חושבת.

הוא בוגר ו..
לפרסם את המספר שלך לאנשים שאתה לא מכיר

אני הייתי ישנה בשעה הזו

בהחלט הגיוני
רק עניין אותי מה עושה בחיים וזה

בוקר אחד, במהלך שיעור שינויי צורה פרופסור מקגונגל הסבירה לכיתה לע עבדת ביוגרפיה שהיא רוצה שיעשו
לשבוע הבא.
"זה לא חייב להיות מישהו מפורסם, רק מישהו אמיתי. מי שאתם רוצים."
"כל אחד?" שאל ג'יימס,
"כל אחד." הנהנה מקגונגל.
"ממש כל אחד?" שאל סיריוס.
"ממש כל אחד." היא ענתה.
"אז אני בוחר את סיריוס!" הכריז ג'יימס.
"אני בוחר את ג'יימס!" קרא סיריוס בקול.
"את יודעת," נאנחה לילי, מביטה בפרופסור מקגונגל, "נכנסת הישר אל תוך זה."
"כן," נאנחה מקגונגל, "זה מה שעשיתי, הא?"

כי אין זמן יותר טוב מלקרוא את זה עם השיר ברקע שנקרא החבר פרבלום

צודקת