המוות של הארי נקודת מבט נוויל||יהודה

[Grover Underwood]

הארי הלך כמו גיבור, ישר אל המוות. אני הייתי בהלם. כולנו צרחנו לו "הארי, לא!" אבל כלום לא עזר. הוא התקדם אל וולדמורט בצעדים מדודים. וולדמורט כהרגלו אמר "אבדה קדברה!" אבל הארי, הארי לא עשה אקספליארמוס! הקללה פגעה ישירות בהארי. הוא מת. כל כך הייתי עצוב על הגיבור הנערץ שמת, שאפילו לא חשבתי על זה שוולדמורט שולט עכשיו, בן אלמוות. לא העליתי על קצה דעתי שאני הילד הבא מהנבואה אפילו לרגע. בלטריקס המרשעת, שהשתתפה בקללת הקרושיאטוס שפגעה בהורים שלי, ערה לוולדמורט לקום. אבל הוא צעק עליה. לפחות זה. התחילו ללכת להלוויה. אני כל כך הייתי עצוב על החבר שלי שמת. כולנו היינו ככה. זה פשוט היה נוראי. וולדמורט שאל, "מי מצטרף אליי?" אפילו מאלפוי הסתום לא רצה לבוא, אבל ההורים שלו הכריחו אותו. צעדתי צעד קדימה. כולם היו בהלם. והתחלתי לנאום. כשסיימתי, הארי הפתיע את כולנו. הוא קם. וולדמורט ניסה לפגוע בו אבל לא הצליח. הארי ניסה להרוג את נגיני, ההורקרוקס, ולא הצליח. ואז באתי אני, עם חרב גריפינדור ושיספתי את הראש שלה.

[היהודי הקדוש חצוי הדם]

זה לא מדויק