הייבן זה לא הבית, עם נואל

[Fandom Girl]

שם:
גיל:
סוג פונוס: ואיזה סממן חייתי יש לך
סמבלנס:
נשק: ואם יש לו שם
מראה:
אופי:
רקע:


בתור שם צוות AZUR נשמע סבבה?

[אלכימאית הברק]

שם: זאף (זאפרינה) גריי
גיל: 18
סוג פונוס: צבי, קרניים
סמבלנס: צמיחה - מאפשר לה לשלוט בצמחים בסביבתה
נשק: ענף - סכין ציידים שנפתחת לצורת רומח, עם חריץ בתחתית שמאפשר לטעון לתוכו דאסט ולשגר מתקפות יסודניות בתור אמצעי לחימה לטווח ארוך
מראה: שזופה, בגובה ממוצע אך עושה רושם גבוה יותר בזכות הקרניים שלה. יש לה שיער חום מתולתל קצר יחסית ועיניים ורודות. היא לובשת בגדי ציד מסורתיים יותר - שריון קל עשוי עור, מגפיים גמישות וצמידים ארוכים בצבע חום פשוט להגנה על הזרועות. ההילה שלה היא בצבע תכלת, רמז רמז
אופי: חשדנית, עושה רושם קריר אבל מתחברת בקלות עם פונוס אחרים ומצליחה להיות הרבהההה יותר חברותית כלפיהם. מול בני אדם היא בעיקר מנסה לשדר שהיא לא שמה עליהם
רקע: נולדה וגדלה במנאז'רי, ורואה בכך מזל גדול - היא חיה במקום היחיד בעולם שבו פונוס אינם נרדפים או סובלים מהתעללות. הוויט פאנג החדש פועל ברחבי העולם כדי לתקן את המצב, נכון, אבל לא הכל מושלם, וציידים וציידות ממוצא פונוס שבנו לעצמם שם כמו בלייק, סאן או וולווט ממקדות את המאמצים שלהן בשיקום העולם כולו. זאף רוצה להפוך לציידת כדי להיות מסוגלת להגן על אחיה ואחיותיה. הם כל מה שמעניין אותה.

[Fandom Girl]

שם: ראג'ה סאנדבורן
גיל: 17
סוג פונוס: טיגריס, זנב
סמבלנס: אפקט הדומינו - היא יכולה לסמן כמה אויבים ולנטרל את כולם אם היא מנטרלת אחד
נשק: טופר המטר - חרב קצרה שנפתחת לצורה ארוכה עם להבים בשני הקצוות, או מתקפלת לאקדח. דרך הקת אפשר לטעון דאסט לנשק בכל צורה שלו
מראה: כהת-עור, בעלת שיער אדמוני ועיניים תכולות. היא לובשת חולצה סגולה קלילה, חצאית אדומה ומגפיים. במזג אוויר חורפי היא לובשת גם מעיל שחור מעל הבגדים. וההילה שלה ורודה, כמובן.
אופי: אופטימית, לפעמים בטוחה מדי שהיא צודקת ולכן יכולה להיות עקשנית
רקע: מאז שצוות רובי הצילו את ארגוס, ראג'ה ידעה שהיא תהיה ציידת. היא התחילה להתאמן בגיל מאוחר יותר מרוב הילדים אבל בעזרת הסמבלנס שלה והחושים החדים של פונוס היא מצליחה לאזן את זה.

[אלכימאית הברק]

ההפלגה להייבן הייתה מתישה יותר משציפיתי, בהתחשב בעובדה שהמסע היה שקט. לא שציפיתי לגריםם, האוקיינוס ממזרח לאנימא היה שומם מכדי למשוך את המפלצות - ועדיין, כשירדתי מהספינה עם שתי מזוודות בידיי ועשיתי את דרכי לשאטל לאקדמיית הייבן, הייתי גמורה.

[Fandom Girl]

הגעתי להייבן רוטטת מהתרגשות, זנבי זקור בסקרנות. בית-הספר שכן בין שתי פסגות הרים, מדרגות מתפתלות מובילות לבניינים שונים. המבנה הראשי, אליו נהרו כל התלמידים, היה ממש מלפנים.
לקחתי נשימה עמוקה, אחזתי חזק במזוודה שלי ועשיתי את הצעד הראשון לשטחה של אקדמיית הייבן. ואז מישהו התנגש בי מאחור.

[אלכימאית הברק]

"תסתכלי לאן את הולכת-" קראתי בזעם, ואז הסתובבתי. לקח לי רגע להבחין בו, אבל למראה הזנב שלה הכעס שלי שכך. "סליחה," מלמלתי, מושיטה יד לפונוס הטיגריס. "את בסדר?"

[Fandom Girl]

"כן, נראה לי," אמרתי, תופסת את ידה ונעזרת בה כדי להיעמד.
"אוי, תראו את אחוות החיות," גיחך נער שחור-שיער. "איזה חמודות."
ראיתי שהנערה לידי עומדת להגיב, אז עצרתי אותה עם מגע קל של יד על הכתף. "תני לי."
"בוא נראה אם יש לך אומץ," נגעתי בעצמי תוך הפעלת הסמבלנס שלי, וכאשר הנער הסתער נגעתי גם בו לפני שהוא הספיק להניף את ידו. האגרוף שלו הכאיב לי, כן, אבל הוא לא ציפה להרגיש את המכה של עצמו והתקפל לשניים. בזמן שדעתו הייתה מוסחת הכנסתי לו ברכיה.

[אלכימאית הברק]

לא נתתי לנער הזדמנות להתאושש - מתחתי את הענפים מעץ סמוך וכרכתי אותם סביבו. הרמתי אותו בעזרת הענפים בעודו צורח, כל החזות הקשוחה שלו מתפרקת בזמן שהחברים שלו הסתכלו בעיניים פעורות מאימה. יצרתי איתם קשר עין. "רוצים גם?" שאלתי בקור.
הם נמלטו, ורק אז שחררתי את הנער. הוא נפל בחבטה לקרקע, ומיהר בעקבות חבריו.
החזרתי את תשומת לבי למי שבאמת היה לי אכפת ממנה, הפונוס שלצדי. "תכסיס יפה," החמאתי לה. "אני זאף."

[Fandom Girl]

"ראג'ה," לחצתי את ידה. "סמבלנס יפה, אני חושבת שאנחנו יכולות לעבוד טוב ביחד. ננסה להיות באותו הצוות?"

[אלכימאית הברק]

"בטח," חייכתי. "עם קצת מזל נהיה בצוות בלי בני אנוש בכלל."

[Fandom Girl]

החיוך שלי נעשה נבוך. "למה שזה יהיה מזל, להיות בצוות בלי בני אנוש?"

[אלכימאית הברק]

"את יודעת למה," חייכתי באירוניה. "ראית לפני רגע איך הבחור ההוא התייחס אלינו - מבחינת בני אנוש אנחנו לא ראויות ליחס שווה, הם חושבים שאנחנו נחותות רק בגלל שנולדנו שונות מהם. את מאמינה שבן או בת אנוש יכבדו אותך אם הם יהיו ראש הצוות שלך? אני לא מוכנה להיות מושפלת על בסיס קבוע בארבע השנים הקרובות. אם זה לא מטריד אותך, את מוזמנת להסתכן בעצמך."

[Fandom Girl]

"אני לא בטוחה שכל בני האנוש רעים כמו שאת מתארת," השבתי. "לפחות, רוב בני האנוש שהכרתי בחיי לא כאלה. ואני גדלתי ליד הגבול עם אטלס, תאמיני לי שלבני האנוש שם היו כל האמצעים להיות גזענים כאוות נפשם, וגם ההגנה להתנהג כך בלי לחשוש מהשלכות חמורות. ואני בספק אם בני האנוש של ארגוס הם עד כדי כך יוצאי דופן - זה לא שאין פונוס שונאי-אנוש עד כדי פגיעה חמורה בתשתיות ההגנה של אחת הממלכות," הרמתי גבה. מה שנהיה מהוויט פאנג לכמה שנים לפני שנולדנו היה כתם שחור בהיסטוריה של מאבק הפונוס, ידעתי שזה לא הוגן מצדי להשתמש בהם בוויכוח נגד פונוס שבסך הכל חששה מבריונות. ועדיין, הפעולות של אדם טורוס גם הן התחילו עם הצדקות דומות.

[אלכימאית הברק]

פניי האדימו בתגובה לדבריה של ראג'ה. היא רומזת שאני כמו הפלג המושחת של הוויט פאנג? "אני חושבת שאני אזוז עכשיו," אמרתי, מסיטה את מבטי. "נתראה בסעודת הפתיחה בערב, אני מניחה." תפסתי בידית המזוודה שלי והלכתי משם, אל החדר הגדול ששימש כרגע מקום מנוחה זמני עבור ציידות מתחילות, עד שנשתבץ בצוותים מחר ונקבל חדרים לארבעה. הסתכלתי סביב וראיתי שהרוב המוחלט של התלמידות החדשות הן בנות אנוש; יכול להיות שראג'ה היא הסיכוי היחיד שלי להיות בטוחה כאן?

[Fandom Girl]

הבטתי בבלבול אחרי זאף. היא כועסת עליי? בסך הכל אמרתי שלא יהיה כל כך נורא להיות בצוות עם בני אנוש. נכון, יכול להיות קצת מוזר בהתחלה אם מנהיג הצוות שלנו יהיה בן אנוש, אבל חברי צוות אמורים לתקשר אחד עם השני, לפתור בעיות ביחד. בן אנוש גזען כנראה יתנגד לציוות איתנו, אז אני בספק אם צוות כזה ישרוד מעבר לשבועיים הראשונים.
לקחתי שוב את המזוודה בידיי והתחלתי להתקדם למבנה הראשי. לפניי בתור לרישום הגעה עמדה נערה כהת-עור בעלת שיער שחור עם פסים תכולים, לבושה במעיל ציד קלאסי. היא חייכה אליי כשסיימה וזזה הצדה, מפנה לי דרך.