וולפסטאר בפעם הכבר הפסקתי לספור, עם נעמי

[Marlene McKinnon]

לילי אמרה לו ביי והלכה לשיעור הבא שלה. אני וסיריוס התחלנו ללכת לשיעור הבא שלנו, בשתיקה. "אתה צריך להפסיק לצחוק עליו ככה," אמרתי בסוף

[Henry Winter]

״על מי?״ שאלתי למרות שידעתי שהוא מדבר על כריס

[Marlene McKinnon]

"כריס."

[Henry Winter]

״אני לא צוחק עליו, צחקתי עלייך.״

[Marlene McKinnon]

"אז אל תצחק על דברים כאלה."

[Henry Winter]

״למה לא? לא אשמתי שהוא לא יודע לצחוק.״

[Marlene McKinnon]

"אני רציני. אני.. לא יכול לדבר על זה. אבל אל תצחק על הדברים האלה."

[Henry Winter]

גלגלתי עיניים. ״בסדר.״

[Marlene McKinnon]

"תודה."

[Henry Winter]

״אני לא מבין למה אכפת לך, אתה אפילו לא כזה חבר שלו.״

[Marlene McKinnon]

"זה שאני לא חבר שלו לא אומר שאפשר להתייחס אליו איך שבא לך."

[Henry Winter]

גלגלתי עיניים שוב, ״נהיית משעמם,״ סיננתי כשבדיוק הגענו לשיעור

[Marlene McKinnon]

"לא נכון," מלמלתי. התיישבתי לידו בכל זאת

[Henry Winter]

״כן,״ אמרתי וקצת אחרי התחיל השיעור

[Marlene McKinnon]

טוב מדלגת נראלי

אני וסיריוס התקרבנו קצת יותר בזמן האחרון, אבל עדיין הייתי זהיר וסגור יותר לידו, לא כמו פעם. כשהתעוררתי וקלטתי שזה היום הולדת שלי, לא הייתי בטוח איך הולך להיות היום. בדרך כלל עשינו מסיבה, אבל הפעם אף אחד לא דיבר על משהו כזה.