וולפסטאר בפעם הכבר הפסקתי לספור, עם נעמי

[Marlene McKinnon]

"גם אתה כמעט לא יוצא מכאן!"

[Henry Winter]

״זה לא אותו דבר. לי לא אכפת אם הם שונאים אותי או לא, האנשים פה שאני לא מכיר לא מעניינים.״

[Marlene McKinnon]

"זה לא שאכפת לי מה הם חושבים. אבל זה משהו אחד כשמישהו חושב עליך משהו ומשהו אחר כשמישהו מקלל ומתרחק ויורק עליך במסדרון."

[Henry Winter]

״זה כי הם יודעים שזה מלחיץ אותך. אם אתה לא תיראה כאילו אתה חושב על זה הם פשוט יעברו הלאה.״

[Marlene McKinnon]

"לא אמרתי כלום על זה! ולא התייחסתי אליהם."

[Henry Winter]

״אפשר לראות על אנשים כשדברים מטרידים אותם.״

[Marlene McKinnon]

"ברור שזה מטריד אותי!"

[Henry Winter]

״אז תגרום לזה להפסיק.״

[Marlene McKinnon]

"איך?"

[Henry Winter]

משכתי בכתפיים. ״פשוט.. אל תחשוב על זה.״

[Marlene McKinnon]

הרמתי גבות ובאתי לענות לו, אבל שמעתי דפיקה בדלת. התרחקתי ממנו וקמתי לפתוח, וזאת היתה מקגונגל. "אני יכולה לדבר איתך, סיריוס?" היא אמרה. הופתעתי שהיא לא אמרה שום דבר על זה שאני מבריז, אבל אולי היא ידעה על מה שקרה והבינה

[Henry Winter]

הסתכלתי עליה ואחרי כמה שניות הנהנתי וקמתי

[Marlene McKinnon]

הם הלכו. סגרתי את הדלת והתיישבתי חזרה

[Henry Winter]

מקונגל דיברה איתי על ההיעדרות מחלק מהשיעורים, לא נראה שזה כזה הפריע לה אבל אז הבנתי שזו הייתה בקשה של המשפחה שלי להוציא אותי מהוגוורטס, והיא גם ציינה אזהרות שקיבלתי ממשרד הקסמים על שימוש בקסם לפני גיל 17 לאורך השנים. ניסיתי להסביר לה שאני לא גר איתם כבר כמעט שנה והיא אמרה שהיא תמצא דרך לטפל בזה אבל יכולתי לראות שהיא הייתה די מודאגת וניסתה להבין את הסיבה לכל הדברים האלה. אחרי כמה זמן היא שיחררה אותי והסכימה לי לקחת חופש עד סוף היום

[Marlene McKinnon]

"מה היא אמרה?" שאלתי ישר כשסיריוס נכנס חזרה לחדר