אשכול פרידה מצ"ד:(

[יעל שרה]

בס"ד

טוב אנשים, שנתיים ושבוע אחרי הפתיחה של צ"ד המדהים, הוא נסגר, בזכותי ובזכות יצחק הוא קם והיה פעיל ומדהים במשך שנתיים, ואז חדרו אליו דברים לא טובים ואחרי שהם הלכו לא הצלחנו לשקם אותו ואני נשארתי לנהל אותו לבד והנה, הגיע הזמן שלו להסגר. כמו שהוא נפתח והיה פעיל בזכותי כך גם גם יש עלי אשמה לכך שהוא נסגר, כמו שאני לא לוקחת את הזכות הבלעדית להקמתו כך גם אני לוקחת לעצמי אשמה בלעדית, אך בהחלט יש עלי אחריות לכך, כמנהלת.
אני אתחיל עם לפרסם את הברכות שלכם פה, מה שהיה אמור להיות אשכול יום הולדת.
לאחר מכן אכתוב מילים משלי, והאשכול ישאר פתוח למילים אחרונות שלכם.

הברכה של נריה
צד יקר, תרמת לנו כל כך הרבה. הברכה שלי אליך, שתמשיך לתרום ולרבות, ותיהיה פעיל, כמו השנים הרחוקות מני-אז, כימי עולם, וכשנים קדמוניות.

הברכה של רייצ'ל
לצד היקר, האהוב והחביב עלי -מאחלת לך/לכם/לכן להמשיך לעשות פעילות כיפיות ,הרבה צחוק, אושר, מידע, ידע, הנאה, בריאות, מזלט וחיים מאושרים ובלי פרישה.

הברכה של מיכל
צדד
עברו לך כמה שנים גדולות עם הרבה פעילויות, משחקים ובעיקר דיבורים וחפירות
תרמת להרבה אנשים להתפתח לגדול ולהבין.

הברכה של תהילה
צ"ד היקר, אני זוכרת אותך בצעירותך. איך היית מלבב ופורח. יה"ר שתמשיך כמו פעם ותמשיך להיות פרח בשממה. עזרת להרבה אנשים והיה כיף איתך. מזל טוב :)


מילות פרידה שלי
צ"ד יקר , מה אני יכולה להגיד? אני מרגישה כמו בכל פרידה, אין לי מה להגיד, אבל אני עומדת למלא דפים שלמים במחשבות שלי על זה, אני לא מצליחה לבכות, אני מריגשה קצת מנותקת מהמציאות ולא ממש מבינה שזה נגמר גם יומיים אחרי, ואת האמת אף פעם, אף פעם, אני לא מצליחה להרגיש את הפרידה, משהו, מה שהיה החלק שבי במקום זה, או באיש זה, שאני נפרדת ממנו, מת. וכמו כל דבר מת, אי אפשר להרגיש בו, אפילו לא כאב.
צ"ד אהוב, זה לא שלא כואב לי שאתה נסגר, אני פשוט לא מצליח להבין את זה, ולא אבין את זה גם בעוד שלוש שנים, שכבר תהיה חלק מהעבר שלי. אני פשוט לא הפנים שאין אותך. השנתיים איתך היו כל כך מגדלות.
צ"ד מיוחד, למדתי ממך כל כך הרבה, למדתי ממך מנהיגות, לקיחת אחריות, כושר ביטוי בכתב, הכרת לי אנשים מיוחדים שלא הייתי מכירה אחרת, עזרת לי לחדד את תפיסות העולם שלי, לימדת אותי תכנון נכון וחזון. אני מאמינה שהייתי קצת שונה בעלדיך. ניהולך היה הדבר החשוב ביותר שקרה לי בפורטל. אין לי הרבה מה לעשות בו בלעדיך. ולכן, אני שוקלת פרישה.
צ"דניקים מדהימים, השנתיים האלה, שעברנו ביחד בקבוצה הזאת, במין מנותק מכל הפורטל, במקום משלנו, רק שלנו, מקום שאנחנו עשינו אותו, אנחנו בנינו אותו, הפכנו לבאמת קבוצה של אנשים, אומנם המייסדים כבר לא פה (חוץ ממני) ואומנם המטרה האמיתית קצת נשכחה ממנו, ואומנם לא ממש הצלחנו, בשנה השנייה, מבלי האנשים המקוריים ללכת לעבר החזון האמיתי, וקצת נחלשנו. אבל בכל זאת, הפכנו לקבוצה חזקה. ובנינו משהו אדיר ביחד. משהו שככל הנראה עוד נזכר בו בעתיד, כחלק משלל זכרונות ילדות גם אם בחיוך חלש על איך שהיינו קטנים, ובצער מסוים, על השנה שהייתה מחוץ לפורטל וכרוכה בו.
על כך גם אני מצטערת, כיוון שהמלחמה לא הייתה מנותקת ממה שהיה פה, והיה בי רצון לפרויקט מלחמה מיוחד שתכננתי לאחרי החגים וכנראה לא יצא לפועל.
צ"דניקים אהובים, הניהול שלכם הוא הדבר הכי חשוב, טוב, וכדאי שהיה לי פה, ברשת החברתית המוזרה ומלאת דברים מורכבים שכזו. נכון, ניסינו לעשות שינוי, לא הצלחנו לשנות בחוץ, אבל מה שהשתנה בפנים, בקבוצה עצמה, היה שווה לחלוטין.
אני לא בטוחה שההרשמה לפורטל הייתה צעד חכם, אבל ההקמה של צ"ד בחלט היה המעשה הנכון, אם כבר נרשמתי.
ואין לי עוד מילים, אני מקווה שבאמת קראתם את כל המילים שכן היו לי, כל אחת מהן מהלב.
אני אוהבת אתכם, את צ"ד, פשוט אוהבת.
מנהלת צבא דמבלדור המיתולוגית והנצחית.
המנהלת בדימוס ולתמיד.
יעל שרה.

מוזמנים לכתוב מילים משלכם.
בברכה והמשך יום נעים, הנהלת צבא דמבלדור.

[Kill This Love]

כל הכבוד ליעל שרה על כל ההשקעה, הטירחה והחשיבה3>>

[יעל שרה]

תודה רבה.

[הנוב הראשי]

אני מודה לכל מי שהיה כאן, על כל החוויות הטובות. בעצם הפרישה של צד, זמנו הטוב של הפורטל - נגוז לחלוטין, ואני לא יודע עד כמה אני אהיה פעיל. אני לא חש טינה על אף אחד מהפורשים.
תמיד נתגעגע אליך צד,
נריה