שיעור ריקוד|וריאן, המועמדת

ועשיתי את זה שוב חברים. והפעם זה ארוך יותר ממקודם.
אני יותר גאה בעצמי ממאוכזב האמת.
אזכור ממש קטן לפיגוע באיזה משפט אחד בסוף (לא פיגוע טרור דו)

---

שם הפאנפיק: שיעור ריקוד
שם הכותב: וריאן
דירוג: PG
שיפ: זה תמיד היה הארוולט.
ז'אנר: איו...?
ויתור זכויות: קיארה קאס

---

הארו היה כנראה היחיד בכל הארמון שהיה ער בשעה הזאת - חוץ משלושת המשרתות שלו, כמובן, שכרכרו סביבו בזמן שהכינו אותו לקראת היום. הוא עדיין הרגיש קצת לא בנוח מהעובדה ששלוש בנות ממעמד גבוה יותר היו צריכות לשרת אותו, עכשיו כשהן בארמון.
או שכנראה הם היו באותו מעמד. אפילו אחרי שנים, להארו היה קשה להתרגל לעובדה שהוא שש.
למרות שכנראה עכשיו הוא יצטרך להתרגל לעובדה שהוא שלוש.
הוא השתדל לשבת בלי לזוז כשהמשרתות כיסו את פניו בשכבה אחר שכבה של איפור כבד, עד שהוא הרגיש שאפילו התזוזה הכי קלה תסדוק את פניו. אבל כשזכה לראות את עצמו במראה, הוא החליט שזה היה שווה את זה. הצלקת עדיין הייתה בולטת מדי לטעמו, אבל כנראה שזה היה רק בגלל שהוא ידע מה לחפש.
עכשיו, סוף סוף, הוא לפחות היה נראה טוב כמו כל הבנות האחרות בתחרות הזאת.
למרות שהתחיל להתארגן לפני שהשמש זרחה, הארו עדיין איחר לארוחת הבוקר. הוא מיהר במסדרונות הארמון, כמעט מועד מנעלי העקב המקוללות שהיה חייב לנעול עכשיו, ונכנס אל חדר האוכל בתנופה. בדיוק כמו שציפה, כולם כבר היו שם, כולל המלך שהסתכל עליו במבט עקום, המלכה ששלחה אליו חיוך מעודד, ו…
הארו מיהר להשפיל את ראשו במה שקיווה שנראה כמו קידה חיננית. ״סליחה על האיחור, הוד מעלתך,״ אמר בקול הכי מתוק שהצליח להוציא, אפילו לא חיכה לתשובה ומיהר להתיישב במקומו לצד קסנדרה.
היא חיכתה עד שכל המבטים יופנו מהם לפני שרכנה לכיוונו. ״מה הקטע של… כל זה?״ שאלה בלחש והחוותה על פניו בתנועה כללית.
״מה?״ הוא שאל בהתגוננות. ״אסור לבן אדם לרצות להיראות קצת יפה?״
״אה-הא.״ קסנדרה הסכימה בנימה שהבהירה שהיא לא הסכימה בכלל. ״זה בגלל מה שקרה אתמול עם הנסיך? כי אני לגמרי יכולה לתת לו איזה אגרוף או שניים בשבילך.״
״לא את לא,״ אמר הארו במהירות, למרות שידע שהיא בהחלט יכולה לעשות את זה. ״הוא בחיים לא יתחתן איתך אם תרביצי לו.״
קסנדרה הזדקפה במקומה במהירות. ״צודק.״
הארו נאנח והפנה את מבטו לצלחת שלו. הוא עדיין לא היה מוכן להסתכל לכיוון משפחת המלוכה, ולאיפה שהוא ישב, אפילו שהרגיש את המבט החודר שנעץ בו. צמרמורת עברה בגופו של הארו רק מהמחשבה.
הוא ממש היה חייב לנסיך התנצלות על מה שקרה אתמול.
את שאר הארוחה הוא העביר בשתיקה, לא שם לב לדבר ממה שקרה סביבו בזמן שניסה נואשות להשתמש בסכו״ם כמו ליידי אמיתית ולא כמו ילד רחוב עני. כנראה זאת הייתה הסיבה שהוא לא שם לב שרוב הבנות כבר עזבו לחדר הנשים עד שהרגיש יד מונחת על כתפו.
״ליידי הארו, האם אוכל להזמין אותך לפגישה אחרי שתסיימי?״
הארו לא היה צריך אפילו לראות את המבט המעריץ שקסנדרה שלחה לכיוונו של הדובר בשביל לדעת מי בדיוק עומד שם.
״למעשה, בדיוק סיימתי, הוד מעלתך.״ הוא ענה בקול גבוה, והשתדל שלא לתת לקול שלו לרעוד.
״נהדר!״ השמחה ממש קרנה מפניו של הנסיך, ולרגע אחד הוא נראה בדיוק כמו כל נער אחר - טוב, לפחות אם מתעלמים מהבגדים שהוא לבש, או מהעובדה שיותר משלושים בנות נלחמות אחת בשניה בשביל לזכות בליבו. ״אם כך,״ הוא אמר, והושיט את זרועו בהזמנה.
הארו העיף מבט אחד לעבר קסנדרה, שהנהנה אליו בהתלהבות, לפני שקם מהכיסא. ״ולאן אנחנו הולכים?״ שאל.
הנסיך שמט את זרועו באכזבה. ״טוב, הכנתי בשבילך הפתעה.״
הארו ניסה לחייך כשעקב אחרי הנסיך, אבל מאות נורות אזהרה הבהבו בראשו. ההפתעה היחידה שהוא היה יכול להכין לו אחרי האסון שנגרם אתמול הייתה חזרה הביתה. כמובן, הארו לא תכנן להתחרות על ליבו של הנסיך כמו כל השאר, אבל עדיין קיווה להישאר בארמון קצת יותר.
הוא היה כל כך עסוק במחשבות על מה שעומד לקרות, שלא שם לב לאן הנסיך הוביל אותם עד שזה פתח את הדלתות שהובילו אל החדר הגדול, שהיה כעת ריק מלבדם.
״טה דה,״ הכריז, ונראה שהיה מאוד גאה בעצמו. ״כל החדר בשבילנו.״
מאות שאלות התרוצצו בראשו של הארו, אבל במקום לשאול אותן הוא מיהר לקוד קידה כל כך נמוכה שתוספות השיער שלו כמעט טאטאו את הרצפה. ״סליחה על אתמול!״ הוא מיהר להגיד, ואפילו לא הרים את הראש בשביל לראות את התגובה של הנסיך לפני שהמשיך. ״אני יודעת שפישלתי. אני לא שמתי לב שמצלמים אותנו, והגבתי בלי לחשוב ו-״
״תקומי.״
הארו היסס לרגע, ואז הזדקף. על פניו של הנסיך התנוססה הבעה מבולבלת. ״על מה בדיוק את מדברת?״ שאל. ״את לא צריכה להתנצל על כלום. אם כבר, אני זה ש-״
״לא, זה-״
הנסיך הרים את ידו בשביל להשתיק אותו לפני שהמשיך. ״הזמנתי אותך הנה בעיקר בשביל להתנצל על מה שאמרתי אתמול,״ אמר, ובחן את האיפור הכבד על פניו של הארו בהבעה שהזכירה קצת אכזבה. ״זה ברור שהעברתי מסר הפוך ממה שהתכוונתי.״
הארו פתח את פיו להתווכח, אבל הנסיך שוב השתיק אותו. ״ולכן הכנתי ניסוח חדש,״ הכריז, ״ואת עומדת להקשיב לי בלי להפריע, בגלל שעבדתי על זה כל הלילה.״ הוא חיכה עד שהיה בטוח שהארו הבין לפני שכחכח בגרונו. ״ליידי הארו, אני חושב שהאיפור שלך נראה נהדר,״ הוא התחיל, ואז עצר והציץ אל הארו. ״טוב, אם להיות כנה, עכשיו האיפור שלך כבד מדי.״
הארו כיבד את בקשתו של הנסיך וולט, ולכן במקום להתלונן רק פער את פיו בהלם מדומה.
הנסיך חייך בתגובה לפני שהמשיך, ״מה שרציתי להגיד הוא שהעדפתי את המראה שלך הרבה יותר כשהיית בלי איפור.״
״אף פעם לא ראית אותי בלי איפור,״ ציין הארו.
וולט נעץ בו מבט. ״מה קרה ללא להפריע? אבל בגלל שאת שואלת, כן, אני כן ראיתי. התמונה ששלחת עם הטופס, זוכרת? כשראיתי את התמונות של כולכן, את היית המועמדת היפה ביותר.״
הארו פלט נחירת בוז, אבל עדיין לא הצליח לעצור את החיוך הקטן מלהתגנב אל שפתיו.
״מה? אני רציני!״ התעקש וולט. ״אני לא מנסה להגיד שהצלקת שלך יפה או משהו, אבל אני חושב שיש משהו מאוד מושך בלעמוד ככה באומץ מול ממלכה שלמה ולא להתחבא מאחורי איפור.״
״מושך?״ הארו לא היה מסוגל שלא לצחוק. הוא מעולם לא ציפה לשמוע את הנסיך משתמש במילה כזאת, בטח שלא בשלב כל כך מוקדם של התחרות.
״כן, מושך.״ הוא אישר. ״יש בעיה עם זה?״
״לא, זה פשוט…״ החיוך של הארו נמחק מפניו. ״זה מחמיא, אבל לא נראה לי שאוכל לעשות את זה.״
״זה בסדר,״ אמר וולט. ״רק היה לי חשוב שתדעי.״
הארו הנהן פעם אחת, ואז הסתכל סביב על החדר. ״באמת היית צריך חדר כזה גדול רק בשביל זה?״ הוא ניסה לשאול בנימה מתגרה.
״ברור שלא, זה היה רק החלק הראשון של הדייט שלנו.״ הוא תיקן, והארו לא היה יכול שלא לשים לב באיזו קלות הוא השתמש במילה דייט. ״זוכרת שהבטחתי לך שיעורי ריקוד פרטיים?״
הארו חייך. ״עכשיו?״
״אהא,״ הסכים וולט. ״לא קבענו שיש לנו את כל החדר לעצמנו?״
״בסדר, אבל אל תתלונן אם תאבד כמה מאצבעות הרגליים בדרך.״
וולט צחק למשמע האזהרה, אבל נראה שמהר מאוד הוא הבין שהארו היה רציני. אחרי הפעם החמישית שבה וולט סינן מילים שכנראה לא היו אמורות לצאת מפיו של נסיך, והארו לא הפסיק להתנצל, הנסיך הכריז על פסק זמן.
״סליחה שוב,״ אמר הארו בפעם המיליון בערך.
״זה בסדר, זה כנראה גם חלקית באשמתי,״ הודה וולט בנימה שהבהירה שהוא מאוד לא מרוצה מכך שהוא צריך לקחת אחריות. ״אני לא רגיל לרקוד עם בנות שגבוהות ממני.״
הארו הרגיש את פניו מאדימות. ״אולי כדאי שאוריד את העקבים?״ הציע.
״את בטוחה?״ הבעה מוזרה עלתה על פניו של וולט.
הארו הנהן. ״הם במילא לא נוחים,״ ציין, ואז חלץ את הנעליים בבעיטה מבלי לחכות לתשובה. ״שננסה שוב?״
בהתחלה הנסיך נראה מופתע, אבל מהר מאוד התאושש. ״גם אני אמור להוריד נעליים עכשיו?״
״רק אם אתה לא מפחד מקצת לכלוך.״
הארו אמר את זה בהתגרות, אבל הפסיק לחייך כשוולט חלץ גם הוא את נעליו. ״אני לא ציפיתי שבאמת תעשה את זה,״ הודה.
״טוב, אני מלא בהפתעות.״ וולט הושיט את ידו אל הארו, והארו תפס בה בהיסוס.
אפילו בלי הנעליים הארו לא השתפר, ועדיין דרך על הנסיך יותר פעמים משאי פעם ירצה להודות. לפחות הפעם הנסיך לא קילל, ולא הפסיק את באמצע את הריקוד המקרטע. עכשיו, כששניהם היו יחפים וצמודים אחד לשני, הארו שם לב בשעשוע שהם בעצם היו באותו גובה - למרות שהניח שוולט כנראה כבר התחרט על כך שקרא לו מושך. מי היה רוצה לצאת עם אישה שבאותו הגובה כמוהו?
למה הוא חושב על זה בכלל?
הוא לא ידע כמה זמן עבר לפני שוולט דיבר שוב.
״אפשר לשאול אותך שאלה אישית?״ שאל בשקט, כאילו הוא לא היה בטוח אם הוא רוצה שהארו ישמע.
״תשאל, אני אחליט אם לענות.״
וולט היסס לרגע. ״אפשר לשאול איך זה קרה?״
הארו לא היה צריך אפילו לשאול על מה הוא מדבר.
הוא השפיל טיפה את הראש והעמיד פנים שהוא מהסס, למרות שעמוק בתוכו הוא שמח שוולט שאל אותו את השאלה הזאת. ״זה קרה לפני קצת יותר מעשור.״ הוא התחיל. ״התקפה של מורדים.״
וולט הרצין. ״מורדים?״
״לא נראה לי שאנחנו היינו המטרה שלהם,״ המשיך הארו, ״אבל היינו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.״
״רגע אחד, אנחנו?״
״ההורים שלי - ההורים הביולוגים שלי - נרצחו במתקפה.״
וולט הפסיק לרקוד בפתאומיות כזאת שהארו כמעט נפל. הוא הספיק להתייצב בזמן ופנה להסתכל על הנסיך, שנראה עצוב באמת ובתמים. ״אני מצטער.״
הארו לא ענה. הוא היה כבר רגיל לצער ורחמים - בין אם הם היו אמיתיים או מזוייפים - אבל זה היה משהו אחר לגמרי כשזה הגיע מהנסיך בכבודו ובעצמו. הבן אדם היחיד שהיה יכול לשנות דברים באמת.
ולכן במקום לענות, הוא המשיך. ״בסופו של דבר משפחה של שש אימצה אותי, ואז עברו כמה שנים ועכשיו אני כאן איתך, באמצע שיעור ריקוד אישי.״
״לא שאת התלמידה הכי טובה שהייתה לי,״ ציין וולט, וצחקק כשהארו סטר לו על הכתף. אבל החיוך שלו דעך במהרה. ״אני לא ידעתי שדברים כאלו קורים מחוץ לארמון.״ הוא אמר.
הארו בחן את הנסיך בעיניו. הוא כבר היה רגיל לכך שלאנשי המעמדות הגבוהים לא היה אכפת מהסבל של אנשי המעמדות הנמוכים, והוא היה יכול רק לנחש כמה גרוע עמד להיות הנסיך בכבודו ובעצמו, שנמצא במעמד הגבוה מכולם.
אבל זה לא היה נראה כאילו לא אכפת לו. בדיוק ההפך, הוא היה נראה… עצוב. אשם.
הארו לא רצה לראות אותו ככה.
״אבל עכשיו אנחנו בתוך הארמון,״ ציין. ״ואתה משלם לי לפי שעה, אז כדאי לך למהר כבר וללמד אותי איך רוקדים.״
״מה- את זאת שאמורה לשלם לי!״ הוא מחה.
״על מה? על זה שאתה לא עושה את העבודה שלך?״ הארו חייך בהתגרות ותפס שוב את ידו של וולט. ״קדימה, בוא נראה מה יקרה אם אני אנסה להוביל.״

אני חושב שאתה כבר יודע טוב מאוד מה אני חושב על מועמדת au - הארו בשמלה, וולט חווה משבר מיניות, החתול השכונתי נחטף באמצע וכו וכו. אני אוהב הכל. והקטע הזה היה השיא!
בסדר אולי זה מוקדם להגיד את זה בכזו נחרצות כי זה רק השני, אבל אני אוהבבבבבבב את זה. כדאי לך לכתוב עוד לפני שאתחיל לפקפק בכישורים שלך לשכפל שלמות כזאת או להתעלות עליה.
אוקיי ועכשיו לתב שהובטח לך כי יש לי הרבה מה לומר!

הוא שכח את הטבחים, צוות הניקיון, צוות האבטחה 3:
אני אוהב את הקנוניה הזו שיש לו עם המשרתות על הסוד שלו. זה כ"כ נחמד שהן מוכנות לשמור את זה לעצמן! ושהן לא מרגישות חוסר נוחות לשרת אותו אני מניח. בכל אופן אני אוהב אותן ואני רוצה לראות יותר מהן.

איזן עבודה נהדרת של המשרתות 3:
אני מדמיין אותו נראה כל כך גאה ומרוצה מהנראות שלו עצמו כשהוא מסתכל במראה ובקושי יכול לראות את הצלקת שלו וזה גם מחמם לי את הלב וגם גורם לי להיות מדוכדך. אתייחס לעובדה שזה עצוב שהוא עדיין חושב שזה בולט מדי ולא מרגיש מרוצה לגמרי למרות כל האיפור הכבד כשבקטע הקודם הוא היה על ענן תשיעי רק בגלל קצת קונסילר או מה שזה לא היה.
וולט אתה הילד שלי אבל מה עשית לילד שלי.

פפפפ אתה נראה הרבה יותר טוב מהן.

הוא קורא לו הוד מעלתו DD:
מעניין אם וולט בקטע של זה.

מותר ואפילו רצוי אבל הקצת יפה של הקטע הקודם מאוד שונה מהקצת יפה של עכשיו.

אני אוהב את קסנדרה. היא הילדה שלי. אם לקסנדרה אין מעריצים אני מת. אם יש לה מועדון מעריצים אני הCEO. היא ראויה לכל הסופים השמחים שבעולם ולחבר הנהדר שלה ולחיים הרומנטיים שמגיעים לה והיא חברה ככ טובה וכדאי לה לתת לוולט אגרוף. רק שתלך עליו בקלות כי הוא זרד. אני אוהב שהיא רוצה להתחתן איתו ועדיין מוכנה להרוס את הסיכויים שלה רק בשביל חברות.
IN CASSANDRA WE TRUST

זה מאוד אקראי אבל זה גרם לי לחשוב על צ'ילד נאבק עם צ'ופסטיקס וצחקקתי מעט. בכל מקרה אני מקווה שהארו הצליח עם כל המיקוד שהוא השקיע בזה 3:

הוא מאוד מנומס

אני אוהב שאתה ממשיך לציין את הניסיון האקטיבי שלו להישמע נשי יותר

זה היה לגמרי לא רומנטי מצד הארו. וולט המסכן.

...מה קרה לאופטימיות

לפחות אלה תוספות ולא השיער האמיתי שלו לול
שוב מעניין אם וולט בקטע של זה

כמה צייתן

למאוווו הוא אפילו לא היה צריך לפתוח את הפה

איזה משקיען. לא יודע מה איתך אבל דמיינתי שהחדרים שלו ושל ג'יין די קרובים אז רק תדמיין אותה מנסה לישון בזמן שהאח המטומטם שלה מקריא לעצמו שורות נדושות בחדר הסמוך ומנסה לגרום להן להישמע טוב. אני בטוח שהיא כל כךךך רצתה לזרוק עליו כרית.

אין סיכויייי שהוא אמר את זה עכשיו
לא לימדו אותו טאקט בשיעורי מלוכה?

ביקשו ממך לסתום אז תסתום הארו!
הבחור עבד על זה כל הלילה

אמג הוא כזה smooth talker

דייט D:

חכה חכה הארו עד שתראה את הנסיך מבצע מעשים שכנראה נסיך לא אמור לעשות 3:

זה הילד שלי!

אני יודע שזה לא מה שהתכוונת אליו, וולט, אבל וואו, איזו דרך לגרום לבחור להרגיש מודע לעצמו. נו באמת. מה קורה איתך היום.

כמה סקנדליסטי להראות לנסיך את הרגליים החשופות שלך. כאילו, אני בטוח שהוא עומד לראות יותר בשלב מסוים, אבל לפני הנישואים? חרפה.

מה זה הפסיק לחייך
אני מקווה מאוד שהרגליים של וולט לא מכוערות או משהו

לפחות עכשיו אתה לא תוקע עקבים בוולט.

בינתיים המוח של וולט באותו הרגע: הו אלוהים, היא בגובה שלי. בדיוק כשחשבתי שזה לא יכול להיות טוב יותר. אני צריך להזמין טבעת.

באמת למה >:)

למאו זה חמוד שהוא טורח לשמור על מראית עין

אתה אומר שהוא לא היה רציני כשהוא שאל את הארו על מקור הצלקת הענקית שחותכת את כל הפנים שלו לשניים?

אוקיי אני יודע שהחלק הזה אמור להיות רציני ועצובי אבל צחקתי.

בסדר עכשיו זה פוגע. אאוצ'י. העובדה שהוא מרגיש עצוב במידה הזו לבחור שהוא דיבר איתו בדיוק פעמיים מעידה בדיוק על סוג האדם שהוא כשהורמונים לא מעורבים.

אמג הדינמיקה

הארו ><
תתחתן איתי הארו. יותר טוב, תתחתן איתו.

הוא לא בכל זה בשביל הכסף מלכתחילה? ואיזו הסטה מעולה.

דברים מעניינים, זה בטוח >:)

אההההה אני אוהב את זה!!! הארו. וולט. הארוולט. (וקסנדרה שיש לה מקום מיוחד בליבי.) אני אוהב לראות אותם מתקשרים ואת הדינמיקה שלהם מתפתחת ואני כ"כ נרגש לראות את כל זה מתפתח אפילו יותר ><
אהבתי גם לראות את השינוי של הארו מהקטע הקודם לגבי הצלקת שלו. ראו שזה ממש השפיע עליו באותו הזמן ואני אוהב לראות שלא זנחת את זה ושזה משהו ששינה מאוד את המיינדסט שלו לגבי הצלקת והפוטנציאל להרגיש יפה.
אה ושכחתי להתייחס לזה אבל הארו בעקבים. אמג. שידרוך עליי.
זו הייתה ארוחה נהדרת 3: תמשיך ככה!