shiny happy people holding hands, by The Marauders

[Marlene McKinnon]

"הוא שאל על איזה שיר שהשמעתי לו, על מה הוא. זה היה קשור לאבא שלי. לסיריוס... יש בעיות עם המשפחה שלו. הרבה יותר רציניות ממה שיש לי. ואז התחלנו לדבר על משפחה, ועל המשפחה שלו, והוא התעצבן עליי שבכלל העליתי אותם. ושאני 'מתבכיין' על שלי. והלך."

[Henry Winter]

שתקתי לרגע. ״הוא לא התעצבן, הוא כנראה נבהל.״

[Marlene McKinnon]

"מה?"

[Henry Winter]

״הוא גר עכשיו אצל ג’יימס, נכון? תחשוב על זה שהוא בטח לא שמע על המשפחה שלו כבר כמה זמן, ואז כשמישהו מעלה את זה, הוא נבהל.״

[Marlene McKinnon]

"לא חשבתי על זה ככה," מלמלתי. "אבל זה לא באמת הופך את זה ליותר טוב."

[Henry Winter]

״מה זאת אומרת?״

[Marlene McKinnon]

"כאילו- גם אם זה לא שעיצבנתי אותו, זה שהעליתי משהו שעשה לו כל כך רע זה לא יותר טוב."

[Henry Winter]

״אבל לא ׳הרסת׳ שום דבר.״ הוא לא ישנא אותך עכשיו בגלל זה.״

[Marlene McKinnon]

"לא יודע," מלמלתי.

[Henry Winter]

״תנסה לדבר איתו, אפילו לא על זה, רק בשביל שהוא ידע שהוא יכול להרגיש בנוח לדבר איתך.״

[Marlene McKinnon]

"אני אף פעם לא מצליח לומר את הדבר הנכון איתו."

[Henry Winter]

״אולי אתה מנסה יותר מדי להגיד את הדבר הנכון, ואז זה יוצא לך… ככה.״

[Marlene McKinnon]

"אולי," מלמלתי

[Henry Winter]

שתקתי לרגע. ״כמה כבר ההורים שלו יכולים להיות נוראים שהוא כל כך נלחץ מזה?״

[Marlene McKinnon]

"הם... ממש אלימים כלפיו. כאילו, פיזית. והם היו נותנים לו 'עונשים' שהוא לא יכל לצאת מהבית שבועות."