סיפורה של סבתאIIנריה

[הנוב הראשי]

רמץ הסיגריה הושלך ארצה בזריזות וכובה. סבתא כבר נאנחה והביטה על השעון: כיפה אדומה אמורה להגיע כל רגע! סבתא העלימה את בדל הסיגרייה מתחת למיטתה, ובלעה גלולה: הגלולה שסייעה לה להעמיד פני חולה. איך ייתכן שכלתה מנסה להרעיל אותה נגד נכדתה האהובה? היא קיוותה מאוד שכיפה אדומה לא מודעת למזימתה של אימה. היא לא הייתה רגועה, והזריקה לעצמה סם. דפיקה נשמעה בדלת. סבתא דחפה את המזרק לתוך אחת ממגירות השידה, והשיבה בקול חלוש: "כן, נכדתי?" דמות אפורה גדולה בעלת ארבעה רגליים הטיחה את עצמה בחוזקה בדלת, שהתרסקה לרסיסים. "זאב!" צרחה סבתא. היא קפצה על המיטה ואחזה במחבט הבייסבול שלה. גיחוך עלה מגרונו הכהה של הזאב. "סבתא, סבתא, סבתא," אמר בקול מדושן עונג. "את חושבת שפיסת העץ הזו תזיז לי?" סבתא לא הקשיבה לו, וחבטה בו בכוח בחוטמו, לפני שהלה הספיק להגיב. היא בלעה גלולה נוספת והתכוננה לחבטה נוספת. אך רק ששלחה את זרועה, קפץ הזאב וביתק את זרועה מהכתף, ובלע אותה בשלמותה ביחד עם המחבט. סבתא צרחה ונפלה ארצה: "הרוג אותי!" צעקה. "אם זהו רצונך," אמר הזאב, קפץ עליה, ושיניו החדות הביאו עליה את המוות.

[Sam I am]

זעזוע עד לעומק הנשמה
כאילו, אין לי בעיה עם השכתוב לאחת האגדות האהובות עליי בכל הזמנים, אבל למה כל. כך. הרבה. סמים.
למהה