קרקס תיבת נוח|וריאן, בלאק באטלר

התכנון שלי להשתלט על הפורום הופרע.
טוב לא נורא
אגב שכחתי לציין בשני הקטעים הקודמים זה הכל איו! חוץ מדול המצאנו לכולם רקע שונה ממה שהיה להם באנימה.
סיאל הוא ילד מפחיד לכתיבה.
טוב תהנו ><

---

שם הפאנפיק: קרקס תיבת נוח
שם הכותב: וריאן
דירוג: pg13
שיפ: אני מניח שהם נמצאים באותו החדר אז סנייגר...? אבל לא זה בלי שיפ
ז'אנר: ג'וקר היה מעורב במקרה של רצח סדרתי. או איו בקיצור.
ויתור זכויות: יאנה טבוסו

---

הדבר הראשון כשג׳וקר ראה כשהוא התעורר היו דאגר ודול שרכנו מעליו בהבעות מודאגות. כל הגוף שלו כאב, והראש שלו היה מטושטש מכדי שיוכל אפילו לחשוב, אבל הוא עדיין הושיט את ידיו בשביל לחבק את שניהם…
וקפא במקומו.
לא הייתה לו יד.
הוא בקושי שם לב ששני הילדים קפצו עליו בחיבוק. במקום זה הוא המשיך לבהות ביד היחידה שלו. זה הרגיש כאילו המוח שלו פעל מהר מדי ולאט מדי באותו הזמן. כאילו כל הדם התנזק בן רגע מגופו.
לא הייתה לו יד.
הוא נזכר באיטיות מייסרת בכל מה שקרה. הילד הזה - סיאל פאנטומהייב - שהתעקש לחקור מקרה של רציחות סדרתיות. שהתעקש שלג׳וקר היה קשר לזה, למרות שג׳וקר מעולם לא שמע על המקרה. שהתעקש שהם יעזרו לו לחקור, ולא הסכים לקבל לא כתשובה.
הוא לא זכר את הפנים של הרוצח, כשהם התמודדו איתו לבסוף. אבל הוא כן נזכר איך הרוצח ריסק את ידו התותבת לחתיכות, ואת הכאב הבלתי נסבל שפילח אותו בעקבות כך. הוא נזכר איך הסכין נצבעה באדום כשהוא דקר אותו. הוא נזכר איך הדם טפטף מהסכין כשהוא הניף אותה בשביל לסיים את העבודה. והוא נזכר איך ש…
״דול!״
הוא בקושי שם לב כשהוא דחף את דאגר הצידה והסיט את השיער מעינה של דול. הוא לא הספיק לראות הרבה לפני שהיא התרחקה ממנו במהירות וסידרה את הפוני הארוך חזרה, אבל הוא ראה מספיק בשביל להרגיש כאילו הוא עומד להקיא.
הפנים העדינות של אחותו הקטנה, שהיו כעת חתוכות בצורה מזוויעה ותפורות בניסיון לתקן את הנזק שנגרם.
נגרם בגללו.
״ג׳וקר, זה מספיק.״
ג׳וקר אפילו לא שם לב שהוא ניסה לתפוס בדול שוב עד שידה התקיפה של ביסט תפסה בידו ועצרה אותו.
״אבל… דול-״
״היא בסדר,״ אמרה ביסט. ״אתה צריך לדאוג יותר לגבי עצמך. הרופאים לא היו בטוחים שתשרוד בכלל.״
״אני בסדר.״ הוא התעקש, אבל האזכור של הרופאים גרם לראשו להסתחרר שוב. לא היה להם איך לשלם על כל זה. ואפילו אם יהיה להם, לא ישאר להם כסף לקנות בשבילו תותבת חדשה.
״אני יודעת שאתה בסדר, אבל אתה צריך לנוח.״ כמובן, אפילו כשדיברה לאדם שכמעט מת לפני רגע, ביסט ידעה להיות תקיפה בדיוק במידה הנכונה ולעמוד על שלה. ג׳וקר העריץ אותה על זה.
הוא נאנח במורת רוח אבל נשכב חזרה על הכריות. רק אז ביסט שחררה את ידו.
״הנה, קח את זה,״ הציעה דול בנדיבות והושיטה לו ממתק.
״תודה.״ הוא מלמל בתשובה ולקח את זה מידה. הוא בחן את העטיפה בידו. שוקולד של חברת פאנטום. ״אף אחד אחר לא נפגע?״ הוא וידא.
״אף אחד,״ הבטיחה ביסט.
״אף אחד חוץ מהבחור הרע!״ תיקן דאגר בהתלהבות. ״היית צריך לראות את זה. סנייק פשוט הופיע לפני שהוא הספיק לעשות עוד משהו, ואז וובסטר נשך אותו! זה היה כל כך מגניב.״
ביסט נתנה לו סטירה מאחורי הראש. ״על מה אתה מדבר, היית צריך לראות את זה? אתה בעצמך לא ראית את זה קורה.״
הנער שפשף את אחורי ראשו בזעף. ״ראיתי את זה קורה בראש שלי.״ הוא מלמל והסמיק.
״וובסטר?״ שאל ג׳וקר בניסיון להעביר את הנושא, ופנה להסתכל על סנייק, שהיה היחיד שעדיין לא אמר כלום. למעשה, הוא היה היחיד שעדיין לא התקרב למיטה, ובמקום זה הזה עמד בצד עם הנחשים שלו וצפה.
סנייק התקרב בזהירות למיטה. ״אני כאן,״ הוא אמר, ואז הוסיף במלמול, ״אמר וובסטר.״
הוא הושיט את ידו, והנחש שהיה תלוי עליה זחל באיטיות אל המיטה. ג׳וקר שם לב מזווית העין שפניה של ביסט החווירו בכמה גוונים, ושדאגר צפה במחזה בסקרנות מוגעלת.
״אה, תודה, וובסטר. אתה גיבור,״ אמר ג׳וקר בהיסוס, והשתדל מאוד לחייך כשהוא הושיט יד רועדת ללטף את גבו המחוספס של הנחש. הלב שלו כמעט נעצר כשהנחש הצליף בלשונו בשביעות רצון.
סנייק כנראה שם לב שוובסטר גורם לכולם להיות מתוחים, כי הוא הרכין את ראשו בהתנצלות ואסף את הנחש בידיו, אבל ג׳וקר תפס במהירות בזרועו לפני שהוא הספיק להתרחק שוב.
״היי, בוא הנה.״ הוא קרא ופרע את שיערו. הפנים של סנייק שידרו פאניקה טהורה, כאילו הוא לא היה בטוח מה לעשות עם עצמו. ״גם אתה גיבור.״
סנייק הנהן פעם אחת ואז נסוג במבוכה חזרה לפינה שלו, בעוד שהנחשים שעליו מלחששים בהתרגשות. דול זינקה חזרה על המיטה ופתחה את עטיפת הממתק לפני שהיא הושיטה אותו חזרה לג׳וקר, שהכניס את הכל לפה למרות שלא ממש התחשק לו שוקולד.
הוא בקושי הספיק לבלוע כשנשמעה דפיקה בדלת, ושתי דמויות מוכרות נכנסו לחדר. הנוכחות שלהם כאילו שאבה את כל העליצות מהחדר, וכולם נותרו דוממים ושקטים.
ג׳וקר הרצין. ״פאנטומהייב.״
״ג׳וקר,״ ענה הילד ביהירות. הוא היה כמעט חצי מהגיל של ג׳וקר (וגם חצי מהגובה), אבל בכל זאת דיבר כאילו הייתה לו שייכות עליו. על כולם. ג׳וקר מאוד לא העריך את התכונה הזאת שלו. ״אתה לא צריך להיראות כל כך מפוחד, אני לא מתכוון לבקש ממך טובות יותר.״
ג׳וקר הזעיף את מבטו למשמע הזלזול בקולו. ״אז בשביל מה אתה כאן?״
סיאל חייך. למרות גילו, זה לא היה חיוך של ילד. זה היה חיוך קר ומחושב. חיוך שאפילו לא הגיע לעיניו. זה היה חיוך של אדם ששכח איך לצחוק.
באותו הרגע ג׳וקר החליט שסיאל פאנטומהייב היה האדם המפחיד ביותר שפגש.
״קרקס תיבת נוח,״ הוא הכריז, ״יש לי הצעה בשבילכם.״

מלחיץ קצת להתעורר לזה אבל איזה מקסימים
הם ככ מודאגים

ככ ג'וקר (איזה צירוף מקרים זה באמת הוא.)
הוא נהדר הוא כזה אח גדול טוב

איי
מלחתכילה אין לו יד ועכשיו היד התותבת שלו נהרסה
איזה מזל גרוע.

וואה הוא היה ממש ממוקד ביד שלו אם הוא פספס את זה. נשמע כואב שני ילדים שקופצים עליך.

התנקז?
אני לא מכיר את המילה התנזק.

איך הוא יחבק את כולם :<

סיאל פנטומהייב!

כזה הוא כלב השמירה של המלכה

אוי לא
דול המסכנה

אל תחשוב ככה ג'וקר :<

איי זה בעייתי

חמודה שהיא

וואה וובסטר נשך אותו. וובסטר הכי ארסי.

וובסטר פה!!
כן יופי תכניסו את הנחש הארסי ביותר לבית חולים. רעיון מצויין.
אם כי אני מניח שזה המקום הכי טוב להכניס. אם מישהו נפגע הוא לפחות כבר בבית חולים.

סנייק הנחמד.

מסכן.
כן סנייק גם אתה גיבור!!!

סליחה דמיינתי את זה בתור ממתק שמוצצים וככ נבהלתי שהוא יחנק כי למה שהוא פשוט יבלע את זה ככה. (אני מניח שדמיינתי את זה בגלל הסוכריות שדול הציעה לסיאל בסדרה ממ)

וואו כן זה ככ הם הם הורסים הכל המקסימים

אה כן? תודה באמת סיאל. אנחנו מאוד מעריכים את זה. מה עם סליחה אולי?

טוב סיאל בהחלט מאיים.
אם כי אני מניח שהוא לא פגש עדיין את המנהל של הקרקס מהסדרה.

קרקס!!!!!

סליחה אני מדמיין את סבסטיאן מאחורה וזה מצחיק אותי ממש
אני לא יודע אם פאנפיקים אמורים בהכרח להיות רק לאנשים המכירים את הפאנדום אבל במידה ולא הייתי ממליץ להוסיף הסבר מי היה הדמות השניה שנכנסה לחדר, כי כתוב רק על סיאל ואדם שלא מכיר לא יבין שזהו סבסטיאן.
אבל חוץ מזה מהמם
קרקס תיבת נוח ><

אני מאמין שתצליח להשתלט על הפורום בכל זאת! זה רק יקח יותר זמן עכשיו. כל עוד לא תשכח מהדמויות האלה זה עדיין יקרה, ואלא אם כן יש לך משהו לספר לי (בבקשה לא) אני לא רואה את זה קורה בקרוב.
סנייגר mentioned!

האידיוטים חסמו את כל שדה הראיה שלו? 3:

הוא אפילו לא חשב?
כאב לו בטירוף והוא אפילו לא חשב ברור והוא עדיין ניסה לחבק אותם. זה כל כך חמוד אבל עצוב כי הוא לא יכל. זה היה כל כך חשוב לו :< לפחות הם מחבקים אותו!
(אני אוהב שהוא אומר "לא הייתה לו יד" בכזה הלם כאילו זה לא המצב הטבעי שלו)

אוקיי הבנו.

סיאל הוא מניאק מפונק

אאוץ'

ג'וקר... אני לא יודע איך לבשר לך את זה... היא כבר הייתה מצולקת שם במשך יותר מעשור. איפה היית. זה כבר היה ככה אוקיי אז הצלקת החדשה בטח לא כל כך מחמירה את זה. אתה סתם בועט בעצמך.

זה מגניב שהיא תקיפה והחלטית גם אם המגע לא הכי נוח לה

...והוא עדיין מודאג יותר לגבי אחותו?
אוקיי.

הוא לחוץ על כסף. אני אוהב אותו.
אל תדאג ג'וקר בקרוב יבוא נער ממש ממש עשיר שיתן לך את כל הזהב שתוכל לחלום עליו

עבר קצת יותר מאשר רגע
נראה לי
אבל טיפה

בכל פעם שאני רואה את הממתקים שבסדרה הזו, הבטן שלי כועסת עליי ושואלת אותי למה אני לא אוכל דברים טעימים כאלה.
דול אני רוצה קצת את צריכה לחלוק איתי גם >< ג'וקר אפילו לא יכול לפתוח את זה כרגע ><

סנייגר.
דאגר פשוט פאנבוי לקראש שלו ואני מכבד אותו על זה.

הו אז דמיינת את סנייק בראש שלך?

הוא ממש מנומס :0
וובסטר לא יעזוב אותו לבד עכשיו.

אמג גם הוא גיבור!
וסנייק היה אוקוורד כהרגלו. אויש. זה מקסים.

ועכשיו הוא יכול לאכול!

אאוצ'י

למאווו

הוא אכן אמר שהוא כבר שכח איך לחייך בשמחה D: אני מניח שהוא באמת התכוון לזה. אני אוהב את הדגש שבתיאור של החיוך שלו ><

דייי תפסיק להעליב אותו במוח שלך! זה החבר הכי טוב של אחותך הקטנה!

מעניין מאוד מה זה. אני אף פעם לא אצליח לנחש ~


קטע מצוין כהרגלך! אני אוהב את משפחת המוזרים הזאתי. כולם נכללו >< אפילו סנייק >< וכולם קיבלו רגע לזרוח! מגניב שהצלחת לעשות את זה כשיש כל כך הרבה דמויות בחדר.
אהבתי את התיאורים של סיאל. באופן כללי הסיאל שלך היה מאוד מאוד in character (כמישהו שאוהב אותו הרבה). אהבתי גם שברור שסבסטיאן שם (זה הוא, נכון? פשוט הנחתי) אבל אותו לא תיארת בכלל. הוא פשוט הצל של סיאל.
רפואה שלמה לג'וקר! ריפ היד