תקתוק המכונה / נעמה

מדובר בקטע מהשרשור שלי ושל וריאן, חתונה פרחונית. אהבתי אותו מאוד (הם היו מקסימים) אז החלטתי לעבד אותו לקטע אמיתי וזה היה כיף! אני מקווה שהקטע ברור גם בלי ההקשר מהשרשור.
הקטע בשרשור המשיך גם אחרי סוף הקטע כאן, אז אני מניח שכדאי להעיף מבט אם תהיו מעוניינים לקרוא עוד על שני האידיוטים האלה.
זה בערך 1500 מילים.
קריאה מהנה D:



מתוך שלל המכונות וצעצועי המתכת שפרמינט בנה, מיסטר פני היה המתוחזק והמטופל ביותר.
הדבר לא היה מקרי, כמובן - פרמינט השקיע את רוב זמנו הפנוי בשדרוג מיסטר פני. היחס המיוחד היה רק המעט שהגיע לחברו הטוב ביותר. הוא נהג לוודא באופן קבוע שכל מנגנוניו של הפינגווין הקטן עבדו כמו שצריך, שאפילו שפשוף או גרגיר אבק אחד לא היה ניתן להימצא על גופו.
או לפחות, כך היה המצב בדרך כלל.
מספר המשימות שפרמינט נדרש לבצע בארמון כאחראי התחזוקה נהיה רב מדי, לאחרונה, מכדי שיצליח למצוא זמן רב להקדיש למיזמיו האישיים (כדוגמת מיסטר פני). נראה שדברים רבים יותר נטו להישבר עכשיו, כשכולם היו סגורים בפנים כדי להימלט מהחום והלחות. ההיגיון היה מובן, אבל פרמינט עדיין לא אהב זאת. בגלל זה לא היה לו זמן פנוי, מה שבהתאמה הביא לכך שפגישת הבקרה הקבועה עם הפינגווין המתכתי נאלצה להידחות.
העיכוב היה רק בכמה ימים, רק עד שהצליח להתרגל לעומס החדש, אבל פרמינט עדיין הרגיש רע. זה היה חסר אחריות מצידו. מי יטפל במיסטר פני אם הוא לא יעשה זאת? זה לא שאנשים אחרים דאגו לו כמוהו! כשצצה הזדמנות בסוף השבוע להסתגר בסדנתו בארמון ולעבוד על הפינגווין המכני, הוא ניצל אותה מיד.
למרות היותה המקום בו הנער בילה את מרבית זמנו, הסדנה של פרמינט לא נראתה כמקום מסביר פנים למבקרים (לא שהיו הרבה כאלה, ומרבית הפלישות אל הסדנה שלו ממילא בוצעו על ידי אחיו הגדולים, ליני ולינט, כשדאגו לשלומו). שכבת האבק ששלטה בחוסר רחמים על שטח השולחנות תיראה יותר במקום בבית נטוש מאשר בסדנה פעילה, והיה וודאי שכל חלקי המתכת הקטנים שנפלו אל הרצפה כשעבד לעולם לא ימצאו את דרכם חזרה אל מקום מבטחים. הם נותרו להתפזר על הרצפה למשך העתיד הנראה לעין ולנקום בניסיונות חוזרים ונשנים לחורר את כפות רגליו של פרמינט כשדרך עליהם. (זה לא עבד להם, כמובן. סוליות נעליו היו עבות מאוד.)
למרות כל זאת, פרמינט אהב את הסדנה שלו בדיוק איך שהייתה. לא הייתה לאחיו סיבה לדאוג. היא הייתה מעט קטנה, אולי קצת צפופה, בוודאות מאוד מבולגנת, אבל היא הייתה שלו במובן בו מעט דברים היו (גם אם טכנית הייתה רכושם של המלך ולמלכה, אשר - ובפרט יחסיהם עם הוריו - מאוד לא עניינו את פרמינט).
מיסטר פני היו חבר נוסף באוסף הדברים שהיו רק של פרמינט.
הוא לא היה רק מכונה. היה לו לב שנדמה שרק פרמינט עצמו יכל לראות, לב שהיה אמיתי וטהור גם אם לא זהה לשל כולם. לפעמים הוא מצא בעצמו מקנא במיסטר פני על כך; החיים יהיו הרבה יותר פשוטים ונטולי דאגות אם פרמינט היה מכני כמוהו, אם היה יכול להוציא את ליבו החוצה ולהפסיק להרגיש כשרצה בכך...
הוא נענע בראשו כשהושיב על השולחן את חברו הטוב (שהביט בו במבט יודע דבר) ופתח את ערכת הכלים שלו. זה היה זמן לעבוד, לא להתעכב במחשבותיו. הוא הזניח את חובותיו מספיק זמן.
להקלתו הרבה, מיסטר פני לא נראה רע מדי: הנזקים הניכרים היחידים היו שריטה קטנה על אחת מכנפיו ודהיה של הצבע שלו, שכנראה נוצרו בעקבות כל הפעמים בהן פרמינט שיפשף את ידיו עליהן כשהיה לחוץ.
השריטה הכאיבה לליבו כשהסתכל עליה. זה היה כמעט כאילו פגע בעצמו. פרמינט מיהר לתקן אותה לפני שהתמקד בביצוע שיפורים נוספים, שלא היו בדיוק חובה, במערכת הפעולה של מיסטר פני. הוא תהה אם יצליח לגרום לבובה הקטנה להסתובב שלושה סיבובים מלאים. זה יהיה הישג נחמד להשוויץ בו מול אחיו הגדולים מאוחר יותר. הוא ידע שהם יתלהבו יחד איתו, גם אם לינט לא תפגין את התלהבותה בגלוי. היא הייתה יותר כמוהו באופייה מאשר כמו ליני.
לאחר פרק זמן כלשהו, קול זר קטע את המיקוד שלו.
"שלום?"
פרמינט, שלא הספיק לעשות הרבה מעבר למריחת שכבת צבע חדשה והתקנת קפיצים חדשים, קיווה שלא היה מדובר בעוד עבודת תחזוקה דחופה שהיה צריך לבצע. הוא היה אמור להקדיש את כל אחר הצהריים החופשי שלו למיסטר פני!
רק ממבט חטוף בעיניו ובתנוחת המקור שלו, ידע פרמינט שחברו הקטן קינא. הוא טפח על ראשו המתכתי בנחמה ביד אחת, ובידו השניה התעסק בהיסח הדעת במברג.
"שלום?" הפעם הקול התגבר. בעלת הקול הטילה צל על פרמינט מהמקום בו עברה להיעמד מול הכיסא שבו עבד. עקביה טיפפו על הרצפה ברעש מסיח דעת.
בהכרח, הוא הרים אליה את מבטו.
ידיה המשיכו להתעסק בשיערה ובבגדיה, כאילו לא יכלה להישאר דוממת, ופרמינט התרשם שהיא יכלה לעבור דרך הדלת בעודה לבושה בשמלה הזו - היא דמתה לעוגת שכבות רחבה ומהודרת מאוד (גם ורודה מאוד, יש לציין), ונצצה כמעט כמו העיניים של הנערה כשמבטו נדד אל פניה. הוא קפץ בחרדה כשהבין שהסתכלה עליו גם כן, ומיהר להסתכל בחזרה על מיסטר פני.
ניכר שעיניה עקבו אחרי מבטו, כי במהרה שמע את קולה הגבוה צווח בהתרגשות. "אוי, זה כל כך חמוד!"
פרמינט לא יכל שלא לחייך בגאווה למשמע דבריה. מיסטר פני באמת היה חמוד, הג'נטלמן הקטן. הוא נתן לידיו לעבור על כנפיו המתוקנות של הפינגווין, מעלה ומטה, כדי להרגיע את עצמו מהמילים שעמד לומר. תמיד היה קשה לדבר עם זרים, אבל העובדה שנושא השיחה היה אחד מהמועדפים עליו הפכה את זה לקצת קל יותר. "קוראים לו מיסטר פני."
"גם השם שלו כל כך חמוד!" האנרגיה של הנערה הכפילה את עצמה. זה אמר הרבה בהתחשב בעובדה שהייתה אנרגטית מאוד מלכתחילה - נדמה שהייתה במרחק שניה מלהתחיל לקפץ במקום, ופרמינט לא יכל שלא לדאוג אם היא תיפול ותמעד על השמלה שלה אם באמת תעשה זאת. הוא ידע כיצד לתקן מכונות, לא קרסוליים שבורים. "אפשר לראות?"
"לראות?"
"להסתכל עליו." כמעט והיה אפשר לראות נצנצים סביבה.
פרמינט הרים את פינגווין המתכת מהשולחן והציג אותו אל הזרה, סובב אותו מצד לצד כדי שתוכל לראות כל חלק. היא התנשפה בהתלהבות בזמנים המתאימים והעירה כמה מיוחד היה מיסטר פני, ופרמינט מצא את עצמו מהנהן ומחייך קלושות לצידה בהסכמה.
אף אחד אף פעם לא נתן תשומת לב ליצירות שלו ככה, אפילו לא בני משפחתו.
ליבו גמגם כשהושיטה יד בבקשה נלהבת להחזיק את מיסטר פני בעצמה, אבל הוא לא מצא את עצמו סרבן כפי שיהיה ביום רגיל - לא מחה בקול, רק הביט בה בהיסוס. אולי כל המחמאות האלה ריככו אותו. הוא קיווה שהאפקט לא קבוע.
"תהיי עדינה אליו." הפציר בה.
"ברור!" היא לקחה בעדינות את מיסטר פני מידיו. פניה נראו לא מרוצות אפילו רק מהמחשבה לפגוע בו - וזו הייתה הבעה מוזרה עליה. היא נראתה מסוג האנשים שתמיד חייכו.
הוא הוקל כשידע בוודאות שלא נשקפה סכנה לחברו, אבל אצבעותיו לא יכלו שלא להיסגר ולהיפתח סביב האוויר בחיפוש אחר תחושת המתכת אליה היה רגיל. זו הייתה תחושה זרה לצפות בפינגווין שלו מוחזק על ידי מישהו אחר. פרמינט לא יכל לומר לומר שהוא אהב את איך שזה הרגיש.
הוא צפה בהם כמו נץ, חרד לשמוע את דעתה. "מה את חושבת?"
"זה ממש חמוד! מאיפה השגת אותו?" היא בחנה את מיסטר פני לעוד רגע נוסף לפני שהחזירה אותו לידיו.
פרמינט חיבק אותו לחזהו וטמן את סנטרו על ראשו של מיסטר פני. הוא נתן בנערה מבט חולף והסתכל במהירות על השולחן שלו כשהבין שתפסה אותו מסתכל. "הכנתי אותו, והוא לא 'זה'."
"אתה הכנת אותו?!" היא צווחה שוב, וכשהציץ מבעד לפוני שלו והנהן בשקט, יכל פרמינט לראות שעיניה התרחבו בהתרשמות. "תוכל להכין גם לי?"
"אני אחשוב על זה." הוא מלמל, לא מתנגד לרעיון. "למיסטר פני לא יזיק חבר."
"או חברה," הכריזה הנערה. "אני רוצה פינגווינית בת. עדיף בוורוד."
פרמינט התרשם מהביטחון שלה להתחיל לדרוש דברים (ואולי ואולי לא קיווה שהיה קצת יותר דומה לה), ולכן לא מצא בעצמו לזעוף על השתלטנות שהפגינה. זו כן עמדה להיות הפינגווינית שלה. העובדה שהיא ידעה מה היא רוצה רק הקלה על עבודתו.
"אולי עם... פפיון?"
הנערה מיהרה להנהן להצעתו. "פפיונים זה חמוד."
"אכין לך אותה," פרמינט הבטיח. הוא ידע שגם מיסטר פני מתרגש - אף פעם לא היו לו חברים בגודל שלו. זה בוודאי היה בודד. "אבל את תהיי חייבת לטפל בה טוב." התעקש. "הם זן רגיש."
היא הצדיעה אליו, מה שהוא לקח כהסכמה.
"זה הכל?" עכשיו כשנראה ששיחתם הסתיימה, הוא מאוד רצה לחזור למיסטר פני.
"אה, נכון!" היא הזדקפה, כל התנהגותה מצביעה על כך שבדיוק נזכרה במשהו שחמק מראשה. זה לא בישר טובות. "אתה פרמינט?"
הוא הנהן. אז כן היה מדובר בעבודה בשבילו, אחרי הכל. לפעמים, פרמינט הרהר שוב, חייו היו הרבה יותר נעימים אם היה בנוי משלד מתכתי ומנגנונים מכניים משלו, כדי שלא יהיה מוטרד מדברים לא נחוצים כמו מטלות או עבודה שהיה עליו לבצע.
"ליני סיפר לי עליך! הוא אמר שאולי, במקרה, תוכל לתקן את השעון שלי?" היא שלפה שעון מפואר משמלתה והציגה אותו בפניו. הוא סקר אותו. לפחות יהיה פשוט לתקן שעון שכזה, מגונדר ככל שיהיה, אז התהליך לא יקח יותר מדי מזמנו.
"כן." כמובן שהוא יכל לעשות זאת. "מה לא בסדר בו?"
הנערה הזרה הסבירה לו מה קרה בכמה משפטים ארוכים מאוד שהקשר של רובם לסיטואציה לא היה ברור. נראה שיכלה להמשיך לברבר לנצח אם היה נותן לה את ההזדמנות.
פרמינט תהה, לרגע, איך היא הכירה את אחיו, לפני שהחליט שזה לא חשוב. אחיו היה חברותי בצורה מגעילה. היו דברים חשובים יותר להתמקד בהם, כמו מה עוד היא יכלה להכניס לתוך השמלה שלה - החלל שם בטח היה מספיק גדול כדי להחביא לפחות חמישה ממיסטר פני.
"- זה לא נשמע קשה מדי לתיקון." הנער אזר אומץ לקטוע אותה לאחר דקות ארוכות של פטפוטים, והניח בעדינות את מיסטר פני על השולחן כדי שידיו יהיו חופשיות לעבודה. "תוכלי להישאר כאן, אם את רוצה. זה יקח רק כמה דקות."
"נהדר!" חיוכה הרחב נשמע בקולה כשדחפה את השעון לאחיזתו, וידיה התחככו בשלו כשווידאה שהשעון לא יפול. הידיים שלה היו בטמפרטורה נעימה מאוד, בניגוד לצפוי ממישהי בשמלה כל כך רבת שכבות - לא שפרמינט ידע מה הצפוי במקרה כזה, כמובן.
אם הוא היה צעצוע מתכת, כמו אלה שהוא תמיד בונה, כמו אלה שתמיד רצה להיות, הוא לא היה יכול להרגיש את החום בעורה.
פרמינט כחכח בגרונו, לחייו ורודות, והתחיל לעבוד.

---

ת"בים מזינים את הנשמה שלי

בהחלט. ומסיבה ברורה
מיסטר פני כזה מקסים

חשבתי על זה רק עכשיו אבל זה קצת ממש טיפה עצוב שזה החבר הטוב ביותר שלו
אבל לפחות מיסטר פני חבר אמיתי נהדר

הולי מולי למה הוא לא יכול לתחזק את מיסטר פני כמו שהוא תמיד עושה!!!

אין לי מה לומר על זה אני פשוט אוהב את המילים פגישת הבקרה פה אז כן

נכון :< מיסטר פני המסכן :<

אולי לכתוב "לכן" לפני המשפט? אני לא יודע זה פשוט לא הסתדר לי סתם ככה כמשפט בפני עצמו אני חושב שצריך להכניס משהו לפני

חמודים

אני אוהב את החלק של "ששלטה בחוסר רחמים על שטח..." זה ככ יפה

למאו זה ככ נקמה וואו

רק של פרמינט!!

כן רובוטים אני אוהב אני מסכים איתך פרמינט!

אולי בלי ה"דבר"?
זה לא חשוב ככ פשוט זה הרגיש לי מיותר והפריע לי קצת כשקראתי

כן מה אתה עושה פה זר!! אתה לא רואה שפרמינט עסוק??
(אמג שרלוט!!! אני זוכר את הקטע הזה ממזמן!)

פרמינט ככ חמוד

איך היא לא מתביישת גם להכנס סתם ככה לסדנה שלו וגם להסיח את דעתו!

שרלוט ככ חמודה ונוצצת היא כזאת מקסימה

הג'נטלמן הקטן.
הוא פשוט מיסטר

הצילו
אל תדאג פרמינט אני מקווה שהקרסוליים שלה יהיו בסדר

לא? זה נשמע ככ מרשים מה איך אף אחד לא נותן תשומת לב ככה
אני הייתי ככ מתרשםםם

אני צורח
אבל שרלוט באמת תהי עדינה איתו

פרמינט המסכן
לא נורא אבל!! זו מטרה טובה!!! זו שרלוט! זה טוב שתתידדו

כבר הסבירו לך שזה מיסטר פני
זה לא זה
זה מיסטר פני.
ופרמינט הכין אותו!!! כן פרמינט ככ מוכשר!!!

תודה רבה.

איך אני אוהב הצדעות! איזו מקסימה שרלוט אני אוהב

אני מסכים זה חשוב
לכי שרלוט

ושוב אני מסכים איתך פרמינט
כן.
זה גם ככ מגניב!!

למאו שרלוט המקסימה

למה ככה פרמינט
למה בצורה מגעילה

אמג זה ככ יפה
אני אוהב.

כן תתחיל לעבוד!!! לא שכחתי ממיסטר פני שמקנא שם שתחזור אליו!


אוקי וואו איזה קטע מהמם!!
אני זוכר אותו מלפני המוןןןןן זמן!!!
פרמינט ושרלוט החמודים ><
פרמינט ככ מגניב. אני אוהב שהוא בונה רובוטים וכזה מתקן דברים זה ככ מגניב אני אוהב
מיסטר פני אני אוהב!!!
אני אוהב את הקטע הזה הוא כתוב נהדר!!

אני מקווה שהת"ב היה מספק

הת"ב היה מאוד מספק! אתה צודק לגבי הוספת "לכן"
ממש שימחת אותי עם כל המחמאות! אני שמח שאהבת
תודה רבה DD: