חלקים מעצמו/ נינה, פיקצר ראשון P=

שם הפאנפיק: חלקים מעצמו
שם הכותב: נינה
פאנדום: ה"פ
דירוג: G
שיפ: אפשר להגיד שג'ן, אני לא רוצה לגלות מי הדמות כי זה יהרוס את העלילה.
ז'אנר: אנגסט, אני מניחה
תודות: תודה לסופרת של "הרכבת האחרונה אל החוף", שממש שאבתי ממנה השראה P= אני לא לוקחת בטא, כי אני לא בטוחה שיש צורך. אני מקווה שזה בסדר :/
ויתור זכויות: כל הזכויות שמורות לג'יי קיי רולינג ואינני הולכת להשתמש בפיקצר זה למטרות ריווחיות כל שהן.


חלקים מעצמו/נינה


הוא צף בחלל.
לא יודע את מקומו.
רוצה להיאחז,
להיאחז במישהו,
במשהו,
אך אין לו במה.
חי בגיהינום הפרטי שלו,
בלי סיכוי ליציאה.
הוא כבר עשה את הבחירות שלו.
אין דרך חזרה.

הוא טובע לאט,
נופל לתהומות שהוא עצמו יצר.
מנסה לשאוף אוויר,
אבל לא יכול.
אין איש שיישמע את זעקתו.
מסתבך בחוטים,
בחוטי הבובה שלו.
אדונים מושכים
ולא מרפים.
והלב קר.


הייאוש מכרסם בו
וחתיכות ממנו
מתחילות לנשור.
אין לו לאן ללכת.
אין לו לאן לחזור.
חייו הסתיימו לפני שהתחילו.
והתקווה
נדמית לזיכרון רחוק
ולא בר מימוש.

הדמעות זולגות
מבקשות לבטא
את כל מה שהמילים אינן יכולות.
וההדחקה נשטפת ממנו והלאה.
המראה משקפת לו יצור חיוור וטרוט עניים
בעל ארשת מפוחדת על פניו.
הוא אינו מזהה אותו.
הוא אינו... -



מאלפוי נשנק ומשך באפו, ואז, ברעד גדול, הציץ במראה הסדוקה וראה מעל כתפו את הארי המתבונן בו.
מאלפוי הסתובב בבת אחת ושלף את שרביטו. אוטומטית שלף גם הארי את השרביט שלו. הקללה של מאלפוי החטיאה את הארי בסנטימטרים ספורים וניפצה את הקיר שמאחוריו; הארי זינק הצידה, חשב לויקרפוס! והצליף בשרביטו, אבל מאלפוי חסם את הקללה והרים את שרביטו להטיל שוב-
"לא! לא! תפסיקו!" צווחה מירטל המייללת, וקולה צילצל בין האריחים. "תפסיקו! די כבר!"
נשמע פיצוץ עז והפח מאחורי הארי התפוצץ; הארי ניסה להטיל קללה נועלת רגליים, שפגעה בקיר מאחורי אוזנו של מאלפוי וחזרה וניפצה את האסלה מתחת למירטל המייללת. היא צווחה בקול, מים נשפכו לכל עבר והארי החליק ונפל, בעוד מאלפוי, בפנים מעוותים, צעק, "קרושיא-"
"סקטומסמפרה!" שאג הארי מן הרצפה ונופף בשרביטו בפראות.



הכאב
הכה בו בפתאומיות
מרסק מבפנים
והלב זועק
ומריע.
הסוף וודאי קרוב
אם הכאב כה עמוק
והסבל ייפסק
ושקט ישתרר
בכל.


"לא- " פלט הארי.

אל תדאג
זאת לא אשמתך
אתה רק השליח
של הלוקח.
כך זה צריך לקרות
בדרך הזאת
במקום הזה
עם האדם הזה.


"לא- לא התכוונתי-"


רק תן לי להביט
תן לי להביט בך
יצור מושלם.
תן לי לראות
איך הייתי יכול להיות
אם הייתי אמיץ יותר
או חזק יותר
או חכם יותר.
תן לי לראות
כיצד החיים יכולים גם לתת
ולא רק לקחת.
תן לי להביט בך
ולאהוב אותך.

וואו, וואו, וואו.
מאוד יפה.
מושלם, לדעתי.

תודה!! D:
אני ממש מעריכה את התגובה שלך!! D::
את יכולה אולי לפרט מה היה יפה לדעתך?
מצטערת אם אני מנג'סת, פשוט זה הפיק הראשון שלי, והתגובות חשובות לי P:
*תגובותתגובותתגובות*

טוב זה נשמע רע, בהתחשב בזה שאני גם כותבת וזה, אבל,
ממש לא הבנתי את זה. פשוט לא הבנתי.

נממ..
חבל שיצאת מאוכזבת. ואם לא אהבת את צורת הכתיבה, גם חבל,כי זת הצורת הכתיבה שלי. עוד יותר חבל שכשאת קוראת קטעים של כותבים מתחילים, הדבר הראשון שאת עושה הוא להשוות אותם אלייך ולקטול אותם.
באמת באמת באמת חבל.
בקשר לזה שלא הבנת- הקטע נכתב בעקבות המחשבות שעלו לי מקריאת הספר השיש שוב. הכתב הנטוי זה התיאור של דראקו, שככה אני מרגישה שהוא מוצג בספר הזה, והלא נטוי זה העתק מהטקסט עצמו של רולינג.
לדעתי בספר השישי עובר דראקו תהליך של נפילה בעקבות המשימה שמוטל עליו לבצע. תמיד היה לו פה גדול, אך ורק פה גדול, אבל כבר אף אחד לא רוצה לשמוע אותו. הוא צריך לחזות ולעבור סדרה של אירועים משפילים ומפחידים, ורדיפות של הלורד האפל בעצמו. הוא מתדרדר, גאוותו הלכה ממנו והלאה, וכל מה שנשאר ממנו זו קליפה ריקה ולא מתפקדת.
עכשיו, הרמיזה לאהבה בין דראקו להארי היא די מטאפורית- דראקו יודע שהוא לעולם לא יוכל להגיע לרמה של הארי*, שתמיד בסדר, ותמיד עושה את הדבר הנכון, ולכן לא נותר לו אלא לשנוא אות- ולאהוב אותו. כך אני רואה את מערכת היחסים ביניהם.


מובן יותר?
*שלא תביני מזה שאני אוהבת את הדמות של הארי. פשוט ככה היא מוצגת בכל אחד ואחד מהספרים.

נראה לך שקטלתי אותך או ירדתי עלייך?
ירדתי על עצמי! אם אני לא מבינה יצירה זאת בעיה קשה בשבילי, וזאת בעיה שלי, ממש ממש לא של מי שכתב.
איך הסקת מהדברים שלי כזה דבר, או שאני מאוכזבת מסגנון הכתיבה שלך? אני מאוכזבת רק מעצמי שלא הבנתי אותו.


אני ממש לא התכוונתי לפגוע בך או משהו כזה, ואני מתנצלת מאוד אם בטעות עשיתי את זה.

הוו...
[=
אוקיי
[=
פירשתי אתזה לא נכון.. S: פשוט כתבת "זה נשמע רע" S:
[=
לאנורא. אי הבנה מצערת P:
עכשיו- בקשר לזה שאת לא מבינה, אולי בכלזאת ההודעה הקודמת שלי תבהיר לך.. ואם לא אז אהממ.. לאידעת.. כנראה פאשלה שלי P:

כן, כי אם אני אומרת שאני לא מבינה משהו זה נשמע רע.

זה בסדר, העיקר שאי ההבנה הובנה (איזה משפט דבילי, אלוהים..) וכולם מרוצים. : )

וואו . כל כך גאוני ומרגש .
בהתחלה אחרי הקטע של המחשבות, שהוא התחיל להילחם עם הארי כביכול חשבתי שזה הורס את כל הקטע, אבל אז ראיתי שזה בעצם הצד שלך למה שקרה בספר שישי, וככל שקראתי יותר ויותר, קלטתי כמה זה גאוני, כי זה פשוט .. וואו .

תודהתודהתודהתודה!!!!!!!! D::
אני ממש מעריכה את התגובה שלך!!! D::
וכן, זה בדיוק מה שהתכוונתי אליו ^^

עוד תגובות? ^^

ראשון?
כבר הרבה זמן לא יצא לי לקרוא פיקצר ראשון טוב כל כך.
ממש בלעתי את המילים, אחת-אחת בלי אפשרות להסיר את עיניי מן המסך.
רק הפריע לי שבחלק מן השורות בחרת לשים נקודה, ובשאר לא.
אבל זה לא קריטי.

כן, זה הראשון.
ואני ממש ממש שמחה שנהנת. [:
בקשר לנקודות- את צודקת, אבל לאידעת.. יותר אהבתי את הסידור כמו שהוא, דווקא בגלל שהוא לא אחיד. אני מרגישה שיש משמעות שונה, יותר חשיבות למשפט כשיש לו נקודה בסוף.
אבל תודה רבה על התגובה הבונה P:

מדהים. מדהים. ופשוט גאוני.
אין לי שום הערה.
פשוט שילבת באופן מקסים את המחשבות שלו שכתובות בצורה מדהימה ביחד עם הקטעים מהספר. מושלם. *נפעמת*

"חי בגיהינום הפרטי שלו,
בלי סיכוי ליציאה."
אהבתי. מדהים.

מילה אחת:
יפיפה. (אייתתי את זה נכון 0.0?)
מוכשרת P: