מאמר בנושא פיסוק

במהלך תפקידי כאחראית מערכת הפאנפיקים אני נתקלת בהרבה פאנפיקים טובים מאד מהרבה בחינות שאני נאלצת לא לאשר למערכת בגלל טעויות של פיסוק- פאנפיקים מבוטאים ולא מבוטאים כאחד. לכן אני מעוניינת להסביר, אחת ולתמיד, כיצד יש לפסק, על מנת שאני לא אצטרך לעשות את הפעולה הכואבת של למחוק פאנפיק מוצלח מהמערכת לעיתים קרובות כל כך.

מאמר בנושא פיסוק

-סימני פיסוק בסיסיים.
-שימוש נאות בסוגריים, סימני שאלה וסימני קריאה.
-שילוב בין סימני פיסוק לבין מירכאות.


הקדמה- סימני פיסוק בסיסיים

נתחיל בסקירה קצרה של סימני הפיסוק הבסיסיים ושימושם:

נקודה [.]- כפי שהמורה בכיתה א' הפליאה להסביר טוב יותר ממני, נקודה תבוא בסופו המוחלט של משפט. המשפט יכול להיות ארוך או קצר- לא לחשוש לשים נקודה אחרי משפט קצר מאד. אם אתם מרגישים שזהו סוף המשפט אחרי שתי מילים, לא להתפשר על פסיק. לדוגמא:
רון התעורר בבוקר בתחושה מוזרה ומטרידה אותה לא ידע להסביר, למרות שקצה קצהו של זיכרון שדגדג באחורי ראשו גרם לו לחשוב שזו לא הפעם הראשונה בה הוא חש את התחושה הזו. - דוגמא למשפט ארוך שמסתיים בנקודה עם פסיק בתוכו. לעומת זאת:
הוא התעורר. - גם זה משפט שבסופו נקודה, למרות שהוא קצר הרבה יותר.

פסיק [,] – הפסיק הוא סימן הניקוד הנפוץ ביותר וגם הרגיש ביותר. הרבה פעמים אנחנו לא יודעים איפה צריך לשים פסיקים, לכן אוכלוסיית הכותבים לרוב מתחלקת לשני חלקים- האנשים שמוסיפים יותר מידי פסיקים, והאנשים שמוסיפים פחות מידי. עכשיו אנסה להבהיר אחת ולתמיד איפה ולמה שמים פסיקים:

1. בין "איברים" בעלי נושא שונה במשפט ("איבר"- חלק תחבירי בו ישנו נושא ומושא). כלומר:
במשפט, לילי וג'יימס פגשו את רמוס וסיריוס בפונדק לפני שחזרו לטירה.- לא צריך פסיק, מכיוון שכל המשפט מתייחס ללילי וג'יימס (כלומר, לא נכתוב לילי וג'יימס פגשו את רמוס וסיריוס בפונדק, לפני שחזרו לטירה.- הפסיק הזה לא נחוץ).
לעומת זאת; לילי וג'יימס פגשו את רמוס וסיריוס בפונדק, בזמן שפיטר חמק לפגישה מסתורית. - במשפט זה ישנם שני נושאים; לילי וג'יימס הם הנושא באיבר הראשון ופיטר הוא הנושא באיבר השני. לכן פסיק מפריד בין חלקי המשפט המתייחסים לכל אחד מהם.
דוגמאות נוספות:
- רמוס גדל בבית בודד בקצה יער סבוך, וההליכה בין העצים הצפופים באותו הלילה מעלה בו זיכרונות ילדות.
- מצנפת המיון קדה בנוקשות לכיוון כל אחד משולחנות הבתים, בזמן שנוויל ניצל את ההזדמנות לשלוח מבט מלא משמעות לפרופסור מקגונגל בשולחן הסגל, זו סטרה על מצחה בידה.

2. פסיק משמש אותנו כשאנחנו מפרטים רשימה. דוגמאות:
- תרמילה של הרמיוני היה מלא ספרים, גיליונות קלף, עטי נוצה וכסות דיו.
- היער האסור היה אפל, מחניק וצפוף. גדלו בו עצים וצמחים שונים, כגון אילנות עתיקים, מעוותי גזע, ברושים טמירים ושיחים מרים.

3. נשתמש בפסיק לפני ואחרי ציון שם (במקרה של "תמורה" או פנייה). לדוגמא:
תמורה-
- מנהל בית הספר, אלבוס דמבלדור, היה המנהל המוצלח ביותר שידעה הוגוורטס מעודה.
- שר הקסמים, קרוניליוס פאדג', התפטר מתפקידו.
פנייה-
- היי, אוונס!
- אוף, רון, אתה כזה אידיוט.
- אני יודע, ג'יני.
- פרד, תעביר לי את המלח.


4. פסיק יבוא לפני מילת ניגוד. לדוגמא:
- נוויל אהב צפרדעי שוקולד, למרות שכבר היו לו כל הקלפים.
- כדאי שתתאמן על הכישוף הזה, אלא אם כן אתה רוצה להפוך לקרפדה בכל פעם
שתשתמש בו.
- בניגוד אליך, אני התחלתי להתכונן למבחן הזה כבר מזמן.


מירכאות ומירכאות כפולות [', "]- בפאנפיקים משמשים לתחימת ציטוט בדיבור ישיר, לתחימת שם או לשימוש בסרקזם (ציניות).
דיבור ישיר ודיבור עקיף- כל מה שדמות אומרת בקול רם יכנס לתוך הגרשיים. יש לכתוב כך:
"אני לא מאמינה," אמרה הרמיוני.
ולא-
אני לא מאמינה אמרה הרמיוני.
מצד שני, בדיבור עקיף יש לכתוב-
טונקס אמרה שהיא עומדת להקיא.
ולא-
טונקס אמרה "שהיא עומדת להקיא".
תחימת שם- לפי ספרי הארי פוטר מקובל לכתוב 'שלושת המטאטאים', 'הנביא היומי', 'המחילה'. למרות זאת, הוגוורטס לא נכתבת בתוך מירכאות (ואני לא בדיוק יודעת למה).
סרקזם- על מנת להדגיש את העובדה שהדמות מדברת או חושבת בציניות יש להשתמש במירכאות כפולות, על מנת שהקורא לא יחשוב שהדמות חושבת את ההפך. אין לצאת מתוך נקודת הנחה שהקורא מבין שמדובר בסרקזם!
דוגמא: סנייפ לא הפסיק להציק לו על העבודה "המקסימה" שכתב בשיקויים.



נקודתיים [:]- מגיעות לפני פירוט של דבר מה. לדוגמא:
- בהוגוורטס לומדים כל מיני מקצועות: תורת הקסם, שינוי צורה, שיקויים ועוד.
- להארי היו שני פחדים עיקריים: לאבד את היקרים לו ולראות את וולדמורט משתלט על עולם הקוסמים.


שלוש נקודות [...]- בכתיבה משמשות על מנת להראות היסוס או המשך אפשרי של המשפט. כלומר:
- "אני אוהב אותה, אבל..."
- "מוזר... אני יכולה להישבע שהוא אמר לי שהוא הולך להוגסמיד."
- "אני לא יודעת..."
ניתן להשתמש בשלוש נקודות באופן חופשי, אבל אין לפסק בשתי נקודות [..] או ביותר משלוש נקודות [...........]. זה הופך את הפאנפיק למסורבל ולא- מקצועי.


- למעוניינים לקבל מידע נוסף על סימני הפיסוק, או על סימני פיסוק שלא ציינתי כאן (פסיק נקודה [;], גרש וגרשיים, קו מפריד [-]) מוזמנים לפנות לאתר "השפה העברית- כללי פיסוק".





שימוש נאות בסוגריים, סימני שאלה וסימני קריאה

סוגריים עגולים [ () ]-
תפקידם של הסוגריים לאפשר לכותב להכניס הערה מבלי לפגוע ברצף הסיפור. כאשר אנו מעוניינים להשתמש בסוגריים, חשוב שנשאל את עצמנו שלוש שאלות:
1. האם ההערה הזו באמת חשובה לסיפור, או שאפשר לוותר עליה?
2.אנחנו לא רוצים להשתמש בסוגריים כל שתי שורות, אז האם אוכל לשלב את ההערה בסיפור בלי שימוש בסוגריים?
3. איך אהפוך את ההערה לקצרה ומתומצתת ואיך אשלב אותה בסיפור מבלי לפגוע ברצף הסיפורי?
ההמלצה שלי היא להימנע מלהכניס לסוגריים הערות ארוכות, ולהשתדל להכניס את ההערה בסוף המשפט, על מנת לא לקטוע אותו ולהרוס את רצף המחשבה של הקורא.

סימן שאלה [?]-
ברור לכולנו מה הוא תפקידו של סימן השאלה, אבל עדיין יש אנשים שמתעלמים מקיומו או שוכחים להשתמש בו. חשוב להוסיף את סימן השאלה בסוף משפט בו יש מילת שאלה.
נא להקפיד לא לכתוב- "מה השעה," שאלה ג'יני.- אלא- "מה השעה?" שאלה ג'יני.
מצד שני, אין צורך להוסיף יותר מסימן שאלה אחד ("מה השעה???" שאלה ג'יני). זה מסורבל ולא מקצועי. אם אתם מעוניינים ליצור הדגשה, הוסיפו גם סימן קריאה אחד [?!] או שתדגישו את המשפט בפונט עבה.

סימן קריאה [!]-
תפקידו של הסימן הזה הוא ברור קצת פחות. אנו משתמשים בסימן קריאה על מנת להדגיש רגשות כמו הפתעה, זעם, אימה, התרגשות, התלהבות, כעס או דבר מה שנאמר בצעקה.
אם אתם מעוניינים ליצור הדגשה גדולה יותר, ניתן להשתמש במקום בסימן קריאה אחד [!] בשלוש סימני קריאה [!!!], בניגוד לסימן השאלה. אבל אין להוסיף רק שני סימני קריאה [!!] או יותר משלוש [!!!!!!!!!!]. שוב, להדגשה גדולה יותר אפשר להשתמש בצירוף [?!] או להשתמש בפונט עבה יותר.





שילוב בין סימני פיסוק לבין מירכאות

אוכלוסיית כותבי הפאנפיקים מתחלקת לשלוש קבוצות:
- הכותבים שמכניסים את סימן הפיסוק לתוך המירכאות ("טוב," אמר).
- הכותבים ששמים את סימן הפיסוק מחוץ למירכאות ("טוב", אמר).
- הכותבים שלא משתמשים בסימן פיסוק בסוף המירכאות ("טוב" אמר).

השיטה השלישית היא פסולה. תמיד יש לשים סימן פיסוק כל שהוא בסוף שימוש במירכאות.
בנוגע לשתי השיטות האחרות- השיטה הראשונה היא השיטה הרצויה, אם כי אפשר להשתמש גם בשנייה. עד רגע זה ממש חשבתי שגם היא פסולה, אבל אחרי בדיקה באתר של האקדמיה ללשון עברית התברר לי שאפשר לשים את סימן הפיסוק מחוץ למירכאות, אבל זה פחות מקצועי.
מי שמעוניין לשים את סימן הפיסוק מחוץ למירכאות יכול, אבל חשוב לזכור:
פסיק [,] ונקודה [.] יבואו מחוץ למירכאות, אבל סימן שאלה [?] וסימן קריאה [!] עדיין צריכים לבוא בתוך המירכאות. כלומר-
"טוב", הוא אמר. - ומנגד- "טוב!" הוא אמר.
אני ממליצה לכם לא להסתבך ופשוט לכתוב לפי השיטה הראשונה, האסטטית יותר. שם כל סימני הפיסוק ללא יוצא מהכלל נכנסים בתוך המירכאות.

מתי משתמשים בנקודה ומתי בפסיק?

יש לעשות הבחנה בין המקרים בהם יבוא פסיק בסוף המירכאות ומקרים בהם תבוא נקודה.
פסיק-
רק כאשר מצוינת פעולת האמירה אחרי המירכאות. כלומר:
"יופי של משחק," אמר ביל.
"חשבתי שזה מה שתגיד," אמר רמוס.
כמובן שהחוק תקף גם לפעולות אחרות שקשורות באמירה:
הוא זעם/ צעק/ קרא/ צחק/ מלמל/ גמגם/ זעק/ בכה/ קילל/ ירק/ סינן/ התנשף וכדומה.
"לעזאזל," סינן הארי.
"יופי, קרניים," צחק סיריוס.
"לא ידעתי," גמגם נוויל.
נקודה-
תבוא בכל שאר המקרים:
- כאשר הציטוט עומד בפני עצמו, בלי פעולות ותיאורים שמקיפים אותו, פשוט כך-
"אל תלך לשם. זה מסוכן."
"מה שתגיד."
- כאשר לא מצוינת פעולת האמירה אחרי המירכאות: "חשבנו על זה," אמר ג'ורג', "אבל אז החלטנו שזה רעיון רע. הורים מודאגים עוד יכולים לסגור את החנות שלנו."
- כאשר אחרי הציטוט מתוארות פעולות או תיאורים אחרים, בלי פעולת האמירה:
"החלטתי לא ללכת." ג'יני פשטה את מעילה והשתרעה על המיטה.
"אני לא מאמין שהוא מת." הארי תקע את מבטו המוטרד באופק.


__________

קישורים: "השפה העברית- כללי פיסוק".

מקווה שהמאמר הזה עוזר. אשמח לקבל עליו תגובות בונות ^^

מאמר יפה, רואים שהשקעת D:

מאמר מעולה. העצות שנתת פשוט נהדרות, אני כבר יכולה לראות הרבה משתמשים שכותבים משתפרים בזכותו.
ח"ח.

רציתי לעשות אחד כזה ממש ממש מזמן, אבל לא היה לי כוח.
אין לי ממש תגובה בונה, כי זה מאמר, אז, המ, כל מה שיש לי להגיד זה - מדריך פשוט מצוין. אני אציץ בו מדי פעם. D:

כדאי להכניס ל'אשכולות חשובים'.

ספאם. לא אתה מחליט מה לנעוץ ומה לא.

אחלה על המאמר,רואים שהשקעת הרבה מאוד !

ממש יפה.
קבלי ח"ח על ההשקעה.
מאוד חכם,אגב.
ונכון.

כל הכבוד אני חושבת שזה יעזור לי מאוד ><

מעולה, אבל אני כותבת בלי שגיאות ועם סימני פיסוק נכונים...

הקפצה.
ננעל.