דיון | הטוב והרע בספר

בספרים של הארי פוטר כביכול, יש טוב ורע. תמיד זה היה נראה לנו כל כך פשוט כאשר וולדמורט ואוכלי המוות רעים, ואילו הארי, דמבלדור, מסדר עוף החול, וכדו', הם הטובים. אני כאן על מנת להציג לכם את הטוב והרע בזווית מעט שונה ממה שאתם חושבים;
הספר מתחיל בהארי פוטר, ילד יתום מסכן שגר אצל אחות אימו, בעלה ובנה. יום אחד, מגיע מכתב אל מהוגוורטס, בית הספר לקוסמים. מכתב זה משגע את דודו, ודודו מחליט לקחת את כל המשפחה למקום בו הוא חושב שלא ימצאו אותם. האגריד, שומר הקרקעות של הווגורטס, מגיע אליו ומגלה לו שהוא קוסם, כך הארי מגיע להווגרטס. לאחר מכן מתרחשים כמה ספרים בהם מראים שוב ושוב כיצד וולדמורט מנסה לחזור לחיים על מנת להשתלט ולהרוג את כל המוגלגים והבוצדמים. כידוע לכם, הוא מת בשביעי, מה שמוכיח את החוק, 'הטובים תמיד מנצחים.'
עד כאן, הכל נראה טוב ויפה? כלומר, הכל נראה כמו שאמרתי בהתחלה, וולדמורט ואוכלי המוות רעים, ואילו דמבלדור, הארי ומסדר עוף החול טובים. אבל בואו נתמקד בדמבלדור:
לפי רולינג, דמותו של דמבלדור היא אחת החביבות עליה‏, והיא נהנתה לכתוב אודותיה כיוון שדמבלדור הוא "התגלמות הטוב"‏.
~ תודה לויקיפדיה.

בבזמן בו הוא עבד עם גרינדלווד, הוא ניסה להשיג את אוצרות המוות על מנת לקבל את כוחן, כלומר שהוא לא היה בדיוק ההתגלמות הטובה שרולינג טוענת, לעומת זאת אפשר לטעון שהוא השתנה. אך תחשבו מעט, למה הוא השתנה? כי ידידו הרג את אחותו, אריאנה. אך תחשבו גם עכשיו מעט, האם זה היה טוב ליבו על אחותו ששינה אותו? או שאולי הכאב מן הבגידה של ידידו הטוב?

נעבור לוולדמורט (השם יקום דמו^^):
במהלך הספר השני חשפה רולינג את הפרדוקס שוולדמורט תיעב קוסמים שאינם טהורי דם, למרות שהוא עצמו חצוי דם.
~ תודה נוספת לויקיפדיה.

אני חשבתי על זה קצת, זה לא נראה לכם משהו שמתפתח משנאה עצמית? משנאה עצמית שבאה מחוסר חברים בגלל שונות? אני לא טוען שוולדמורט לא רע, אבל אולי הוא הפך לרע מאחר והיה דחוי חברתית? בעצם חבריו אשמים בכל.


מה אתם חושבים?
הם וולדמורט נהיה רע מדחייה חברתית?
האם דמבלדור בעצם לא טוב כמו שחושבים?
האם ניתן להפוך רע לטוב בהסתכלות מזווית אחרת?
יש הערות?

אני חושבת שאתה צודק יכול להיות שהוא באמת היה רע רק בגל בעיות חברתיות....
אני חושבת שהוא היה יכול לנסות בבית היתומים להכיר חברים חדשים למרות שלא אהבו אותו כל כך!
אני חושבת שדמבלדור בכל זאת איש טוב הוא ניסה לעזור לוולדמורט שהיה קטן אז בבית היתומים אבל שהיה בהוגוורטס הוא נהיה אדם יותר רע בגלל שקרא כל מיני דברים על אומנויות האופל כמו:הורקרסים!
לדעתי כן אפשר לנסות להפוך אותו לטוב!

הערות:דיון מעניין

בנוגע לסיבות שמהן וולדמורט הפך להיות רע, ובעצם מי הוא האשם בכך שהוא כזה, יש דיון שלם - דיון - מי הוא האשם?
דמבלדור טוב. הוא לא עשה, בפועל, שום דבר רע. העובדה שהוא היה מעוניין באוצרות המוות, היא מהסיבה הפשוטה שהוא אחד מבני האדם היותר עצמתיים וחזקים על-פני כדה"א. אתה לא יכול להאשים מישהו בגלל שהוא סקרן ובעל עצמה. והמעשים העוקבים שלו הצילו את העולם כולו משלטון דיקטטורי, מדכא ומשמיד כל העולה על רוחו. לא מבין מה פשר השאלה אפילו, הוא הציל את העולם תכלס.

דיון טוב, ח"ח.

השאלה על דמבלדור לא כל כך מקורית- על השאלה הזו ריטה סקיטר כתבה את ה"ביוגרפיה של אלבוס דמבלדור".
בסופו של דבר,למרות שהיא הציגה את דמבלדור כמרשע, הוא היה טוב- טוב מאוד אפילו.
אנשים עושים טעויות, וזה הרי ידוע שה"קו" המפריד בין גאונות לשיגעון הוא דק.
דמבלדור כיפר על העוונות שלו ואני בטוחה שהוא לא סלח לעצמו על מה שקרה לארינה עד יומו האחרון ...

בעניין וולדמורט- אני דווקא חושבת שהוא נהיה רע בגלל אבא שלו ומעט בגלל אמא שלו.
הוא ידע, מהרגע שהגיע להוגוורטס, שקסם זה כוח ולכן מעולם לא סלח לאימו על שנכנעה ל"מחלה מוגלגית" כל כך בקלות ולא השתמשה בכוח שנמצא בידה והצילה את עצמה.

גם לאביו יש חלק ברשעות שלו כיוון שאם מעולם לא היה נוטש אותו ואת אימו וולדמורט לא היה שונא מוגלגים באופן נחרץ כל כך.
אני אפילו חושבת שאביו הוא הוא הסיבה העיקרית כי לולא עזב יכול מאוד להיות שוולדמורט היה גדל בדיוק כמו חצויי דם רבים שנהנים משני העולמות כביכול.

השאלה על וולדמורט היה ממש טובה- אהבתי ! :)

יכול להיות שוולדמורט נהיה רע בגלל דחיה חברתית....
קשה להיות דחוי חברתי וזה מעורר יצר של נקמה דבר אחד אני לא מבינה למה הוא נוקם בחצויי ולא טהורי דם.
לפי דעתי דמבלדור הוא לא טוב כמו שחושבים כי גם בספר הראשון כלילי וג'יימס מבקשים שדמבלדור יעזור להם ויגן עליהם הוא מציאה להם פיתרון ולא בדיוק מגן עליהם.
וזאת שאלה רתורית אם אפשר להפוך רע לטוב רק אם מסתכלים מזווית אחרת. לכל מטבע שני צדדים ולכל מה שעושים יש סיבה גם אם לא יודעים אליה! :)

דחייה חברתית? אני לא חושב. הוא היה הילד הכי מקובל בהיסטוריה של הוגוורטס.

אולי הוא היה מקובל אבל לא בטוח שאהבו אות.
זה גרם לנקמה.

אהבו אותו מאוד, הוא היה הכי אהוב בכל הבית-ספר.

אהבו אותו או פחדו ממנו...
אל תשכח שהוא גירש את האגריד. הוא ניצח מפלצת.
מה אתה ההייתה מרגיש? אהבה או פחד?
לפחות חצי מהתלמידים פחדו ממנו.

האגריד היה תלמיד אז ואני יכול לומר בבטחה שהוא לא היה אחד מהאהובים בבית הספר. בנוסף, עד שגילו בכלל על חדר הסודות הוא היה מקובל מאוד. בקיצור, וולדמורט היה צעיר מקובל מידיי בבית הספר שלו, לא הייתה דחייה מעולם.

זה עניין של נקודת מחשבה.
אני חושבת שחלק מהתלמידים פחדו ממנו והוא ניצל את זה.
אבל נגיד וזה לא נגרם מדחיה חברתית, למה הוא נעשה רשע???

האשמה היא של הפיקוח בהוגוורטס לדעתי, והילדות הקשה שלו כיתום ללא הורים.

אז למה הוא פוגע בחצויי דם ולא בטהורי דם?
משהו לא נשמע הגיוני. אם זה נגרם בגלל שהוא יתום הוא לא היה פוגע בחצויי דם.
וברור שהאשמה היא של הפיקוח בהוגוורטס, איך הם לא ראו את זה???
הם יכלו למנוע את זה אם הם היו חושבים מחוץ לקופסא!!!

הוא שונא מוגלגים וחצויי-דם מהסיבה הפשוטה שאביו היה מוגל, והוא היה חרא בנאדם בנוסף לכך. ובלי שום קשר, לשנוא אנשים שדמם אינו טהור היה בבית סלית'רין מאז ומעולם, מן הסתם שהלורד וולדמורט יאמץ את חוט-המחשבה הזה.

שמעת פעם על המושגים מרי סו וגרי סטו בפאנפיקשן? המשמעות שלהם היא דמות נשית/ גברית מקורית מושלמת, ובדרך כלל נמנעים מהם כי הן לא אמינות. גם סופרים נמנעים מ״הדמות המושלמת״ וכמובן גם מדמויות קיצוניות מידי ברשע שלהן. כני מאמינה שרולינג שיבצה בהרבה דמויות קיצוניות תכונות רעות/טובות בשביל שהדמות תישאר אמינה.
קח לדוגמה את הארי, שיש לו הרבה מאפיינים של דמות מושלמת: עבר טראגי, עושר, הרבה חברים והרשימה עוד ארוכה. אבל מן הסתם הוא לא דמות מושלמת לגמרי. הוא חם מזג, לדוגמה.