<img src='http://random.thecrow.co.il/random-19926.png' border='0' alt='user posted image' />
אוריה||סתם עוד חשה||קרדיט לדויד ולשני על החתימות D:

<img src='http://i33.tinypic.com/o5pz0n.jpg' border='0' alt='user posted image' /> <img src='http://i35.tinypic.com/2jbkvb9.jpg' border='0' alt='user posted image' /> <img src='http://i37.tinypic.com/350pcoo.jpg' border='0' alt='user posted image' />

כחול של משהו שהיה\אוריה:
הנה אתה, אני רואה אותך... רואה, אבל לא מביטה.
מסתכלת בפניך החדות, במבט שכבר לא אומר לי כלום.
מסתכלת על פיך, הנותר חתום.
זהו, זה נגמר, והפעם אין לאן לחזור.
כן, זוהי השתיקה, מחכה שתעבור.
היינו זוג אוהבים, כל-כך כל-כך צמודים... ולפתע, הכל נגמר.
איך זה נגמר? מדוע עכשיו אני מסתכלת ומבטך לא עושה לי דבר?
כשנגעת בי, צמרמורת לא עברה. זה היה מגע של מישהו זר, של משהו שעבר, נגמר.
כל-כך אהבתי את העיניים הכחולות האלו. הן שיקפו לי ים של דברים, ים של סודות, ים של תשוקה...
עכשיו מביטה אני אל תוך הכחול העמוק, בתקווה שאראה שם את אותם הדברים.
למה אני רואה רק כחול? איפה הכחול של התשוקה, לאן הוא נעלם?
יכול להיות שנעלם הוא לתוך ליבי, בפינה חשוכה יושב שם ומחכה שאסתכל בו, שאביט.
אך כבר מאוחר, התשוקה לא תשוב. במקום זה רואים רק דמעות של אהוב.
של אהוב שהיה, של אהוב שיהיה. יהיה עמוק בלב, יחפה על הכאב.