סיקור אלבום||1989

[The Lucky One]

1989



מבצעת:
Taylor Swift

תאריך יציאה:
27 באוקטובר 2014

ז'אנר:
פופ, סינת'פופ

שירים:
1. "Welcome to New York" 3:32
2. "Blank Space" 3:51
3. "Style" 3:51
4. "Out of the Woods" 3:55
5. "All You Had to Do Was Stay" 3:13
6. "Shake It Off" 3:39
7. "I Wish You Would" 3:27
8. "Bad Blood" 3:31
9. "Wildest Dreams" 3:40
10. "How You Get the Girl" 4:07
11. "This Love" 4:10
12. "I Know Places" 3:15
13. "Clean" 4:30

שירים מומלצים:
I Know Places- טיילור כתבה את זה לאהוב נסתר, בשיר היא בעצם אומרת לו, שהוא יודע שברגע שיגלו עליהם, הזוגיות שלהם כבר לא תישאר כמו שהיא הייתה ושהתקשורת תרדוף אחריהם ותנסה להרוס להם בגלל כל השמועות וכו'.. היו המון ספקולציות לגבי על מי נכתב השיר הזה, אני באופן אישי נוטה להאמין שהיא כתבה את השיר לקלווין האריס, החבר הנוכחי שלה, כי בשיר היא מזכירה עיניים ירוקות, וגם לו יש, ובהתחלה הם יצאו איזה חודשיים באופן דיסקרטי עד שהם יצאו באופן פומבי יותר, והיו שם המון רמזים בשיר שאני נוטה לפרש אותם כך. הקול של טיילור מאוד מרשים בשיר הזה, ואפשר לשמוע שהשיר הוא סוג של בלדה פופית כזאת, ואני נורא אוהבת את זה. מומלץ ביותר!! (נ.ב. למצוא סרטון של השיר שקשור למקום ביוטיוב, היה סיוט!)

Bad Blood- אני באופן אישית נורא מזדהה עם השיר הזה, עד למצב שאני מרגישה שהשיר הזה ממש נכתב בשביל הסיטואציה שאני נמצאת בה כרגע, כי מי לא חווה איזה "שברון לב" מחבר טוב\חברה טובה, אני לא חושבת שיש מישהו שלא חווה את זה, וזה בעצם מה שטיילור מעבירה בשיר. אפשר לקרוא לקצב בשיר קצב כועס, ובגירסה של הקליפ, השילוב שלה עם קנדריק לאמר, מוסיפה לשיר בכמה רמות, אני מאוד אוהבת!
מקור-
גירסת הקליפ-
How You Get The Girl- אני מאוד אוהבת את השיר הזה בגלל הקצב שלו, וגם בגלל המילים שלו, שהיא אומרת בשיר ושכשגברים עושים שגיאות, וחושבים שלחברות שלהן לא אכפת, אז זה אכפת, ואם הם לא ישימו לב, הם פשוט יפסידו אותה, למרות שהם כן אוהבים אותה, פשוט לא יודעים איך להביע זאת. (גם את השיר הזה היה סיוט למצוא)


חוות דעת אישית:
באלבום הזה בהחלט אפשר לראות את המעבר החד של טיילור מילדה הקאנטרי, לאשת הפופ שהיא היום, וזה בהחלט גם מתאפיין בשירים, שעכשיו הם יותר בוגרים משאר השירים באלבומים האחרים שלה, המוזיקה השתנתה, אפשר לשמוע בחלק מהשירים יותר מוזיקה אלקטרונית וגיטרות בס ואפקטי קול נוספים, כמובן שכל זה בטוב טעם ולא פוגע באיכות השירים או הקול של טיילור, בניגוד לזמרים אחרים שנוטים להגזים עם אפקטי הקול ובכך בקושי אפשר לשמוע את הצבע האמיתי של הקול שלהם. המוזיקה מאופיינת בכך שזה הפופ של שנת 1989 שזו שנת לידתה של טיילור ולכן היא בחרה להתמקד בסוג המוזיקה הנ"ל,
אני נורא נהנתי, מצאתי את האלבום מרענן ומגוון ומאוד שונה ממה שטיילור עשתה עד עכשיו, זה סיכון שבהחלט היה שווה לה לקחת, עובדה שהיא מועמדת איתו ל7 גראמיז לשנת 2015.

[מאסטר שיפו]

סיקור מצוין, האלבום האהוב עלי שלה
נוסף ללינקייה!

[חמושה במשקפיים]

אני אוהבת את מסקרת על האלבומים שלה בכזאת אהבה ובמסירות. זה מקסים בעיניי.
אוהבת את האלבום הזה, המעבר שהיא עשתה הוא מעבר מעולה. אם היא הייתה נשארת עוד קצת בקאנטרי היא הייתה מאבדת את הטאץ'. היא נהדרת בעיניי, אחת זמרות המיינסטרים שאני באמת מעריכה, לדעתי כל ההצלחות שלה בשנה-שנתיים האחרונות מגיעות לה, בלי לחשוב פעמיים.
כל הכבוד על הסיקור, קבלי ח"ח!