סיקור ספר | הנערה שהשארת מאחור

[Pipe Dream]

הנערה שהשארתָ מאחור
ג'וג'ו מויס



שפת מקור: אנגלית
שנת הוצאה: 2012 במקור, 2015 בעברית
הוצאה: ידיעות ספרים
מתרגמת: תמי איינשטיין
זאנר: רומן
רקע היסטורי: החלק הראשון מתרחש בכפר בשליטת הגרמנים בצרפת בזמן מלחמת העולם הראשונה

תקציר
הנערה שהשארתָ מאחור חובק את סיפורן של שתי נשים בלתי- נשכחות שעשורים רבים מפרידים ביניהן. בשנת 1916 יוצא הצייר אדוארד לֶפֶבְר אל החזית ומשאיר מאחור את אשתו סופי בכפר קטן בצרפת. כמעט מאה שנים אחר כך, דייוויד הלסטון משאיר מאחור את אשתו ליב כשהוא מת מוות פתאומי וחסר פשר זמן קצר לאחר נישואיהם. בין המאות ובין הנשים קושרת תמונה אחת – "הנערה שהשארתָ מאחור" – תמונה של סופי שצייר לפבר לפני צאתו למלחמה, ושאותה העניק דייוויד לליב בירח הדבש שלהם. אולם גורלה של התמונה ושאלת הבעלות עליה חושפים קשרים עמוקים בהרבה בין שתי הנשים ואת מאבקיהן למען הדברים שבהם הן מאמינות בכל לבן.

דעה אישית
אני מאוד מאוד אוהבת את הספר הזה, לג'וג'ו מויס יש סגנון מיוחד והגיבורות שלה מדהימות. הבחירה שלה להתחיל את הספר במהלך מלחמת העולם הראשונה מרעננת, אני חושבת שזה הסיפור הראשון שקראתי שמתרחש בתקופה הזאת. הכתיבה זורמת, העלילה מותחת, התיאורים טובים. וג'וג'ו מויס לא סיימה את הסיפור של סופי לפני שהיא התחילה את הסיפור של ליב, היא השאירה אותו פתוח וסגרה אותם ביחד, וזה היה נהדר. אבל הדבר הכי נפלא בספר הוא ההתייחסות לציור שהופך ללא רק ציור - "הנערה שהשארת מאחור" - הדרך שלו, הקשר שלו לדברים, החשיבות שלו... זה מופלא בעיניי. גם התיאורים של הציור היו מקסימים, אחד הדברים שאני הכי אוהבת בספרים זה כשהם מתארים יצירות אחרות.
הנה ציטוט מקסים מהספר שלדעתי משקף יפה את עומק הרגשות של ליב ומשמעות הציור: "זה לא רק ציור! כולם בגדו בה. בסוף לא היה לה אף אחד! והיא... היא הדבר האחרון שנשאר לי."

אחר
כאן תוכלו למצוא טעימה מהספר - הפרק הראשון. שווה לכם לנסות...

[מאסטר שיפו]

חייב להוסיף גם כמה ציטוטים משלי:
"It was never about the painting, Sophie."
And there it was, confirmation of my fate.

"היה כתוב שם, בגיר: Pour Herr Kommandant, qui comprendra: pas pris, mais donne." היא משתתקת לרגע. "להר קומנדנט, שבוודאי יבין: לא נלקח, אלא ניתן."

"מה שנעשה אין להשיב."
"בסתר ליבי דווקא מצא חן בעיני הרעיון שלתמונה יכולה להיות עוצמה שיכולה לערער נישואים שלמים".

“I wanted to live as Édouard did, joyfully, sucking the marrow out of every moment and singing because it tasted so good.”

“What are you doing?"
"Thinking."
"That sounds dangerous.”


אני חושב שהספר הזה היה אחד הספרים שהכי טלטלו אותי, היה בו משהו אמיתי, כנה, נורמלי... אנושי.
הכתיבה של ג'וג'ו מויס והיכולת שלה להוציא משפטים שגורמים לך הכי לחשוב עליהם, גם חודשים אחרי, לא לשכוח את מה שהיא אמרה וגם להזדהות איתו... אף על פי שהסיפור רחוק ממך, זו יכולת מיוחדת.
סיקור יפה, מעורר זיכרונות :)

[.Wonder.]

הו, הנה ספר שתמיד התלבטתי אם לקרוא או לא. תמיד הוא נראה לי מוזר כזה, או מלא רגש, שלאו דווקא יתאים לי, אבל חוות הדעת של שניכם שכנעה אותי. הוא בהחלט נראה מעניין ומסתורי, אני חושבת שאנסה את הטעימה מהספר.
ח"ח על הסיקור! את מפציצה היום מיקה, ויש ך בחירות נהדרות של ספרים (;
יתווסף לספרייה