סיקור דמות||תאליה גרייס

תאליה


שם: תאליה גרייס - Thalia Grace
משפחה: בריל גרייס (אמא), ג'ייסון גרייס (אח)
הורה אולימפי: זאוס (Ζεύς) - אל השמיים, מטיל הברק והרעם, בכיר האולימפוס ושליטו
גיל: 15 ו-364 ימים
תאריך לידה: 22.12, 1988
הופעה ראשונה: מוזכרת בפרסי ג'קסון וים המפלצות, מופיעה בפרסי ג'קסון וקללת הטיטאן
סוג חצויה: יוונית
מקום מגורים: נודדת עם ציידות ארטמיס
תפקידים: סגנית ארטמיס
הסיפור מתוכה הדמות לקוחה: פרסי ג'קסון + גיבורי האולימפוס
מראה: תאליה מתוארת כנערה בת 16 (כמעט) עם עיניים כחולות, מחשמלות כברק ושער כחול קוצני. בהמשך יש לה גם את עטרת ארטמיס


תקציר העלילה

פרסי ג'קסון

גיבור הסדרה הוא פרסאוס (פרסי) ג'קסון, נער בעייתי כביכול, אשר יום אחד מגלה שהוא בן לאל יווני, פוסידון. במהלך חמשת הספרים פרסי עובר טלטלות רבות, במישור האישי, כמו גם במלחמות של המיתולוגיה היוונית. הוא מגלה שהאויב של האלים, הטיטאן קרונוס, רוצה להשמיד את האולימפוס עד עפר. קרונוס הצליח לגייס חצויים ומפלצות רבות למלחמה ופרסי, כבן לאחד האלים החשובים ביותר, ממלא תפקיד מרכזי מאוד במלחמה. פרסי מגלה את הנבואה אשר מספרת על צאצא חצוי של אחד משלושת האלים הגדולים (זאוס, פוסידון והאדס), שכאשר ימלאו לו 16 שנים הוא יציל או ישמיד את האולימפוס ואיתו את העולם. הנוסח המדויק של הנבואה מתגלה לו רק בתחילת הספר החמישי, ימים ספורים לפני יום הולדתו השישה עשר, ולבסוף פרסי צריך להחליט את ההחלטה שתציל או תשמיד את האולימפוס.
לאחר שתאליה התעוררה, פרסי היה סבור (וגם קיווה, למען האמת) שהיא הנערה מהנבואה - צאצאית ישירה של זאוס - אחד משלושת האלים הגדולים.
לאחר (ספוילר) *מותה של זואי צל-ליל*, יום לפני יום הולדתה ה-16 של תאליה, אנבת', פרסי ותאליה מגיעים לאולימפוס, שם ארטמיס וזאוס דנים בהחלטה. לבסוף לתאליה ניתנה אפשרות בחירה - להצטרף לציידות ארטמיס, להפוך לסגניתה החדשה של ארטמיס ולזכות בנעורי נצח, מה שידחה את סוף העולם בשנתיים, או להישאר כמו שהיא, בלי להצטרף לציידות, ולהיות החצויה מהנבואה - זו שתצטרך להציל את האולימפוס או להשמיד אותו.
תאליה בחרה באפשרות הראשונה - להצטרף לציידות ארטמיס - ובכך דחתה את סוף העולם בשנתיים והשאירה לפרסי את המשימה הקשה מכל.

גיבורי האולימפוס


"שבעה חצויים יענו לאתגר.
עולם ומלואו יסער או יבער.
נדרים לקיים עד כלות הנשימה,
בשערי המוות תגעש מלחמה."


בעקבות נבואה זו, הנקראת אצל היוונים 'הנבואה הגדולה השנייה' ואצל הרומאים 'נבואת השבעה', יוצאים שבעה חצויים, יוונים ורומאים כאחד, למסע כדי לעצור את גאיה - אמא אדמה - מלהתעורר. למסע יצאו פרסי ג'קסון (בן פוסידון, מהמחנה היווני - מחנה החצויים), אנבת' צ'ייס (בת אתנה, מהמחנה היווני - מחנה החצויים), הייזל לבסק (בת פלוטו, מהמחנה הרומי - מחנה יופיטר), פרנק ז'אנג (בן מארס, מהמחנה הרומי - מחנה יופיטר), פייפר מקלין (בת אפרודיטה, מהמחנה היווני - מחנה החצויים), ליאו ואלדס (בן הפייסטוס, מהמחנה היווני - מחנה החצויים) וג'ייסון גרייס (בן יופיטר, במקור מהמחנה הרומי - מחנה יופיטר, אבל עבר למחנה היווני - מחנה החצויים). אליהם הצטרפו במסע ריינה אווילה רמירס-אריאנו (בת בלונה, פראיטור המחנה הרומי - מחנה יופיטר), ניקו די-אנג'לו (בן האדס, מהמחנה היווני - מחנה החצויים, אבל בעיקרון נמצא די לבד ולא ממש באף מחנה) וגליסון הדג' (סאטיר, מהמחנה היווני - מחנה החצויים).
במהלך הסדרה תאליה עוזרת לחצויים מספר פעמים. למשל, בדם האולימפוס היא נתנה לריינה ציוד להמשך מסעה, ועזרה בעיכוב אוריון כדי לאפשר לריינה, ניקו והמאמן הדג' לברוח.

מידע

ילדות

על תאליה - כמו לחצויים רבים - הייתה ילדות קשה. היא הייתה בתם של זאוס - אל השמיים, בכיר האולימפוס, מטיל הברק והרעם - ובריל גרייס - שחקנית, שבמיטב שנותיה הייתה יפיפייה, אבל בשלב כלשהו השתכרה ואיבדה הרבה.

לאור המדורה, פניה של תאליה נראו פתאום מבוגרות יותר, כאילו האלמותיות שלה מתערערת. "ג'ייסון... אני לא יודעת איך לומר את זה. אמא שלנו לא הייתה אדם יציב. היא לכדה את תשומת הלב של זאוס כי הייתה כוכבת טלוויזיה, ובאמת הייתה יפהפייה, אבל היא התקשתה להתמודדד עם התהילה. היא שתתה, עשתה שטויות. תמיד כתבו עליה בצהובונים. שום מידה של תשומת לב לא הספיקה לה. אפילו לפני שנולדת, היא ואני רבנו ללא הפסקה. היא... היא ידעה שאבא הוא זאוס, ואני חושבת שהיא לא הייתה מסוגלת להתמודד עם זה. מבחינתה, למשוך את אדון השחקים היה ההישג העליון, והיא סירבה להשלים עם העובדה שהוא עזב אותה. הקטע עם האלים... טוב, הם לא נשארים בסביבה לאורך זמן."
ליאו נזכר באמא שלו, איך טענה בתוק, שאבא שלו עוד יחזור יום אחד. אבל היא לא נשמעה משוגעת. לא נראה שהיא רוצה בהפייסטוס לעצמה - רק שליאו יזכה להכיר את אבא שלו. היא התמודדה עם העבודה המחורבנת שלה, עם החיים בדירה זעירה ועם המחסור המתמיד בכסף - ונראה שהיא הסתדרה. כל עוד ליאו לצידה, כך אמרה, החיים בסדר.
הוא צפה בפניו של ג'ייסון - שנראה יותר ויותר שבור בעוד תאליה מתארת את אמא שלהם - וזו הפעם הראשונה שבה לא קינא בחברו. כן, ליאו איבד את אמא שלו. ובהחלט עברו עליו זמנים קשים. אבל לפחות הוא זוכר אותה. הוא גילה שהוא נוקש על ברכו הודעה בקוד מורס: אוהב אותך. הוא ריחם על ג'ייסון משום שאין לו זיכרונות כאלה - אין לו שום דבר להיאחז בו.
"אז מה..." לא נראה שג'ייסון מסוגל לגמור את השאלה.
"ג'ייסון, יש לך חברים," אמר לו ליאו. "ועכשיו יש לך אחות. אתה לא לבד."
תאליה הושיטה לו יד, וג'ייסון אחז בה.
"כשהייתי בערך בת שבע," אמרה, "זאוס התחיל לבקר שוב את אמא. אני חושבת שהוא הרגיש לא נעים שהרס לה את החיים, והוא נראה - שונה איכשהו. קצת יותר מבוגר ורציני, והיחס שלו כלפי הזכיר יותר יחס של אבא. למשך זמן מה המצב של אמא השתפר. היא אהבה שזאוס בסביבה, מביא לה מתנות, מטלטל את השמיים ברעם. היא תמיד רצתה עוד ועוד תשומת לב. בשנה ההיא אתה נולדת. אמא... טוב, אני מעולם לא הסתדרתי איתה, אבל בזכותך הייתה לי סיבה להישאר. היית כל כך חמוד. ולא סמכתי על אמא שתטפל בך כמו שצריך. מובן שבסופו של דבר זאוס שוב הפסיק לבקר. אני מניחה שהוא לא עמד בתובענות של אמא - היא כל הזמן הציקה לו שייקח אותה לבקר באולימפוס, או שיהפוך אותה לבת אלמוות או יפה לנצח. כשהוא הסתלק סופית, המצב של אמא התדרדר יותר ויותר. בשלב הזה המפלצות התחילו לתקוף אותי. אמא האשימה את הרה. היא טענה שהאלה תרדוף גם אותך - שהרה בקושי השלימה עם הלידה שלי, אבל שניי חצויים במשפחה אחת הם כבר עלבון גדול מדי. אמא אפילו אמרה שלא רצתה לקרוא לך ג'ייסון, אבל זאוס התעקש, כי הרה אוהבת את השם הזה והוא רצה לפייס אותה. אני לא ידעתי אם להאמין לה או לה."
ליאו התעסק בחוטי הנחושת. הוא הרגיש כמו פולש. הוא לא היה אמור לשמוע את כל זה. מצד שני, הוא הרגיש שזו הפעם הראשונה שהוא לומד להכיר את ג'ייסון - כאילו נכחותו כאן מפצה על ארבעת החודשים ב"בית-ספר קיום בטבע", כשליאו רק דמיין את החברות ביניהם.
"אז איך הופרדתם?" שאל.
תאליה לחצה את ידו של אחיה. "לו ידעתי שאתה בחיים... אלים אדירים, הדברים בהחלט היו מתנהלים אחרת. אבל כשהיית בן שנתיים, אמא העמיסה אותנו למכונית ויאצנו לחופשה משפחתית. נסענו צפונה, לאזור הכרמים של קליפורניה, לאיזה פארק שרצתה להראות לנו. אני זוכרת שחשבתי שזה משונה, כי אמא מעולם לא לקחה אותנו לשום מקום, והיא נראתה לי סופר-לחוצה. החזקתי ביד שלך והולכתי אותך למין בניין גדול באמצע הפארק, ואז..." היא נשמה נשימה נרעדת. "אמא אמרה לי לחזור למכונית ולהביא את סל הפיקניק. לא רציתי להשאיר אותך לבד איתה, אבל זה היה אמור לקחת רק כמה דקות. כשחזרתי... מצאתי את אמא כורעת על מדרגות האבן, מחבקת את עצמה ובוכה. היא אמרה... היא אמרה שאתה איננו. היא אמרה שהרה תבעה אותך לעצמהושאתה שקול למת. לא ידעתי מה היא עשתה.. פחדתי שהיא השתגעה לגמרי. התרוצצתי בכל האזור לחפש אותך, אבל אתה פשוט נעלמת. היא נאלצה לגרור אותי משם בבעיטות ובצרחות. במשך כמה ימים הייתי היסטרית לגמרי. אני לא זוכרת הכל, אבל אני יודעת שהתקשרתי למשטרה והם חקרו את אמא שלי במשך הרבה מאוד זמן. אחר כך פרצה בינינו מריבה. היא אמרה לי שבגדתי בה, שאני אמורה לתמוך בה כאילו רק היא חשובה. בסופו של דבר, לא הייתי מסוגלת לסבול את זה יותר. ההיעלמות שלך הייתה הקש ששבר את גב הגמל. ברחתי מהבית ומעולם לא חזרתי לשם, אפילו לא כשאמא מתה לפני כמה שנים. חשבתי שאיבדתי אותך לתמיד. מעולם לא סיפרתי עליך לאף אחד - אפילו לא לאנבת' או ללוק - החברים הכי טובים שלי. זה פשוט היה מכאיב מדי."


אחרי לידתה של תאליה, זאוס השאיר - כמו כל האולימפיים - את בריל גרייס לבדה, וזו הפכה להיות בלתי-יציבה, כי חשבה שהיא בת-התמותה הנעלה מכולם - היא תפסה את תשומת לבו של זאוס - שליט האולימפוס.
בשנת 1995, כשתאליה הייתה בת 7, זאוס חזר בצורתו הרומית - בתור יופיטר. תאליה ציינה כי זאוס היה אבהי יותר בצורתו הרומית מאשר בצורתו היוונית.
כדי לרצות את בריל גרייס, זאוס ביקר בבית משפחת גרייס לעיתים קרובות יותר, אבל עזב בשנית כשהתחילה לבקש ממנו בקשות מוגזמות (להיות בת אלמוות, יופי נצחי, ביקורים באולימפוס...).
במהלך שנה זו זאוס (בתור יופיטר) הוליד לבריל ילד נוסף בשם ג'ייסון גרייס.

הבריחה מהבית

בשנת 1998, כשתאליה הייתה בת תשע וג'ייסון בן שנתיים - אמם לקחה אותם לפיקניק. באותו פיקניק קטן, הרה\יונו לקחה את ג'ייסון משם ללופה. תאליה נשברה וקראה להיעלמותו 'הקש ששבר את גב הגמל'. כשעוד לא נותרה לה סיבה להישאר עם אמה השיכורה והממורמרת, ברחה תאליה מהבית.
במהלך שיטוטיה פגשה תאליה בלוק קסטלאן, חצוי נוסף, בן הרמס, שהיה גדול ממנה בשנתיים. הם התחילו לברוח יחדיו ממפלצות.
בשנת 2001, כשתאליה הייתה בת 12 ולוק בן 14, מצאו השניים את אנבת' צ'ייס - חצויה צעירה, בת 7 וילידת אתנה. היא הייתה בלונדינית עם עיניים אפורות סוערות אבל חכמות, ונראתה כחצויה אמיצה במיוחד. כל מה שהחזיקה בידה היה פטיש בודד שאיתו ניסתה להילחם בעכבישים שתקפו אותה כל לילה.
לוק ותאליה בטחו בה והיא הצטרפה אליהם בלחימה במפלצות שתקפו אותם. לוק הביא לה את הפיגיון שלו והבטיח שהם יהיו משפחה טובה יותר ממשפחתה הקודמת. תאליה גם היא אהבה אותה כמו אחות, והם הלכו איתה למקום המסתור שלהם, על החוף.

לוק נשא סכין ארד. לתאליה היו חנית והמגן המבעית שלה, אייגיס. לוק ותאליה נראו כחושים ורעבים ועיניהם היו פראיות, כאילו היו רגילים שיצורים תוקפים אותם.
״אתה בטוח?״ שאלה תאליה.
לוק הנהן. ״יש כאן משהו. אני מרגיש בזה.״
רעם הדהד מהסמטה, כמו מישהו חובט ביריעת מתכת. החצויים התגנבו קדימה.
ארגזים ישנים נחו בערמות על רציף הפריקה. תאליה ולוק התקדמו בכלי נשק שלופים. יריעת פח גלי נרעדה כאילו משהו מסתתר מאחוריה.
תאליה העיפה מבט בלוק. הוא ספר בדממה: אחת, שתיים שלוש! ואז הסיט במהירות את יריעת הפח, וילדה קטנה זינקה עליו ובידה פטיש.
״תירגעי, תירגעי!״ אמר לוק.
היה לילדה שיער בלונדיני סבוך, והיא היתה לבושה בפיג׳מת פלנל. היא הייתה בת שבע לכל היותר, אבל אלמלא התגובה הזריזה של לק הוא היה חוטף פטיש בראש.
הוא תפס במרפק ידה והפטיש נפל על הבטון בקול קרקוש.
הילדה נלחמה ובעטה. ״מפלצות! תלכו מפה!״
״זה בסדר!״ לוק נאבק לאחוז בה. ״תאליה, תורידי את המגן שלך. את מפחידה אותה.״
תאליה נקשה על אייגיס והמגן התכווץ לצורת צמיד כסף.
״היי, זה בסדר.״ אמרה. ״אנחנו לא רוצים לפגוע בך. אני תאליה. וזה לוק.״
״מפלצות!״
״לא,״ הרגיע אותה לוק. ״אבל אנחנו יודעים על מפלצות. גם אנחנו נלחמים בהם.״
בהדרגה חדלה הילדה לבעוט. היא בחנה את לוק ואת תאליה בעיניים אפורות ונבונות.
״אתם כמוני?״ שאלה בחשדנות.
״כן,״ אמר לוק. ״טוב... האמת שקשה להסביר בדיוק, אבל גם אנחנו נלחמים במפלצות. איפה המשפחה שלך?״
״המשפחה שלי שונאת אותי,״ אמרה הילדה. ״הם לא רוצים אותי. אז ברחתי מהבית.״
תאליה ולוק החליפו מבטים ידעתי דדניהם מסוגלים להזדהות עם זה.
״איך קוראים לך, ילדה?״ שאלה תאליה.
״אנבת׳.״
לוק חייך. ״חופי של שם. תשמעי, אנבת׳, את חתיכת ילדה פראית. אנחנו ממש יכולים להיעזר בלוחמת כמוך.״
העיניים של אנבת׳ נפערו. ״באמת?״
״כן, בטח.״ לוק סובב את הסכין שלו והגיש לה אותו עם הקת כלפיה. ״את רוצה נשק אמיתי לקטילת מפלצות? זה עשוי מארד שמימי. יעיל הרבה יותר מהפטיש.״
בנסיבות אחרות, להציע סכין לילדה בת שבע לא היה רעיון מבריק במיוחד, אבל הכללים הרגילים לא תקפים לגבי חצויים. אנבת׳ אחזה בקת.
״רק הלוחמים האמיצים והזריזים ביותר משתמשים בסכינים,״ הסביר לוק. ״לסכין אין טווח או עוצמה כמו לחרב, אבל קל להסתיר אותו והוא יכול לחדור את נקודות התורפה בשיריון של האויב. רק לוחם חכם מסוגל להשתמש בסכין כמו שצריך. אבל יש לי הרגשה שאת די חכמה.״
אנבת׳ הביטה בו בהערצה. ״זה נכון!״
תאליה חייכה. ״כדאי שנזוז, אנבת׳. יש לנו מקום בטוח ליד נהר ג׳יימס. נסדר לך קצת בגדים ומשהו לאכול.״
״אתם - אתם לא הולכים להחזיר אותי למשפחה שלי?״ שאלה אנבת׳.
״אתם מבטיחים?״
לוק הניח יד על כתפה. ״את חלק מהמשפחה שלנו עכשיו. ואני מבטיח שלעולם לא אעשה משהו שיפגע בך. אני לא אאכזב אותך כמו שהמשפחות שלנו אכזבו אותנו. עשינו עסק?״
״עשינו עסק!״ ענתה אנבת׳ בשמחה.
״בואו,״ אמרה תאליה. ״אסור לנו להישאר באותו מקום יותר מדי זמן!״
התמונה השתנתה. שלושת החצויים נמלטו בריצה ביער. כנראה עברו כמה ימים, אולי אפילו שבועות. כל השלושה נראו מותשים, כאילו עברו עליהם כמה וכמה קרבות. אנבת׳ הייתה לבושה בבגדים חדשים - מכנסי ג׳ינס קצרים ומעיל צבאי גדול על מידותיה.
״זה לא רחוק!״ הבטיח לוק. אנבת׳ מעדה והוא תפס בידה. תאליה רצה במאסף, מנופפת במגן שלה כאילו כדי להדוף באמצעותו את מי שרודף אחריהם. רגלה השמאלית צלעה. הם רצו לאורך הרכס והשקיפו מצדו האחר אל בית לבן בן שתי קומות - ביתה של מאי קסטלאן.
״בסדר,״ אמר לוק, מתנשף. ״אני אתגנב פנימה ואקח קצת אוכל ותרופות. חכו לי כאן.״
״לוק, אתה בטוח?״ שאלה תאליה. ״נשבעת שאף פעם לא תחזור לכאן. אם היא תתפוס אותך - ״
״אין לנו ברירה!״ הוא השיב בנהמה. ״הם שרפו לנו את המחבוא. וחייבים לטפל בפצע ברגל שלך.״
״זה הבית שלך?״ שאלה אנבת׳ בפליאה.
״זה היה הבית שלי,״ רטן לוק. ״תאמיני לי, אם זה לא היה מקרה חירום - ״
״אמא שלך באמת נוראית?״ שאלה אנבת׳. ״אנחנו יכולות לפגוש אותה?״
״לא!״ ענה לוק ברוגז.
אנבת׳ נרתעה, מופתעת מהכעס שהפגין.
״אני - אני מצטער,״ אמר לוק. ״פשוט חכי לי כאן. אני מבטיח שהכול יהיה בסדר. שום דבר לא יפגע בך. אני אחזור - ״
הבזק אור זהוב האיר את היער. החצויים נרתעו, וקול גבר רעם מבין העצים: ״אסור היה לך לחזור הביתה.״

כשעלו לביתו של לוק, מאי קסטלאן טיפלה ברגלה של תאליה וחבשה אותה, אבל בין לוק לבין אביו האלהוי - הרמס. הוויכוח לא נגמר בטוב ומאז לוק לא דיבר יותר עם אביו.

יום אחד הם נתקלו בציידות ארטמיס הניסו לגייס ציידות נוספות. זואי צל-ליל - שבאותה תקופה הייתה מפקדת הציידות - ביקשה מתאליה להצטרף אליהן. תאליה סירבה ואמרה שלא תיפרד מלוק. זואי הזהירה אותה שלוק עתיד לאכזב אותה. תאליה לא האמינה לה, ולא שינתה את דעתה. מאוכזבות, הלכו הציידות לגייס אליהן לוחמות במקום אחר.

עץ האורן של תאליה


במהלך ברחיותיהם מהמפלצות נתקלו השלושה בסאטיר בשם גרובר אנדרווד, והוא הצטרף אליהם במסע, הפעם אם מטרה מוגדרת - מחנה החצויים.
בערך באותו הזמן, האדס גילה על קיומה של תאליה וזעם - הרי היה הסכם בין שלושת האלים הגדולים - האדס, זאוס ופוסידון - שלא יולידו יותר ילדים של ילדיהם גרמו לבעיות בעולם בני-התמותה. כדי להרוג את תאליה, שלך לעברה ולעבר חבריה גל של מפלצות מהשאול.
כשכבר היו ממש קרובים למחנה החצויים, שני קיקלופים ענקיים מהשאול נתקלו בהם, מנסים להרוג את תאליה ואיתה גם את שאר החצויים. תאליה אמרה לגרובר, אנבת' ולוק לברוח ושהיא תעקב את המפלצות. כשניסתה לעקב אותן, הן פגעו בה, והיא גססה. זאוס לא רצה לתת את נשמתה להאדס, ולכן מצא דרך אחרת שבה תוכל לחיות - בתור עץ אורן המגן על גבולות המחנה. מאז אותו יום נשאר שם עץ האורן של תאליה, מבטיח שאף חצוי לא ימות באותה הדרך.

חפצים מיוחדים

תאליה קיבלה מזאוס במתנה את אייגיס, המכונה גם גורגוניאון (משום שעליו מוטבע ראש הגורגונה).
אייגיס, המוכנה גם גורגוניאון (ביוונית: Γοργόνειον) היה במקור, ביוון העתיקה, תליון יון אפוטרופאי מטיל אימה המציג את ראש הגורגונה. תאליה קיבלה מגן כזה בשם 'אייגיס' מאביה זאוס, והוא מפחיד חצויים רבים, ולפעמים גם מפלצות.


דעה אישית

אמג תאליה
טוב, אז תאליה היא אחת הדמויות האהובות עלי. היא אמיצה בצורה יוצאת דופן (תאליה הקריבה את חייה כדי להציל שלושה, ובלי ידיעתה - חצויים רבים נוספים), היא חכמה, נחמדה, מגניבה (אה-אה), ופשוט דמות נהדרת.
היא הוסיפה המון לסדרה, ובין היתר אני מעריצה אותה (טוב, היא דמות ספרותית, אבל עדיין) על זה שדחתה את סוף העולם בשנתיים, גם אם זה כרוך בלהישאר בגיל 15 ו-364 ימים לנצח (היא אף פעם לא תוכל לומר שהיא בת 16! אבל, אולי להיות בת-אלמוות זה לא טוב כל כך כמו שכולם חושבים. אתה יכול לראות את כל מי שאתה מכיר מת מזקנה לנגד עיניך בעוד אתה נשאר צעיר לנצח, ולא תזדקן אף פעם).
תאליה אוהבת לעזור ואני מתה עליה. כי היא תאליה. והיא נהדרת.

תמונות\גיפים






















פאנארטים












ת'איינה










ת'אלוק










סרטונים

הסיפור של תאליה



תאליה מתעוררת




ציטוטים

"הפעם האלים לא יעברו לארץ אחרת," אמרה תאליה. "זה יהיה סוף האולימפוס. הסוף הסופי." ~ תאליה - פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס, עמוד 344

"שרדתי את כל הקרבות ההם," היא נאנקה, "ובסופו של דבר הביסה אותי חתיכת אבן מטופשת!" ~ תאליה כשהפסל של הרה נופל עליה - פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס, עמוד 345

הוא זימן את תאליה ראשונה משום שהיא בתו, והבטיח לה שיעזור בגיוס ציידות חדשות. ~ זאוס מחלק פרסים לחצויים על הצלת האולימפוס - פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס, עמוד 364

רגע אחד עמדו ג'ייסון ותאליה זה מול זה המומים. ואז תאליה רצה אליו וחיבקה אותו.
"אלים אדירים! היא אמרה לי שנהרגת!" היא תפסה בפנים של ג'ייסון ונראתה כמי שבוחנת אותו בקפידה. "השבח לארטמיס, זה באמת אתה. הצלקת הקטנה הזו על השפה שלך - ניסית לאכול שדכן שהיית בן שנתיים!" ~ תאליה וג'ייסון - הגיבור האבוד, עמוד 389

תאליה הביטה בליאו זו הפעם הראשונה, ומובן שהיה זה במבט מאשים שאמר, למה נתת לתיש להיות הרופא? כאילו ליאו אשם בזה. ~ תאליה וליאו - הגיבור האבוד, עמוד 389

תאליה קרצה אל ג'ייסון. "היא קשוחה יחסית לבת אפרודיטה. היא מוצאת חן בעיני." ~ תאליה על פייפר - הגיבור האבוד, עמוד 399

תאליה רצה במעלה הגבעה מבעד לשלג, נצמדת לשביל צר על צלע ההר. עד מהרה התחיל ליאו להתחרט על הניסיון שלו להוכיח שהוא גבר-גבר, כי הציידות השאירו אותו הרחק מאחור. ~ ליאו כשתאליה והציידות רצות - הגיבור האבוד, עמוד 399

"את החלק הזה לא ידעתי," המצח של תאליה התקמת בתמיהה. "מי זאת לופה?" ~ תאליה שואלת את ג'ייסון - הגיבור האבוד, עמוד 493

תאליה ניגשה אליו והביטה בכלוב במורת רוח - ואולי הופנה המבט הזה אל האלה עצמה. "ניסינו כל דבר שעלה בדעתנו, ליאו, אבל אולי לא ממש רציתי להצליח. אם זה היה תלוי בי, הייתי משאירה אותה שם וזהו."
"אח, תאליה גרייס," אמרה האלה. "כשאצא מכאן את תצטערי על היום שבו נולדת."
"ממש!" ענתה תאליה ברוגז. "כבר עידנים שאת מתעללת בכל ילדי זאוס. את שלחת עדר של פרות עם מעיים חלשים לרדוף אחרי חברתי אנבת' - "
"היא התנהגה בחוצפה!"
"את הפלת לי פסל על הרגליים."
"זאת הייתה תאונה!"
וחטפת את אחי!" קולה של תאליה נשבר מעוצמת רגשותיה. ~ תאליה והרה רבות - הגיבור האבוד, עמוד 494

ואוו. פשוט ואוו.
הסיקור שלך מושקע ומעמיק וכיסית כמעט את כל הנושאים האפשריים שקשורים בתאלייה.
הוספת קטעים וציטוטים ואפילו חפצים מיוחדים ואני חייבת לומר שהתרשמתי.
חוות הדעת שלך מפורטת מאוד והמידע עליה עוד יותר, מצאת המוני תמונות וגיפים ואפילו פירטת על שיפים אפשריים איתה.
הסיקור שלך מושלם ופשוט אין לי הערות.
עכשיו באשר לתאליה. אני מאוד אוהבת את תאליה. יש לה תכונות אופי נפלאות ואני אוהבת את העקשנות שלה. אני ממש לא אוהבת שמשפפים אותה עם ריינה ומשפפים אותה בכללי אבל כל אחד והטעם שלו.
תאליה מאוד מיוחדת ואני מסכימה עם כל חוות הדעת שלך.
זה סיקור נהדר ומפורט מאוד, קבלי ח"ח!

עוד סיקור מבית היוצר של מאיה, וכרגיל הוא נהדר. גם אותו מאוד נהניתי לקרוא, בין השאר מכיון שאת מעצבת אותו בצורה שונה מסיקורים אחרים, וכותבת את המידע על הדמות בצורה מעניינת שמושכת את הקורא לקרוא. גם אני חושבת שכיסית כמעט את כל הנושאים האפשריים, ואף הרחבת מעבר למה שהיה צריך. את כותבת את התקצירים בשפה שלך, וזה ראוי להערכה גדולה. את גם מוסיפה ציטוטים, שזה מעולה. אין לי הערות, ואני מסכימה עם חוות הדעת שלך - תאליה אכן נהדרת. אני זוכרת שכשהיא הופיעה בספר השלישי הייתי כזה "רגע מה מאיפה צצת?" וחשבתי שאולי יקרה משהו בינה לבין פרסי ("הו לא גברת את לא עומדת לחבל בפרסבת'!"), אבל במשך הספרים היא התגבשה לכדי דמות חזקה וטובה כמו כל הדמויות של ריק ריירדן בעצם.
וגם הסיקור הזה הוסיף משהו שלא ידעתי - באמת משפפים את ריינה ותאליה? בהחלט הייתי מופתעת.
לסיכום, סיקור נהדר, קבלי ח"ח ענק. התווסף לספרייה

תאליה היא אחת הדמויות האהובות עליי בפ"ג, היא נפלאה. חבל לי שהיא רק דמות משנית, מגיעה לה יותר התייחסות ממה שהיא מקבלת. היא חזקה ואמיצה ועברה הרבה ומגיע לה סוף טוב שהוא יותר מלהיות סגנית ארטמיס. (זה המקום להגיד שאני משפפת ת'יינה ושהן מושלמות ביחד?)
הסיקור שלך נהדר, מושקע ומפורט ומציג את תאליה בצורה הכי טובה שיכולה להיות, אז כל הכבוד גדול. ד"א, תאריך הלידה שלה הוא ה22.12 אם אני לא טועה ^^

ליה - תודה רבה^^
אוראל - איך לא ידעת על ת'איינה. לא פייר. אבל תודה בכ"מ D:
מיקה - ת'איינה פוראבררר. ואני אעדכן את התאריך לידה - תודה.

אני יודעת שזה הקפצה, אבל יש לי משהו חשוב להעיר לך.
תאליה הייתה גם בסוף ים המפלצות כשהיא חזרה לחיים.
באמת באמת באמת סליחה שזה הקפצה, אבל רציתי רק להעיר על זה :)

הקפצה היא ספאם לכל דבר, היית יכולה להגיד לה בה"פ. זו אזהרה ראשונה בע"פ.