שם הספר: כלוב המלך|King's Cage
שם הסופרת: ויקטוריה איוויארד|Victoria Aveyard
שנת הוצאה באנגלית: 2017
שנת הוצאה בעברית: 2018
גוף הוצאה באנגלית: Orion Publishing Co
גוף הוצאה בעברית: מודן הוצאה לאור
ארץ ושפת מקור: אנגלית אמריקאית
שם המתרגמת: ורד טוכטרמן
ז'אנר: מדע בדיוני
סדרת ספרים: מלכה אדומה, ספר שלישי.

תקציר העלילה
גב הספר
מייר בארו שייכת לאדומים, הגזע החדש שהעז להתקומם נגד רודנותם של הכסופים. מייבן קלורה, המלך הצעיר, נחוש לעשות כל שיידרש כדי לשמר את שלטון בני עמו הכסופים, והוא כולא את מייר בארמונו למשך חודשים רבים. אבן הדממה משתקת כמעט את כל היכולות של מייר, והיא חיה רק בחסדו של מייבן, שפעם הייתה מאוהבת בו נואשות. הוא הסוהר שלה: ברצותו תמשיך לחיות ברצותו תיענש.
בינתיים רוח המרד ממשיכה לפעום בלב האדומים, ושבייה של מייר רק מעודד אותם לפעול. אחיו של מייבן, קאל, הנסיך שחצה את הקווים והצטרף לאדומים, מכשיר את עצמו לקראת המפגש הבלתי נמנע עם ארמון הכסופים, כי אהבתו של קאל נתונה למייר וברור לו שעליו להשיבה הביתה.
אבל איש לא יודע מה יקרה במפגש חזיתי בין כסופים לאדומים, כי מאבק בין שני כוחות אדירים מצמיח גם כאלה שיהיו מוכנים לשקר ולבגוד ביקרים להם כדי להפיק רווחים אישיים, ותוצאות העימות עלולות להיות גרועות אפילו מהמצב הקיים.

תקציר שלי
לאחר שמייר בארו, אחת מהדםחדשים החברים במשמר הארגמן, נתפסת על ידי המלך הצעיר מייבן קלורה, הוא כולא אותה בארמונו תחת המשקל המכביד של האבן הדוממת, שמשתקת את יכולתיה לגמרי, ומשתמש בה כדי לסחוף אליו תומכים מכל רחבי הממלכה, כולל הקמת צבא של דםחדשים שיפעלו נגד המרד של משמר הארגמן.
באותו הזמן משמר הארגמן מכין את צבאותיו גם הוא, ומאמן את הדםחדשים שיצליחו להשתמש בכוחותיהם נגד הכסופים, כדי לשחרר את החיילים הצעירים מהטבח המחכה להם, ואפילו להציל את מייר עצמה מציפורניו של מייבן.
כהממלכה מתפלגת תחת שלטונו של מייבן וההתקפות של משמר הארגמן, נוצרים בריתות לא צפויות שמטרתן להשמיד את אויבם בכל מחיר, והמלחמה נראית רחוקה מלהסתיים.

דעה אישית
זה ספר מושלם. טוב, הסדרה המושלמת, הספר הזה היה קצת חסר פואנטה.
יותר מחצי מהספר כתוב מנקודת המבט של מייר, שכל מה שהיא עושה הוא להירקב בארמון, מה שגורם לעלילה להיות קצת פחות מעניינת וכל נקודת מבט אחרת, אפילו של הדמויות שהכי שנואות עליי, הייתה הקלה מבורכת לעומת נקודת המבט של מייר. (ואולי זה קשור לעובדה שאני שונאת את מייר, מי יודע).
כל מה שלא היה מסופר מנקודת המבט של מייר בהחלט היה מעניין מאוד, מלא באקשן ומתח. נקודת המבט של מייר הייתה יותר הסתכלות מהצד ולא ממש היה אפשר להרגיש שום דבר. זה היה פחות כמו "יש קרב! צריך ללכת לעזור!" ויותר כמו "יש קרב! טוב נו אני במילא לא יכולה לעשות כלום אז בואו נשב בחלון ומסתכל על אנשים הורגים זה את זה."
הדמויות היו מעניינות, והצלחתי להתחבר אפילו לדמויות שלא היה להן כמעט תפקיד. נקודות המבט השונות בהחלט עזרו להבין יותר על כל הדמויות ולא רק על מייר, וגם אהבתי את העומק שניתן לדמות של מייבן במהלך הספר הזה, שסוף סוף אפשר להבין למה באמת הוא עושה את כל מה שהוא עושה.
הכתיבה הייתה סבירה, לפעמים הייתה משעממת מדי ובמהלך התיאורים אני בכלל לא הצלחתי להתרכז. אפילו במהלך הקרבות היה לי קשה לשים לב מה קורה, אבל לא נורא.
הספר הזה באמת היה ספר מדהים D: אתם חייבים לקרוא D:

עוד ספרים בסדרה
מלכה אדומה|Red Queen-ספר ראשון
חרב הזכוכית|Glass Sword-ספר שני
War Storm-ספר רביעי