פגישה, חצי פגישה./ הדר: גמד- ענק, לענקית שלי, ספיר.

שם הפאנפיק: פגישה, חצי פגישה.
שם הכותבת: הדר (Feel Angel)
דירוג: PG
שיפ: סיריוס/ OFC
ז'אנר: רומנטיקה, אני חושבת שיצא לי גם קצת אנגסט.
אורך: 560 מילים
ויתור זכויות: אינני רוצה להרוויח כלכלית מהפיק הזה, וכל הדמויות (חוץ מה- OFC) שייכות לרולינג.
תודות: הענקית שלי היא ספיר, הלא היא הרמיוני פוטר. חוץ מכך שהפיק נוצר בשביל התחרות גמד- ענק הוא נוצר גם כברכת שלום בתור מנהלת הפורום החדשה.
בנוסף רציתי להבהיר משהו לאורפז ולספיר, קחו את עצמכן בידיים, אתן כותבות מהמם.
הערות: השם של הפיק, והשיר ממנו נשאבת העלילה שייך למשוררת רחל.
אזהרת טריגר.
לא לקחתי בטא, אז אשמח אם אתם רואים טעויות שתגידו, ואתקן אותם.

"פגישה, חצי פגישה."

היא הביטה בעיניו האפרות וחסרות הרגש, היא ידעה שמשהו מתחולל בתוכו, שהוא אינו מראה זאת, כיאה לבן משפחת בלק.
אחרי שנים כה רבות סיריוס בלק לא השתנה כלל; הוא נראה אותו נער יפה תואר, שובה לבבות, וחסר כל רגישות לסביבה, קונדסאי מן המניין.
לראות אותו אחרי כל- כך הרבה שנים, הרטיט בליאן טונל חלק בלב, החלק שעדיין הרגיש אליו משהו.
ליאן התכופפה להרים את השקיות שנפלו בזמן שהשניים התנגשו זה בזו, וראשה נתקל בראשו.
ליאן שאלה את עצמה האם הוא באמת עומד לעזור לה, אך מעשיו הקדימו לבוא ותוך שניות כל המצרכים שנפלו לה חזרו לשקית שנתלתה על ידו, מושיט אותה לעברה.
"מה שלומך?" שאל בחיוך הקונדסאי אליו התגעגעה.
"טוב, תודה. איתך?" שאלה, מנסה לפתוח בשיחה עניינית.
הוא הנהן בראשו והביט לעבר בית הקפה 'רוזמרין' שהיה מאחוריה, "אפשר להזמין אותך לבירצפת?"
היא הנהנה, מביטה שוב בקניות וממלמלת משהו כמו: "את עוד תתחרטי על זה."
סיריוס חייך כאשר שמע זאת, אך מיהר לפתוח לעלמה את הדלת, ולהזיז לה את הכיסא שתשב.
'הוא תמיד היה ג'נטלמן', חשבה.
"עבר הרבה זמן." חייך סיריוס, וסימן למלצרית שתי בירצפת.
"לא ראיתי שזה הפריע לך כל- כך," התנהגה ליאן בחביבות יתר, "לא חיפשת אותי, וגם מיהרת לעבור לבחורה הבאה."
סיריוס השפיל מבט, הוא ידע שהיא צודקת, אבל חשב איך יוכל לשכנע אותה שראשו היה טרוד בדברים אחרים.
"כשהלכת," שקע סיריוס בנוסטלגיה, "לא ידעתי מה קרה לך." הוא גירד באפו והמשיך, "רק לא מזמן גיליתי שאמך ואביך נפטרו במלחמה הזאת."
דמעה בצבצה בקצה עינה של ליאן, והיא מיהרה להסתיר אותה כאשר השפילה מבטה מטה.
"ידעתי שיש לך אחות קטנה," שקע סיריוס בדבריו, לא שם לב למי שישבה מולו, "שכחתי שאת זאת שצריכה לטפל בה."
ליאן הרימה מבטה, תפסה בשקיות שנחו לידה ומיהרה לצאת מבית הקפה.
סיריוס הניח על השולחן מספר חרמשים ומיהר לצאת אחריה, הוא תפס בידה שנייה לפני שפנתה באחד הרחובות הצדדים.
"מה קרה?" שאל מתנשף.
"תמיד היית, ותמיד תישאר חסר רגישות," הביטה בעיניו חסרות הרגש, "תסתכל מסביבך."
סיריוס הפנה את ראשו והביט ברחוב שהיה מכוסה בזבל, ומריח רע. הוא הסתכל בבתים שנראו רעועים וישנים מאוד, עובש נשאר עליהם.
"פה אני גרה." הפתיעה ליאן את סיריוס, "פה אני גרה מאז שעזבתי את הוגוורטס." הסבירה.
סיריוס הביט בה בפליאה, כלא מאמין, "אני יכול לעזור במשהו?"
ליאן נשפה בקול, "אני לא צריכה את הכסף שלך." אמרה בביטחון.
"אני רוצה לעזור בכפות ידי." סיריוס הראה לליאן את ידיו שהיו חבושות בכפפות מעור דרקון שחור.
ליאן גיחכה, "אתה בטוח שאתה רוצה שהם יתלכלכו?" שאלה מחויכת.
סיריוס ניסה להוריד את הכפפות בקושי רב, למרות שליאן חשבה שזה משעשע היא הניחה את השקיות ופנתה לעזור לו.
סיריוס טחב את הכפפות לכיסו והביט בה בחיוך, הוא התקרב אליה וליאן נסגה מעט אחורה.
הוא תפס במותן שלה מצמיד אותה אליו ולוחש באוזנה: "אף פעם לא שכחתי אותך."
רטט קל עבר בגבה, וחיוך נפרש על פניה. סיריוס הצמיד את שפתיו לשלה לנשיקה ארוכה והיא התמסרה לו בקלות, מנסה לטעום מטעם העבר.
היא התנתקה ממנו לאחר מספר שניות, או דקות, היא אינה שמה לב, והתחילה ללכת אחורה.
"תפגוש אותי מחר בצהריים בבית הקפה." חייכה ומיהרה לסוף הרחוב.
למחרת בבוקר בעמוד הראשון של העיתון 'הנביא היומי' גילתה ליאן שסיריוס באזקאבן.
'הוא בוגד!' היה כתוב בכותרת, וצביטה תפסה בליבה של ליאן, היא נשמה בכבדות ונרדמה על הספה.
היא לא התעוררה, אוכלי- המוות פרצו לביתה והרגו אותה.
היא לא הספיקה לגלות את האמת, היא לא הספיקה להבין שאהובה לא בגד בה, או בשום אחד אחר.

תגובות בונות יתקבלו בברכה. =)
מקווה, ספיר, שאהבת את הפיק.

זה יפה מידיי
כמה שאני שונא את סיריוס - הצלחת לחבר אותי אליו
ה' יודע איך!!!!
את כל כך מוכשרת, למה, ההההההההההההההההההה
סתם, סתם....
אבל שתדעי שאני מקנא בך קשות!
כמו שאת כבר יודעת - אין לך ממש מתחרים

תודה רבה. ^^
יש לי מתחרים.
כל מי שבפורום הזה מוכשר, באמת.

מדהים .
אהבתי !

אהה!!! כל כך עצוב, כל כך יפה!
מזמן לא התחברתי ככה לפיק סיריוס. וואו. וואו. וואו. וואו.
הלוואי שהייתי כמוך. הלוואי שהייתי מקבלת לפחות קצת מהכשרון המדהים הזה שלך.

מדהים.

אני ממש ממש אוהבת את הכתיבה שלך.

*נמסה*
זהו. אני מקאנה בך סופית =O
את כל כך מוכשרתתתת =)
(ואז מה אם עשיתי פרוטקציות?)
יא =]
זה כל כך יפה.
תסלחי לי -אין לי כח לתגובה בונה, אני במצב נמס XD
זה כל כך יפה.
סוף עצובבב... =(
כבר כתבתי שאת מוכשרת? ( ושאני מחכה לפרק שמיני באור ירח? D: )

אהבתי, ועצוב .
אבל אל אהבתי את השורה האחת לפני אחרונה- "היא לא התעוררה, אוכלי- המוות פרצו לביתה והרגו אותה."

זה היה כתוב קצת בחוסר רגישות .

תודה רבה לכולם. =)
מאיה, זאת הייתה המטרה, לזעזע, לסיים באופן מר את הסוף המתוק.
ספיר, את יכולה להמשיך לחכות, בינתיים כל השאר מחכים לפרק שישי, והמוזה בקשר לאור ירח נעלמה.
שמחה שאהבתם.

=O
תיזהרי ממני!
אני לא מחכה יותר מדי ^^
(תעזרי לי, מגבים את כל הפיקים בפורום, למקרה שהפורום יסגר!)

יפה אהבתי
ומה לא היה המשך לאור ירח?
אם כן אז מתי פשוט אני על קוצים

מה ?? למה ??
יש סיכוי שסוגרים את הפורום ??

ממש אהבתי!

תודה רבה. =)
אור ירח לא עומד להינטש, הוא כתוב עד פרק שביעי ואתם עוד מחכים לשישי.
פשוט לפרק השמיני יש שפנפן והתחלה כתובה רק אין לי מוזה להמשיך, היא עוד תבוא.
תודה, איילת, על התיקון, אני אערוך עכשיו.
שמחה שאהבתם. ^^

מדהים
אני ממש ממש אוהבת עבודות שלך יצא ממש ממש מדהים
אף פעם לא ראיתי פיקצר של סיריוס /OFC שכתוב כול כך יפה