החיים בבועה של רייצ'ל / דניאלה =], פאנדום דמדומים =]]

[לואי השמן]

שם הפאנפיק: החיים בבועה של רייצ'ל
שם הכותב:דניאלה =]
פאנדום:דמדומים
דירוג:pg13
שיפ: ג'ייקוב / רייצ'ל /אדוארד
תודות:המממ...בנתיים אין אותם




פרק א'
"רייצ'ל? " שמעתי את קולו של ג'ייקוב בפלאפון
השעה הייתה כבר מאוחרת לכלל, אבל אתמול הלכתי לישון כ"כ מאוחר. בגלל אותו ג'ייקוב מהפלאפון.
הוא ידע שאתעורר מאוחר, אבל נסלח לו. החבר הכי טוב שלי, מה איכפת לי?
"הממ?" המהמתי אל הטלפון הנייד שלי, ובו זמנית קמתי מהמיטה , והלכתי אל האמבטייה
"עוד שבוע בית ספר, אנחנו צריכים להתחיל להתעורר מוקדם, וללכת לישון מוקדם" הוא אמר לי בתהייה
באותו הרגע כבר התחלתי לצחצח שיניים
"ג'ייאוב..." מלמלתי כשכל הפה שלי מלא משחת שיניים
"את מצחצחת שיניים!" הוא הודיע
גכחתי
"ג'ייקוב, " אמרתי וירקתי את כל המשחת שיניים שהייתה לי בפה
"תמשיך לעבר העניין" צחקתי לעצמי , וחזרתי לצחצח שיניים
"טוב, אז ... אני יכול לבוא עוד 5 דק'? " הוא שאל, ואני נאנחתי
"אהה..." אמרתי והמשכתי לצחצח. מה יש לו? הוא אמור לדעת שהדלת שלי פתוחה לפניו. תמיד. אנחנו החברים הכי טובים מגיל 0 .
הוריי הכירו את הוריו, כשאני נולדתי. אימו זיכרונה לברכה, הייתה המיילדת של אימי.
הוא כמו הבן הנוסף שלהם. חוץ מאחי הקטן.
"טוב, אני בא בעוד 5 דק'..." הוא אמר מאושר.
חייכתי אל עצמי, כי ידעתי שבחיים הוא לא יראה אותו.
ג'ייקוב הוא האדם הכי מדהים שהכרתי אי פעם. אני ממש מקנאה בו.
כשהוא הגיע הייתי כבר לבושה, במטבח, הכנתי לעצמי טוסט.
הייתי כ"כ עייפה. לעזאזאל עם ג'ייקוב... כיף איתו יותר מידי.
"בוקר טוב!" הוא אמר מחייך , החיוך שלו החזיר לי את האנרגיות.
"רוצה לאכול?"שאלתי מחייכת והוא צחק
"אני עובר לבית הספר שלך" הוא הודיע לי מחייך
הפלתי את המזלג , והסתכלתי עליו בחיוך ענק
קמתי אליו , וחיבקתי אותו
"תודה לאל!!!" אמרתי מאושר והוא החזיר לי חיבוק
"אני לא אצטרך ללכת לבית הספר , ביום הראשון לבד..." אמרתי מאושרת.
חייכתי אליו, "אז בוא ניסע היום לפורט אנג'לס לקנות דברים..." אמרתי מחייכת חיוך גדול
"תאכל את הטוסט שנישאר, רצתי להתארגן!" אמרתי מחייכת
עליתי לחדרי במהירות, והתארגנתי. לקחתי את הארנק שלי , את הטלפון הנייד שלי , ואת היומן שלי.
רצתי במהירות למטה, וראיתי את אבי מדבר עם ג'ייקוב ומדבר איתו על ספורט.
נאנחתי, אבא שלי מנסה להיות צעיר בחוזקה.
"אבא?"שאלתי מחייכת , והוא הפנה את מבטו אליי.
"מה מותק?" הוא שאל
"אני וג'ייקוב הולכים לקנות את הדברים לבית הספר... " חייכתי אליו, והוא ישר הבין
ההוא הווציא את הארנק
"כמה זה יעלה לך?"שאל אותי, ואני הרמתי את כתפיי קצת למעלה, לא היה לי מושג.
הוא הביא לי את כרטיס האשראי שלו.
"תהני "הוא חייך.
צחקתי. לחיות עם אבא עו"ד זה די כיף. חוץ מהעובדה שחוץ מימי שבת וראשון הוא לא בבית.
חיבקתי אותו , ויצאנו אל המכונית של ג'ייקוב.
נכנסנו למכונית הישנה של אבא שלי, שהייתה מדהימה ויפה למרות כל השנים שאבי נסע איתה, ונסענו אל פורט אנג'לס.
כשחזרנו, הורדתי אותו בביתו, ועשינו את לחיצת הידיים המפורסמת שלנו.
צחקנו , ונסעתי הביתה.
השבוע עבר במהירות , כל הספרים והמחברות כבר היו אצלי...
רק הפרפרים בבטן, השתלטו עליי.
וכך התחיל הסיפור שלי, בעיירה קטנה ורטובה. בשם פורקס.

[Fragile]

זה נשמע נחמד מאוד. D:
אני רק מקווה שזה לא יהיה כמו אדוארד/בלה/ג'ייקוב.
אני הייתי ממליצה לך לקחת בטא.
ד"א, יש המשך, נכון?

[לואי השמן]

יאפ =]
אני מחפשת בטא =]
XDD
זה יהיה שונה =]

[Fragile]

אני יכולה לבטא לך אם באלך. D:
אני בטאית רשמית. (:

[MaYa:]]

קצת טעויות ביטוא. תעבירי בטא.
3>.

[golden eyes]

אהבתי!
רק כדאי שתיקחי בטא...
ותמשיכי!!

[Robsessed]

אהבתי!
כתוב יפה ומתואר יפה..
בהתחלה חשבתי שזה פשוט הסיפור המקורי רק שלבלה קוראים רייצ'ל..
זה קצת מבלבל ולא ממש הגיוני אבל בכל זאת ממש אהבתי!!
אני מחכה להמשך!!
333>>>

[גיניויזלי]

כתוב ממש מקסים!!!!
יש המשך?

[pink angel]

ממש אהבתי!

[Misery Business]

הקפצה. שימו לב מה תאריך ההודעה האחרונה לפני שאתם מגיבים!
ננעל.