אוקי .. אז הנה פיק שלי... המשך ישיר של הספר השישי.. ממש המשך ישיר חחח תביני כשתקראו.

שם הפיק: הארי פוטר - היעד הבא.
שם הכותב: Rastafaray. אני =]
פאנדום: הארי פוטר
דירוג: pg13
שיפ: הארי/ ג'יני (אני אעדכן אם יהיו עוד.)
תודות: אני כבר לא לבדי בפיקשן הזה.. תודה אדיררהה לה*ד*ר הבטא מספר אחת בארץ! - מת עלייך..
ויתור זכויות: הכל של ג'יי.קיי, אני רק נהנה עם החומר, לא רוצה רווחים ולא מרוויח. וגם אחרי הכל כבר יצא השביעי, וזה לא זה.
תהנו.

פרק ראשון - הוגסמיד בלהבות

שריקת הצופר של רכבת האקספרס להוגוורטס נשמעה, והמנועים החלו להרעיש ולשקשק בקול חזק.
הרכבת נוסעת בכיוון אחד, לתחנת קינגס קרוס בלונדון, בלי לדעת אם תחזור עוד לכיוון האחר.
קול שריקת הצופר התעמעם בחלל הרכבת, בעוד שהיא מגבירה מהירות, מתרחקת יותר ויותר מהמקום אליו רצתה לחזור
הרכבת היתה שקטה מתמיד, הארי ישב בכיסאו בעניים צורבות עד בכי והביט במבט ריק אל החלל שמעבר לחלון. הוא אף אחד לא האמין שכך זה יגמר, ושכך זה יהיה.
אף אחד לא העז לפצות את פיו , לחתוך את המתח , ג'יני רכנה ברכות על כתפו של הארי ונשקה לו על הלחי ,
גם המגע החם של נשיקתה על לחיו של הארי לא גרמה לו לזוז , גם לא תנועה קטנה שבקטנות.
"אה, הארי!.." פצה רון בנחישות , בעוד תריסר זוגות עיניים מזיזים מבטם לנקודה שבה ישב רון , רון התמהמה קצת
בראותו את כל זוגות העניים המעוניינות פתאום כל-כך לשמוע ולדבר.. "אתה לא לבד" השלים לבסוף.
"כן!" קרא נוויל "אנחנו באים איתך" , ומשך אליו את לונה לאבגוד בחוזקה
בעוד היא מסננת בענווה "אנחנו עדיין צבא דמבלדור".
"ותמיד נשאר".
"תמיד נשאר ... תמיד , איתך!"
הארי שמע הכל , הוא שמע , אבל הוא לא הגיב .. לא הגיב , למרות שגל של חמימות עטף את גופו...
'אתה לא לבד' קרא קול חמים בגופו , והנחש בבטנו השמיע אנחה רגועה של עונג.

השקט הרגעי והנעים התחלף בפיצוץ אדיר שהדהד לפתע ברחבי הרכבת בעוד היא חורגת מהמסילות ומתהפכת על צידה ,
"כולם לצאת מהרכבת , מיד!" פרופסור מקגוניגל עברה בין השורות והתאים והורתה על כולם לצאת.
הארי עוד הזה ולכן לא הבין מה קרה , כשהרמיוני הצביעה על החלון וקראה בחשש "זו הוגסמיד?".
לקחו להארי כמה שניות להתעשט , וכשפתאום הצלקת שלו בערה מכאב הוא הביט החוצה אל החלון
וראה את העיירה הוגסמיד עולה בלהבות והרבה מעל ,בשמים , גולגולת ירוקה ונחש - סמל האופל.
"שכל אחד יחזיק שרביט , תצטרכו אותו" קרא בנחישות , באותו קול של מנהיג , אותו קול שנשמע באותו יום במשרד הקסמים.
"אז צ"ד עדיין בעניינים הא?" שאל רון בטיפשות ושלף את שרביטו , מצביע לאמצע התא.
"כי ככה זה צריך להיות" חייכה לונה והצביעה בשרביטה למרכז התא. נראה שכל החמישה עשו זאת ומחכים כעט להארי.
הארי שלף את שרביטו , הניף אותו כמתכונן לקרב , פירק את עלומת השרביטים שחבריו יצרו , ובצעד מבטיח יצא מהקרונית.

בחוץ , כפי שראו השישה , כבר התנהל קרב בין סגל המורים וכמה תלמידים מהשנים האחרונות לבין אוכלי המוות.
הארי סרק את אזור המלחמה כדי לראות את היקף הקרב , הוא לא ידע מול מה הוא עומד , אבל הוא חיפש ... חיפש עוד משהו
הוא חיפש אותו , את לורד האופל .. אבל הוא לא היה שם. 'כמה מתאים לו' חשב הארי 'שישאיר ת'עבודה לעלובים האלה'.
"למה אתם מתמהמהים פה ולא עושים כלום?" צווחה עליהם מק'גוניגל שהופיעה מצידה השני של הרכבת ההפוכה ,
"קדימה , לכו לעזור!" ניפנפה לעברם בשתי ידיה והשישה יצאו לדרך..
"כולם להשאר יחד , לא להתפרק" קרא הארי , למרות שנראה היה לו שאפ-אחד לא חשב אחרת.
לחישה המומה נשמעה לא רחוק , וסילון אדום העיף את הארי מרגליו. הארי התעשעט מיד וקם כששרביטו שלוף בהיכון לתקוף ,
"אני צריך שתרוויחו לי קצת זמן , אני רוצה לבדוק את השטח" אמר הארי בעוד סורק את הקרקע והשמים כאחד.
"אוקי , בואו ניצור מגן יהלום" אמרה הרמיוני ברוב חוכמתה , בעוד השאר שולחים בה מבטי שאלה ,
"פשוט תקיפו אותו" נאנחה הרמיוני , "ותדאגו שלא להפגע".
החמישיה הקיפה את הארי בעוד הוא בודק , סילונים אדומים וירוקים , לחישות וצעקות .. הכל קרה כל-כך מהר.
היה נדמה להם שהם עומדים שם לא רק דקות ספורות כש-
"טוב , היחסים הם כשלושים לכל לוחם כשיר אחד משלנו" פצה הארי , קופץ החוצה מהמעגל החוסם אותו.
"הענקים יהוו לנו בעיה וגם עצם זה שאוכלי המוות גם על מטאטאים"...
"הרמיוני , ג'יני" קרא ושתיהן כנעמדו דום ,
"שתיכן קחו איתכן עוד שלושה תלמידים בוגרים ותגנו על הקטנים תכניסו אותם למקום מחסה בין שברי הרכבת"
שתיהן כבר יצאו לדרך כשהארי תפס את ג'יני "ושלא יראו אתכם , שלא יראו אותך".

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חלק ב':
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הארי נויל רון ולונה נקראו מיד לעזור לפרופסור פליטיק ועוד כמה תלמידים לשתק יחדיו כמה ענקים שמנסים לרמוס את הרכבת ,ואת הילדים שבתוכם. "בקריאה שלי" צייץ פליטיק "אחת.. שתיים.. עכשיו!" , "שתק!" כולם צעקו כמקהלה וסילון אדום הפיל את אחד הענקים.
סילון ירוק מתקרב השתקף בקצה משקפיו של הארי בעוד הוא צועק "להתכופף" ומתיח עצמו לרצפה , הקישוף החטיא ,
"תמשיכו עם הענקים , אני אתפל בזה" ניגב הארי את שפתיו היבשות ויצא לכיוון אוכל המוות ששיגר את הקללה.
צחוק חלוד ומעופש התגלגל מהקסדה המסתירה את פניו של אוכל המוות. "או הארי , הארי". הארי זיהה מיד את הקול
שמאחורי המסיכה .. זה היה לוציוס מאלפוי. "אהבת את המפגן שבני אירגן בבית הספר שלכם?" קרא בזילזול וחזר לצחוק
את צחוקו המלא צחנה. "הוא גם שיחרר אותי אישית מאזקבן , אני גאה" קרא בשמחה כה ענוגה - ואף הוסיף השתחוות קטנה תוך ששלף את שרביטו בשנית מנדנו המיוחד ,מקל ההליכה שלו.
הארי לא ענה , רק אחז חזק יותר בשרביטו , מוכן להגיב על כל תזוזה קטנה.
"אתה חכם גדול מאחורי המסיכה הא לוציוס?" לעג הארי,
"אתה לועג לי?" עלה קול חזק יותר מגרונו של מאלפוי כעט , קול מאיים יותר.
"כן" ענה בפשטות. "אני לא צריך את המסיכה.." קרא ושלף את המסיכה "כדי לעמוד מולך" סיים וירק על הרצפה.

"בוא נעשה את זה כמו שצריך" אמר לוציוס בקולו המצחין , "לכל אחד מגיע כבוד בקרב" צחק מאלפוי
"..במיוחד שזה האחרון שלו". הארי רק עיוות את מבטו ופנה לעמוד מול לוציוס , השנים הרימו שרביטים אל מול פניהם ,
קדו קידה עמוקה בעוד לא מנתקים קשר עיין... "קונג'ונקטיוויטוס!" , מאלפוי שלף מיד , אך הארי היה זריר דיו "פרוטגו!"
להשתמש בלחש המגן. "יפה , יפה" ציחקק מאלפוי... "דראקו אמר לי שהתאמנת לך , שיחקת במורה ותלמיד הארי?".
"אקספליארמוס!" זעק הארי , הוא לא חיכה , זה היה קרב שהוא לא תכנן להפסיד. לוציוס דחה את הלחש בהינף שרביט.
"סרפנסורטיה!" , "אנגורג'יו!". סדר הקללות הללו מפיו של לוציוס , שהתלוו בגיחוך מעיק , העמידו את הארי אל מול נחש
קוברה בגודל של מכונית. הארי כאילו היה מוכן לנחש ענק הצליף באויר עם שרביטו "אינסנדיו!" , ובעוד שעמוד האש
ששלח משרביטו מתקרב לנחש הוא קורא ללוציוס "שכחת את החזקה שלי , נכון?".
כשאור הלהבה התעמעם הארי ראה את פניו של לוציוס חיוורות כשלד , מסתכלות עליו ועל הנחש לסירוגין.
"לך נחששש....סהה לא הקרב שששלך" , את זה הארי אמר בלחשננית , כך הבין לוציוס כשראה את הנחש זז.
"רדוציו" לחש הארי והנחש חזר לגודלו הרגיל. "בוא נעשה את זה בדרך הישנה" אמר קלות והחווה בשרביטו תנועת כבוד בקרב.

"אימפריו!" קרא מיד לוציוס ..ולזה לא היה מוכן הארי , שחיכה לתנועה דומה מלוציוס.
'תרים את יד השרביט שלך , הארי' קול קרא בראשו , והארי ביצע.
'תהרוג את חבריך , תהרוג אותם' אמר ברכות אותו קול קר.... 'לא! אני לא אעשה את זה'.
ידו של הארי לאט לאט ירדה בעוד שני הקולות בראשו רבים , ולבסוף בתנועה בשרביטו ולחישת "טרנטלגרה"
אחיזת הכישוף הוסרה כשהרגליים המרקדות של מאלפוי הסיכו את דעתו.
'זה הזמן לתקוף' חשב הארי , הרים את השרביט "אקספליארמוס!" , "קרושיו!" ... שתי הקללות נורו , מאלפוי הותך על
הרצפה אבל הארי בכל זאת נתקף זעקת כאב מתקפל על הרצפה. "אוי הארי הארי" הקול הדהד חלושות בראשו של הארי
אך בכל זאת זיהה... זו היתה בלאטריקס. "ניפגשים שוב מה?" שאלה בטפישות ופרצה בצחוק , מחזקת את האחיזה בשרביט.
"אני כל-כך אהנה מזה הארי" אמרה בשלווה מפחידה , "ואתה?" פרצה בצחוק.
הארי פירש את רגע התענוג המר של בלאטריקס לחלון הזדמנות להשתחרר מכבלי הכישוף , ויד שרביטו החלה לזוז קלות,
"או אדון האופל" קראה לשמיים , כשעיניה ננעצות בסמל האופל "גופתו תהיה מתנתי לך..מתנה ממשרתת נאמנה" , חיוכה
שנמג ברגע התחלף בפרצופה המר והמצמרר כרגיל כשחזרה להביט בהארי , ששרביטו כבר חצי שלוף לעברה. מחזקת את אחיזתה בשרביט , הכאב חזר לפלך את גופו של הארי , "אני אקח את זה יקירי" התקופפה ושלפה סופית מידו את השרביט.
"פיניטו אינקנטאטם" נשמע מאחורי גבה של בלאטריקס בקול שלו , וכמה מהר שהכאב פגע בהארי כך גם נמוג.
בלאטריקס התרוממה עד כדי זקיפה , מפנה את ידה משרביטו של הארי , רוקמת במוחה רעיון להפוך את הקערה על פיה.
"אל תסתובבי , בלה" רמוס לופין עמד כששרביטו מוצמד לגבה של בלאטריקס. "אתה בסדר הארי?" שאל בעוד מצמיד חזק
יותר את שרביטו בגבה בכל תנועה שעשתה. בסיבוב מהיר , מלא מיומנות קרב , הסתובבה בלאטריקס וישרה שרביט אל לופין. "פטריפיקוס טוטאלוס", קרא הארי מאחור ופגע ישירות בגבה , בעוד גופה מתקשה ונופלת על גבה.
"זה! , לזכר מאלפוי הבן" קרא הארי כשדורך על אפה ושובר אותו "וזה בשביל סיריוס" קרא הארי ושבר את שרביטה של בלאטריקס
בעוד מוחץ ברגלו את כף ידה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חלק ג':
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

קול פקיקה קרוב נשמע , "מינרווה הזעיקה אותנו" אמר מיד לופין. "חברי המסדר פה?" שאל הארי "כולם?!" ,
"כן. ישבנו במפקדה , היתה שיחה על מה עושים בעתיד .. עכשיו בלי דמבלדור ,
היינו אמורים לחכות למינרווה שתבוא , בתור יו"ר המסדר עכשיו , וכשהיא הגיעה היא הודיעה לנו.. אז מיד התעתקנו הנה".
הארי הביט בלופין ולא אמר דבר ..'המסדר כאן , זה קרב אמיתי' 'יותר גרוע מבמשרד, כולם כאן'. כל כך הרבה מחשבות הציפו אותו והאדרנלין בגופו פשוט פעם כה מהר שקם מיד על רגליו ושלף את שרביטו בכוח.
טונקס הופיעה מאחורי כתפו של לופין , מתנשפת , היא קוראת "הם תוקפים מלמעלה" ומצביעה על כמה דמויות עטויות ברדס המעופפות על המטאטאים.
"מה עושים?" שאלה כשסדרה את נשימתה. "מחזירים התקפה מלמעלה" ליחשש לופין וישר מבט אל הארי ובחיוך קלוש אמר "אתה אוהב את הרעיון , נכון הארי?" , "בוא, הצטרף!". בזאת התאספו מספר רב של חברי מסדר , כוללים אנשים שהארי לא ראה מימיו , לקריאה של טונקס. "איך נעלה למעלה?" שאל אחד ביתר רצינות , אבל הארי כבר הניף את שרביטו וקרא בקול חזק "אקיו אש-המחץ" , ולאחר כמה שניות של שקט , הופיע מולו המטאטא האהוב שלו. "נו קדימה" קרא לופין שגם הוא מחזיק במטאטא שלו. תוך רגעים ספורים עלו כשלושים אנשים על מטאטאים ודחפו עצמם לאויר, על רקע סמל האופל המתפוגג לאיטו יצאו לקרב. "אקספליארמוס!" , "רדוקטו!" ו-"אימפידימנטה" נשמעו לצד "קרושיו!" , "אבדה קדברה" ועוד קללות באוויר. לרגע היה נדמה שהקרב על האדמה נזנח וכולם נושאים מבטיהם מעל.
הארי הרגיש כמו חדש , האויר ליטף את שערו והוא חש בכוח זורם בתוכו , הוא הרגיש הכי בטוח באויר ולכן שמח.
"אקספליארמוס!" נקרא מאחוריו , והארי בכמעין אינסטינקט פנה עם המטאטא וביצע חמיקה מושלמת תוך כדי בורג ועצירה מושלמת.
הארי עצר בחיוך קטן של עונג , תפך קלות על המטאטא והסתובב לתקוף. הקרב באויר היה הרבה יותר מרשים וקשה ,
כמו שני אבירים המתקרבים האחד אל השני עם מוטות הברזל שלהם , הקוסמים יורים מתחים של אורות מתפוצצים ומסתובבים שוב.
"אינסנדיו!" ואש נפלטה מקצה שרביט של אדם עטוי ברדס , נראה היה שזו היתה מכה ישירה בהארי שנלכד בתוך הלהבות , "אגוואמנטי!" , והארי יצא מתוך הלהבות "פטריפיקוס טוטאלוס!" קיבע את גופו של אוכל המוות שמיד נפל מהמטאטא לקרקע.

המכה של אוכל המוות בקרקע העירה מיד את כל הצופים התמימים ששבו ,בפתאומיות כמו שהפסיקו, להלחם זה בזה.
"אוי! ג'יני!" קרא הארי כשהפיל עוד אוכל מוות ועזר לטונקס להפיל עוד אחד.
"טונקס , הלכתי לבדוק מה עם האחרים" , "בהצלחה!" ירה שובל אור אדום אחרון מעל קצה שערה של טונקס ועף משם.
"ג'יני?! , הרמיוני?!" הארי הקיף את הרכבת פעם פעמיים וקרא בשמותיהן. "אנחנו כאן" קראה בלחישה רמה הרמיוני והורתה להארי את כיוונה.
שיימוס ודין עמדו על המשמר כעשרה מטרים מהמחבוא , יורים מידיי פעם ניצוצות אור.
"לקחתם את הקטנים?" שאל הארי נחפזות , תופס בידו את המטאטא שלו והולך לצד הרמיוני.
הארי אפילו לא חיכה לתשובה ושאל מיד "מה עם ג'יני? איפה ג'יני?".
"היא בפנים.." , החוותה הרמיוני על ראשה על מקום המחבוא "..היא פצועה".
הארי לא חיכה עוד רגע אחד וזינק פנימה למחבוא , לא היו שם ילדים גדולים יותר מבני השני השלישית
וכולם נרטעו לאחור כשנכנס.
"ג'יני!" , הארי זיהה אותה יושבת צמוד לדפנת הרכבת , אוחזת ברגלה.
"תני לי .. תראי לי" קרא הארי בקול מרגיע ואוהב , קול שיצא רק לג'יני לשמוע יוצא מפיו.
"אני בסדר הארי!" אמרה מיד וחיזקה את אחיזתה ברגל. "אני יכולה להשאר להלחם" אמרה נועזות.
"אני שולח אותך למפקדה ג'יני.." אמר הארי והצמיד את ראשו לשלה , עד שנשמו את האויר של האחר ,
"את צריכה לנוח". הארי גישש בכיסו והוציא ממנו מטבע מרופט , לירה שקיבל ליומהולדו מהדרסלים.
"פורטוס" מילמל כששרביטו מכוון אל המטבע , "קחי את זה ג'יני" אמר והושיט לה את המטבע "אמא שלך כבר שם".
"לא! אני נשארת.." קראה בעוז וניתקה את פרצופה מפרצופו , "אחת.. שתיים.." הארי הצמיד את המטבע ליד של ג'יני ועזב
בדיוק כשלחש "שלוש.." וג'יני נעלמה..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חלק ד':
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הארי יצא חזרה אל האויר הקר והצונן של הערב , בעוד הוגסמיד נמצאת תחת קרב עויין , ושם לב שאוכלי המוות חזקים במספרם ונראה שהמסדר והשאר לא יחזיקו מעמד, כשסוף סוף היה לצד אוכלי המוות נקודת כוח , הם החלו לסגת.. וזעקות נפחדות מפיהם נשמעו לאורך כל צעד נסיגה שלהם.. רבים מהם התעופפו עם המטאטאים וכמה גם התעתקו משם.
הארי לא הבין את פשר המצב , גם הרמיוני שעמדה כעט לידו נראתה מבולבלת למדיי , מתסכלת לכל עבר .. לקבל רמז.
"הוא קורא להם.." רון , נויל ולונה התקרבו , "תראו את זרוע ימין של אוכלי המוות" אמר נויל והצביע על זרוע שרויה על הרצפה.
סימן האופל זהר , והוא בטח גם היה צורב אם אוכל המוות עוד היה בחיים.
"מורסמורדרה!" נשמע מאוכל מוות אחד שהיה שרוע על הרצפה , ידו נשמטה מיד
, כנראה מת ,אך סמל האופל חזר להופיע חזק ובוהק.
"למה הוא שיגר עוד אות? הקרב נגמר!" נראה שכולם חשבו על מה שרק רון אמר , "כי זה עוד לא נגמר" סינן לופין
המתקרב בין נשיפה לנשימה , נשען על בטן הרכבת.
"מה זאת אומרת?" שאלו כולם פה אחד.
"זאת אומרת .. שסוהרסנים בדרך עכשיו". "הוא קורא חזרה לנטיניו ומזמן את הסוהרסנים.."
"..ממש כמו לפני שש-עשר שנים". אפ-אחד לא העז להוציא מילה , 'וולדמורט חזר לעמדתו מלפני שש-עשר שנים'..
"טוב , תכינו שרביטים .. והרבה מחשבות טובות!" קרא לופין בקול לא-כל-כך-מעודד.

כולם הרגישו זאת עכשיו , הקור המצחין , הטוב שנשאב , הריקנות המתגברת מבפנים... הסוהרסנים.
השמיים החווירו ומאות סוהרסנים נראו בדרך לאזור הקרב שננטש. "הנה הם באים.." סינן לופין "כמו לפני שש-עשר שנה" נאנח.
הארי הרים את שרביטו וראה כשמונה תריסר אנשים עושים זאת גם-כן. "אקספקטו..." "..פטרונום!".
עשרות חוטים כסופים נמשכו החוצה מן כל השרביטים על הקרקע , ניתן היה לראות אותם מקבלים את הצורה המוגשמת שלהם.
הארי ראה מעל הכל את הכלב , הפטרונוס החדש של טונקס , שכעט היה חזק יותר מתמיד - מלא תקווה .. מלא , חיים. תמונה זו הזכירה לו לרגע את סנדקו , סיריוס , והריחקה אותו שנות אור משדה הקרב .. אל עומק מסדרונות מחלקת המסתורין , זכרונות עלו בהבזקים בראשו .. הוא רואה את עצמו רץ לאורך שורות הנבואות במחלקת המסתורין , הנבואה בידו ושלושה אוכלי מוות אחריו! , הבזק נוסף , אחר , הוא עומד בקצה העליון של המדרגות בחדר הארכיון הישן .. הקשת עומדת שם באמצע הבמה הקטנה וסיריוס נלחם משמאל .. פעימות ליבו האיצו באחת כשראה את סנדקו נלחם , במיומנות כזו , כאילו רוקד ונהנה והכשפים אינם אלא זיקוקי מסיבה קסומים.
ראשו נשלף מן המחשבות בזעקה חלושה ועמומה בראשו 'סיריוס , לא שוב!' והפוקוס של עשרות הפטרונוסים מעיפים סוהרסנים לכל כיוון החזיק אותו למציאות בסטירה כואבת. הארי הסתכל סביב , כמחפש את האייל שלו , אך בדיוק ראה סוהרסן חולף על הבונה של הרמיוני ומתקרב לעברה .. ובלי לחשוב מיקד את שרביטו בסוהרסן וצעק "אקספקטו פטרונום!"
האייל שלו ניתר קדימה בכוח 'קדימה אבא , אתה יכול' , אמר הארי בראשו. זה היה קרב קשה , קרב מתיש ... כל פטרונוס ששוגר החליש את הקוסם וגם הנוכחות הגדולה של הסוהרסנים השפיעה על המצב. אנשים החלו להתעלף , ניתחים על הקרקע , אך קוסמים אחרים לא נותנים לסוהרסנים להגיע לגופה , לא לנשק. המצב כבר נראה אבוד , הרמיוני רון והארי היו היחידים שנשארו לעמוד באיזור ההתקפה הזה.. לופין כבר הלך לעזור במקום אחר. הארי הסתכל על שני חבריו , ובכוח אחרון הניף את שרביטו בכל הכוח האייל הסתובב סביב הארי ושלח עצמו להתקפה החזקה ביותר שלו..




עיניים נפקחות לאט , רואות מטושטש מאוד , הארי לא הבין איפה הוא ..
"בוקר טוב , הארי חמודי" נשמע קול מוכר ורך ... "בוקר טוב".

קודם כל ראיתי שאתה חדש, אז ברוך הבא לפורום, אני הדר ואני מנהלת יחד עם אורפז- ג'סיקה את הפורום.
ובקשר לפיק:
אני חושבת שהגזמת עם החלקים. היה אפשר להשאיר רק את חלק א' ואולי את ב' ואת השאר לפרסם בתור פרקים.
אני חייבת לבקש ממך למצוא בטא, מכיוון שהפיק לא מבוטא במקומות מסויימים וזה סתם מפריע לקריאה.
בנוסף, אם היית רוצה לפרסם את הפיק ללא בטא, היית צריך לשלוח אותו אל אורפז או אליי והיינו אומרות לך אם אתה יכול או לא.
אבקש ממך להעביר את הפיק ביטוא בשלושה ימים הבאים, אחרת אעלץ לנעול את האשכול, וחבל כי הפיק נשמע מעניין.

זה נשמע ממש מעניין .
הייתי ממליצה על בטא (=
אשמח לראות המשך .

חיכיתי לבטא - כתבתי בחיפוש הזה שם.. אבל לא פנו אליי .. ואני כמו ילד קטן - רוצה לפרוק..
חחחח
מממ.. אז אם בטא מסויים יקרא שם וידבר איתי אז בכייף..

כל הפרקים שלי הולכים להיות באורך הזה בערך.. את אומרת לי להוריד את הכותרות "חלק א'" , "חלק ב'" .. או לפרק לגמריי פרק אחד ל2 פרקים שונים? ..

אשמח לקבל עוד תגובות בונות , על סגנון הכתיבה.

אם הבטאים אינם פנו אלייך בינתיים, אתה יכול לפנות אליהם בהודעה פרטית, אני בטוחה שהם ירצו לעזור לך.
אני חושבת שאתה יכול להוריד את הכותרות של החלקים, זאת אומרת שתהפוך את זה לפרק אחד, ובין כל חלק יהיה רווח, זאת אומרת שזו תיהיה פיסקה. (במידה וההתנהלות לא ממשיכה באופן רציף.)
זאת אומרת, שלכל ארבעת החלקים הללו תקרא פרק ראשון.

חח סבבה ... זה פשוט שבפורום הישן שבו העלתי את הפיק הזה..
העלנו אותו בעמודים.. אז כל חלק היה עמוד.

אני אאחד את הפרקים הבאים... אני עובד על פרק חדש כבר ואני אתחיל לעבוד על איזה בטאי אחד חחח

הפיק בהחלט נחמד, יש לך תיאורים ממש נהדרים, אבל עניין הבטא קצת הפריע לי ,כי היה לי קשה לקרוא את הפיק ולהנות ממנו כשהיו הרבה טעיות של פיסוק והקלדה .
אני ממליצה לך למצוא בטא ואז לפרסם שוב את הפיק כשהוא מבוטא (:

הוממ.. יש פוטנציאל, אבל אתה חייב בטא. חייב.
חוצמזה, קיבלת אישור לפרסם ללא בטא

חחח דיברתי עם הדר , היא תעזור לי בנושא הבטא ...
אני אערוך את הפרק הראשון מחדש - עם הפרק המבוטא אחרי שהדר תסיים.

פיק יפה מאוד

ממש יפה

אהבתי ממש!!!!!!! תמשיך מהר...=]