ימי בראשית

חיה אחת הלכה ביער. שמה נחש. הנחש היה ערמומי יותר מכל חיית השדה.

חיה הלכה ביער. היא טיילה ליד העץ האסור, עץ הדעת טוב ורע.

הנחש ראה את חיה וניסה להכשיל אותה בחטא.

"שלום לך חיה!" קרא הנחש.

"מה אתה רוצה, סמא''ל?"

"אני רוצה לעזור לך!"

"במה?" שאלה חיה.

"רציתי לשאול, ה' באמת אמר לכם לא לאכול מכל עצי הגן?" שאל בעורמה.

"מה פתאום! אנחנו יכולים לאכול מעצי הגן, רק מעץ הדעת אסור לנו לא לאכול ולא לגעת."

הנחש צחק בפתאומיות.

"למה אתה צוחק?" שאלה האישה.

"אני צוחק כי את חושבת שתמותו. ה' אמר לכם לא לאכול כי כשתאכלו מהעץ הזה תהיו כמוהו! תוכלו לברוא עולמות! ואם את רוצה הוכחה..."

הנחש דחף את האישה בחוזקה על העץ.

"ה' אמר לא לגעת, נכון? כמו שלא קרה לך כלום כשנגעת, ככה גם לא יקרה לך כלום שתאכלי!"

האישה ראתה את הפרי הנחשק. היא קטפה פרי, ונגסה.

"רגע, מה עשיתי! אכלתי מהעץ האסור!" היא קראה בצער.

"מה אעשה? אדם כבר לא ירצה בי."

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אדם!" קראה חיה, "הבאתי לך אוכל!"

"אני מגיע!" קרא אדם ורץ לעבר אשתו.

"הנה האוכל!" הגישה לפניו את פרי עץ הדעת.

אדם נגס מהפרי הטעים בתענוג.

"לא טוב שאנחנו ככה עירומים." החליט אדם.

"אתה צודק." אמרה חיה.

אדם תפר להם עלה תאנה.

"יותר טוב," הוא החליט, "אבל לא מספיק."

"אתה צודק."

אדם וחיה שמעו את ה' הולך בגן. הם רצו והתחבאו.

"אדם?" קרא ה', "איפה אתה?"

~~~הערת המחבר: כמובן שה' ידע איפה אדם, זה היה תחכום.~~~

"אני שמעתי אותך, והתחבאתי, כי אני עירום."

"מי אמר לך שאתה עירום?"  שאל ה', "אכלת מהעץ שאמרתי לך לא לאכול ממנו?"

"האישה שנתת לי! היא נתנה לי מפרי העץ ואמרה לי לאכול!"

"חיה!" קרא ה' "מדוע אכלת מפרי העץ והחטאת גם את בעלך?!"

"הנחש השיאני ואוכל!" אמרה חיה בעצב. "אני החטאתי את בעלי כי רציתי שלא יעזוב אותי!"

"נחש! למה החטאת את חיה?!"

הנחש פתח את פיו לומר משהו, אך לשונו נקרעה לשניים.

"לא ראוי שתהיה למחטיא זכות לסנגר על עצמו," החליט ה'. "והעונש שלך הוא שתקולל יותר מכל חיית השדה! לא יהיו לך רגליים, אתה תלך על זנב. אתה תאכל רק עפר, לא יהיה לך טעים כל השאר."

"והעונש שלך, חיה, הוא שתלדי בנים בקושי, ובבעלך הכל יהיה תלוי."

"ואחרון חביב, העונש שלך, אדם. האדמה תוציא לך חרקים. אתה תתאמץ ותתאמץ ורק אז תאכל. "

"חיה! מה עשית!" קרא אדם. "מעכשיו יקראו לך חווה. מלשון חיוויא. מלשון נחש."

ה' הכין לאדם וחווה כותנות ושילח אותם אל מחוץ לגן.

הפרק הקודם