באי קטן באוקיינוס

----------------------הפאנפיק נכתב מחדש. ממליץ לכם להתחיל לקרוא ישר מפרק 15.-----------------------

"בוא , נמצא שרביט . זה בדרך כלל לוקח לא מעט זמן , כדאי שנמהר ." הוא התחיל לשלוף שרביטים ונתן ליונתן , אך אלה נלקחו ממנו מהר למדי . לאחר מעל ל30 שרביטים , הוא הוציא שרביט ואמר "נוצת עוף חול , עץ מהגוני , גמיש מאוד . נסה אותו " ונתן ליונתן . הוא מייד הרגיש את תחושת החמימות המתוארת בהארי פוטר . אורן אמר לו לעשות את הקסם "לומוס" והוא ביצע זאת בצורה חלקה וטובה . יונתן היה מרוצה מהשרביט . גם אורן אמר שזהו השרביט בשבילו .

הם שילמו ויצאו חזרה לאולם הכניסה . כעת הם ראו שיש גם קומה שנייה .

____________________________________________________

לאחר שקנו את כל הציוד שהיה כתוב במכתב , ואף קנו ינשוף לבן בוהק שיונתן קרא לו מילוקה, הם חזרו למכונית עם כל השקיות הכבדות שהיו מלאות בציוד ועם הכלוב של מילוקה . השעה היתה כבר שעת צהריים מאוחרת . יונתן היה כבר רעב .

הם חזרו הביתה ומארי הכינה ארוחת צהריים .

היא שאלה "קלדה , מה את תאכלי ?"

וקלדה ענתה לה "אני אהפוך חזרה לשוקו , היא כרגע לא רעבה ואם אהיה רעבה אוכל את האוכל הרגיל שתמיד אכלתי" .

___________________________________________________

הבוקר היה יום בהיר ויפה . יונתן הלך לסלון וראה שהשעה כבר אחת עשרה וכולם ערים . הוא שאל את אמו אם הוא יכול ללכת לחברו הטוב, גלעד. כאשר היא הנהנה בהסכמה , הוא התקשר אליו . לטענתו הוא בדיוק בא להתקשר לחבר אחר , אך אם הוא כבר מבקש אז שיבוא . יונתן נסע לשם באופניים , וכשהגיע לבית עם דלת הברזל עם החורים , נעצר ליד הדלת האחורית. הוא נכנס וגלעד קיבל אותו בברכה .

גלעד התחיל לשאול "אז מה נע-" אך נקטע על ידי יונתן שסימן לו לשתוק . יונתן סימן לו לבוא לקצה החצר . גלעד בא בצייתנות , מעט מופתע .

כשהם הגיעו , יונתן אמר "תקשיב , יש לי משהו חשוב מאוד לספר לך . אני הולך לבית ספר ל-" עצר לרגע וחשב . על פי החוק הבין לאומי אסור לו לספר לגלעד שום דבר שיכול אף לרמוז על היותו קוסם .

"-בית ספר אחר " השלים יונתן .

"מה התכוונת לומר ?" תיחקר גלעד .

"שאני עובר בית ספר" התעקש יונתן.

"מצחיק. ועכשיו את האמת?" המשיך גלעד .

יונתן לא ידע מה לענות . היתה שתיקה כחצי דקה . היא הופרה בצלצול הפלאפון של גלעד . על הצג היה כתוב שאימו מתקשרת אליו. יונתן נשם לרוחה . הוא לא צריך להמציא לגלעד לאן הוא הולך.

הוא ענה . "אוקיי . אני בא " הוא אמר .

"אמא שלי חזרה עכשיו מחו"ל . היא הביאה הרבה מתנות ורוצה שאני אבוא לעזור לה להכניסם לבית . חכה לי כאן "גלעד אמר ורץ לכיוון הדלת הקדמית .

לאחר מספר דקות גלעד חזר . "אתה חייב ללכת . היא לא יודעת שאתה כאן" אמר גלעד .

כשהגיע לביתו , אחיו לא היה שם , הוא הלך לחבר שלו גם . שוקו או קלדה לא היו בבית , ומארי שכבה על הספה מול הטלוויזיה וצפתה בערוץ 22 .

_________________________________________

ביום המיוחל , ה1 בספטמבר , ההתרגשות בבית היתה גדולה עד שכמעט היה אפשר להרגיש אותה .

מארי ארגנה מזוודות עם גלימה , גלימת טקס , כל הספרים , שתפסו את רוב המקום , מאזניים , כפפות וכל מה שהיה כתוב במכתב .

קלדה ממש התרגשה מהסיבה שהיא כל כך רוצה להיזכר במקום הזה . המקום בו היה את ההפרדה בין המציאות לדמיון , כך היא אמרה .

בשעה 10:30 הם נכנסו למכונית עם המזוודות והכלוב של מילוקה .

לאחר 20 דקות נסיעה בהם היה שקט חזק , הם הגיעו לתחנת הרכבת דנסטסו .

"תראה יונתן . מלטפים את השפם של החתול " והיא הצביע על שפם פסל החתול "ואז מתכוננים לנפילה "

"ומה קורה אם המוגלגים יראו את זה? " שאל יונתן .

"זה מה שמגניב פה . מי שנטול כח קסם בכלל לא רואה את פסל החתול . מבחינתו יש כאן חנות , וברגע שאתה נופל הוא רואה שאתה נכנס לחנות , ומכיוון שהחלונות שחורים הוא לא רואה בפנים שום דבר " הסבירה קלדה .

באותו רגע מארי הגיעה מהאוטו . "נו , איפה פסל החתול ?" היא שאלה .

"ממש פה לידי " ענתה קלדה .

" אבל יש כאן רק חנות פרחים !"  אמרה מארי .

 "אמרתי לך ?" שאלה קלדה את יונתן . "את רואה פה חנות פרחים בעוד אנחנו רואים פסל חתול " הסבירה קלדה .

" ומה קורה אם אני אכנס לחנות ?" שאלה מארי , מבולבלת .

" כלום . את תיכנסי לחנות פרחים רגילה לגמרי , ואפילו תוכלי לקנות פרחים " הסבירה קלדה .

" טוב , אנחנו צריכים להיכנס . עוד 5 דקות הרכבת יוצאת " אמרה קלדה .

" ואני לא יכולה להיכנס ?" שאלה מארי , קצת כעוסה .

" את יכולה , אבל ממקום אחר . " ענתה קלדה " כנסי לחנות, ותגידי שאת צריכה להיכנס לרכבת לבקאנג'י . אולי המוכר קצת יתווכח , אז תתווכחי חזרה , בסף הוא יסכים . הוא כבר יראה לך משם . ניפגש בכניסה "

"אוקיי..." אמרה מארי ונכנסה לתוך הפסל . זה נראה מוזר .

" שניכנס ?" שאלה קלדה .

"אחרייך " ענה יונתן .

" אויש , אל תהיה מצחיק , אנחנו נכנסים ביחד !" ציחקקה קלדה .

"יש מספיק מקום ?" שאל יונתן .

" בטח ! תחזיק לי את היד חזק ותתקרב לכאן " ענתה קלדה .

יונתן עשה כמבוקשה , קלדה ליטפה את השפם של החתול והם נפלו . זה היה כמו לרחף , רק עם קירות מסביב . לאחר חצי דקה של נפילה שבה הקצה העליון כבר כמעט ולא נראה , הם נפלו על הרצפה למקום רועש .

לפניהם היתה רכבת עם 5 קרונות . הקטר היה די רחוק .

הקירות היו מכוסים בטחב והיה ריח של עץ רקוב .

מאות תלמידים מיהרו להיכנס לרכבת.

" או הינה אתם ! כמה זמן אפשר לחכות לכם ??" שאל קול מוכר ומארי נראתה לידם .

"זה היה כיף . אפשר עוד פעם ?" צחק יונתן .

לקלדה בינתיים היתה נוסטלגיה . "אח , כמה זמן לא הייתי כאן . הקירות , בימי , לא היו עם כל כך הרבה טחב" היא אמרה .

יונתן הציץ בשעונו ואמר , " טוב , אני חייב ללכת . עוד שתי דקות הרכבת יוצאת . ביי, אני אתגעגע . אשלח מכתבים , תדאגו לשלוח חזרה !"

" ביי יונתן , נתראה בעוד 4 חודשים !" צעקה מארי בעקבות יונתן שרץ לרכבת עם כל המזוודות  והכלוב של מילוקה . הוא צווח בקול בעוד הכלוב שלו מתנדנד .

" ביי יונתן !" התעוררה קלדה מהנוסטלגיה שלחה . יונתן כמעט לא שמע אותה .

 הרכבת היה רועשת מאוד , המון תלמידים חיפשו תאים פנויים.

יונתן היה אחד מהם . הוא פתח כל דלת אך כולם היו מלאים .

לאחר כ4 קרונות מלאים , הוא עבר לחמישי .

התא הראשון בו היה עם 3 ילדים , 2 בנים ובת . היה עוד בדיוק מקום אחד בתא . יונתן נכנס , בזמן שהאחרים היו בשיחה .

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

#אנא קראו עד הסוף #

לאחר שהכרתם יחסית הרבה מהדמיות , אני מאמין כי שמתם לב שהרבה מהשמות כאן בכל מיני שפות . 

כאן אני מציב לכם אתגר . 

הראשון שישלח לי ינשוף עם פירושי המילים "קלדה " ו "בקאנג'י" והשפה מהם הם נלקחו וזה יהיה נכון , יזכה בלא פחות מ100 חרמשים !! 

השני שישלח לי את הפירוש והשפה הנכונים מהם הם נלקחו , יזכה ב50 חרמשים !

שימו לב שהתחרות תקפה רק לרשומי העדכונים בפאנפיק . זה הזמן להירשם אליו .

בגלל שקשה למצוא סתם ככה את המילה בקאנג'י , ואם מחפשים זה נותן  כתיבת אותיות יפאניות , אתן לכם רמז . הרמז הוא : לחתול שלי קוראים אובי . הוא החיה האהובה עלי , למרות שהוא כבר בקבר .

 וזהו . שווה , לא ? למה אתם מחכים ?? רוצו לגוגל וחפשו את המילים !

הפרק הקודם		הפרק הבא