הארי פוטר ואבן האוב

 נערך ובוטא ע"י Cherry On Top

הארי נכנס למשרד הקסמים, ונקש על דלת משרד השר.

"יבוא," נשמע מצדו השני של החדר. 

הארי נכנס למשרד בזריזות, וללא הקדמות אמר בחומרה- "לפני זמן קצר, נקלענו לקרב עם עשרה אוכלי מוות. הם שיתקו את רון, אך הרמיוני הצליחה לשחרר את הלחש. המנהיג החדש שלהם הם קוראים לו בתואר כבוד סגן אדון האופל , הוא עושה דבריו של וולדמורט, השם הרשמי שלו הוא "הרוזן גוסטב שולץ." 

קינגסלי כווץ גבותיו והארי המשיך- "נראה שאוכלי המוות מכנים אותו "הרוזן", לפחות לפי ידיעתנו. הוא הסגן של וולדמורט. כרגע המיקום שלו הוא באחוזת הורו, לאחר שבעליה נפטרו. האחוזה היא ליד כפר קוסמיד," קינגסלי התיישב ליד שולחנו והחל לכתוב במרץ את דבריו של הארי.

ההילאי לקח נשימה עמוקה. "כדאי שתדע גם," הוא הוסיף, "למשפחת מאלפוי לא נראה שיש קשר כלשהו לעניין. הם ניסו להסיר מעצמם את האות האפל, ונראה שהם רוצים לנתק כל קשר עם אוכלי המוות."

נותר לקינגסלי לשקול את דבריו של ההילאי הצעיר. הוא די מופתע מכל מה שנאמר לו. "גוסטב אתה אומר?" הוא העדיף להתמקד על עניין אוכלי המוות; הוא יטריד את עצמו יותר מאוחר לגבי משפחת מאלפוי- "אני מכיר אותו. הוא נמוך קומה, משופם ובעל אף פחוס שמזכיר מעט את וולדמורט. גם התספורת שלו מיושנת מעט. הוא דומה לתמונה הזו של החיילים המוגלגים שהיו עושי דבריו של המוגל הצורר ההוא. מיטלר? היטלר? כן, אני זוכר את 'הרוזן'. טיפוס מרגיז ומעצבן. למד אתי בקורס ההילאים, אך הוא לא הצליח לעבור."

הארי המהם קלות וקינגסלי המשיך להרהר לעצמו- "הוא נעלם לפני זמן מה. אני זוכר שהוא טען לעליונות גזע הקוסמים הלבן על המוגלגים ועל כהי העור, גובלינים וגמדוני בית. אני באמת לא מבין איך אפשר לשנוא את הסביבה בצורה כזו. נשים וילדים, זקנים שלא פשעו ולא עשו כל רע לאף אחד."

הארי הנהן. "אתה כמובן, צודק," הוא השיב בשקט.

"היו שהתווכחו שמדובר בטיפוס חולה, לפחות זה מה שהצלחתי להבין," מבטו של הארי טייל לאורך משרדו של קינגסלי, כאילו מנסה לפצח חידה קשה במיוחד, "קרא לזה סוג של שדרוג מאלו שטענו שהיו תחת קללת אימפריו. צריך לדעת למה להאמין."

קינגסלי העריך את מחשבתו של הארי, שהייתה מחוץ לקופסא. אך זה היה ויכוח ליום אחר, לא לשעה כזו מאוחרת. "טוב, הארי, ילד יקר," הוא אמר, קם משולחנו, "תראה, השעה מאוחרת. הייתי מציע שתערוך ביקור באחוזת גורדון. לכו שלושתיכם, קחו אתכם גם את אנטוני גולדשטיין ואת שיימוס פיניגן הצעירים. רק כדי לוודא שאנחנו סוגרים פינות ושאין משהו מיוחד שאנחנו צריכים לדאוג לגביו."

"בסדר גמור," ענה הארי, ועם 'קלאק'! הוא התעתק משם, לא לפני ששמע את קינגסלי קורא- "וד"ש לג'יני ולקטנטנים!"

הפרק הקודם		הפרק הבא